פרשני:בבלי:עירובין צו א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין צו א

חברותא[edit]

ואיבעית אימא: דכולי עלמא סברי דלצאת ידי חובתו לא בעי כוונה. והכא בלעבור משום "בל תוסיף" קמיפלגי.
דתנא קמא סבר: כשם שלצאת לא בעי כוונה, הוא הדין לעבור משום בל תוסיף לא בעי כוונה. ולכן אינו יכול להכניס שתי זוגות, שאף אם לא יכוין בהם לשם מצוה, הוא עובר בבל תוסיף.
ורבן גמליאל סבר: אמנם לצאת ידי חובה לא בעי כוונה, אבל לעבור משום בל תוסיף בעי כוונה. וכל שאינו מתכוין לשם מצוה אינו עובר בבל תוסיף. הילכך יכול להכניס שתי זוגות מבלי שיתכוין לשם מצוה, שבכך אינו עובר על בל תוסיף.
ואיבעית אימא: אי דסבירא לן אם היינו סוברים דשבת זמן תפילין, הרי דכולי עלמא יסברו כי לא לעבור בבל תוסיף בעי כוונה, ולא לצאת ידי חובת המצוה בעי כוונה.
והכא לכולי עלמא שבת לאו זמן תפילין הוא.
ובלעבור על בל תוסיף שלא בזמנו של המצוה קמיפלגי.
דתנא קמא סבר: אף שלא בזמן המצוה לא בעי כוונה. והמוסיף על המצוה שלא בזמנה, אף אם אינו מתכוין לשם מצוה, יש על זה שם מצוה ותוספת מצוה, והרי הוא עובר בבל תוסיף.
ולכן, אינו יכול להכניס בשבת לעיר שתי זוגות, אפילו שלא בכוונה לשם מצוה.
ורבן גמליאל סבר: לעבור על בל תוסיף שלא בזמנו - בעי כוונה. שכיון שעתה אין זה זמן המצוה, וגם אינו מתכוין לשם מצוה, הרי אין כאן לא מצוה ולא תוספת.
ולכן, יכול להכניס שתי זוגות בשבת, שאינו זמן תפילין. שלא יתכוין לשם מצוה, ולא יעבור בבל תוסיף.
ומקשינן: אי הכי, לרבי מאיר (היינו תנא קמא) זוג אחד נמי לא יכניס, מחמת שעצם ההנחה בשבת היא הוספה על המצוה, כיון ששבת לאו זמן תפילין!?
ועוד, אסכן, הישן בשמיני עצרת בסוכה ילקה משום בל תוסיף, אף אם לא יתכוין לשם מצוה!
והרי אנן קיימא לן שבחוץ לארץ יושבין בסוכה בשמיני עצרת (משום ספיקא דיומא שמא עדיין סוכות היום). ואם לפי תנא קמא שלא בזמנו לא בעי כוונה, הרי עוברין על ספק בל תוסיף בישיבה זו?
אלא, ודאי לכולי עלמא לעבור שלא בזמנו בעי כוונה. והיושב בשמיני מתכוין שאם היום אינו סוכות אינו מתכוין לשם מצוה.
ומסקינן: אלא, מחוורתא כדשנינן מעיקרא, דפליגי בשבת אם היא זמן תפילין או לאו זמן תפילין.  17 

 17.  רש"י. והקשה הרש"ש דמנין לו לאפוקי משתי האוקימתות האחרות דלכו"ע שבת זמן תפילין, שגם עליהם אין פירכא.
והוינן בה: ומאן שמעת ליה דסבר שבת זמן תפילין הוא?
ומשנינן: רבי עקיבא! דתניא: כתיב בפרשת "קדש לי", שנאמר בה מצות תפילין: "ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה".
ודרשינן: "ימים" - ולא לילות, שאינן זמן תפילין.
"מימים", מקצת ימים, ולא כל ימים - פרט לשבתות וימים טובים שגם הם אינם זמן תפילין, דברי רבי יוסי הגלילי.
רבי עקיבא אומר: לא נאמר "חוקה" זו אלא לענין פסח בלבד, שהפרשה מדברת בה לעיל, ולא לענין מצות תפילין. ו"מימים ימימה" היינו משנה לשנה.
ולדעת רבי עקיבא אין לנו דרשא למעט תפילין בלילות ושבתות, והוא התנא הסובר דשבת זמן תפילין הוא.
והוינן בה: ואלא, הא דתנן בריש מסכת כריתות: הפסח והמילה מצות עשה הן. ולפיכך אינו מביא קרבן חטאת על שגגתו באי עשייתן, למרות שיש בהן כרת במזיד, כי אין מביאין חטאת אלא על חטא שיש בו לאו.
לימא משנה זו דלא כרבי עקיבא היא.
דאי רבי עקיבא, כיון דמוקי לה לקרא ד"ושמרת את החקה הזאת" בפסח, אם כן לאו נמי איכא באי הקרבת קרבן פסח. לפי שהכתוב "ושמרת", יש במשמעותו "לאו", כדרבי אבין אמר רבי אילעאי:
דאמר רבי אבין אמר רבי אילעאי: כל מקום שנאמר בתורה "השמר" או "פן", וכן "אל"
- אינו "עשה", אלא בלא תעשה הוא!
ואם כן, אף בקרבן פסח לרבי עקיבא, דכתיב בו "ושמרת" - הוי איסור לא תעשה.
וכיון שזדונו בכרת, יהיה חייב על שגגתו באי עשייתו!?
ודחינן: אפילו תימא רבי עקיבא היא, לא קשיא.
משום דרק "השמר" דלאו, כשהתורה מזהירה שתשמר ואל תעשה כן, הוי לאו.
אבל "השמר" דעשה, כגון הכא, שהאזהרה היא לקיים מצות הפסח, הוי עשה.
ומקשינן: וכי סבר רבי עקיבא שבת זמן תפילין הוא?
והתניא: רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים?
תלמוד לומר "והיה לך לאות על ידך".
ומשמע דוקא מי שצריכין אות דהיינו ימות החול שישראל צריכין להעמיד בהם אות על עצמן, להוכיח שהם מחזיקים בתורת ה'.
יצאו אלו, שבתות וימים טובים, שפטורין מתפילין, לפי שהן גופן אות בין הקב"ה לישראל. כדכתיב בשבת "כי אות היא ביני וביניכם".  18 

 18.  כתבו התוס' בד"ה ימים, דלכאורה גם בחוה"מ אין מניחין תפילין שאינו צריך אות של תפילין, שהרי יש בו אות דאסור במלאכה, ובפסח אסור בחמץ ובסוכות חייב בסוכה. אולם בירושלמי משמע דמניחין תפילין בחוה"מ. והרא"ש בהלכות תפילין (הלכות קטנות בסוף מסכת מנחות) סי' ט"ז כתב שהדבר תלוי במחלוקת התנאים מהיכן ילפינן דשבת לאו זמן תפילין. דלריה"ג דנפקא ליה מימים ולא שבת ויו"ט אף חוה"מ בכלל כיון שקרוי מקרא קדש. ולר"ע דנפקא ליה מ"לאות" אין חוה"מ בכלל כיון שאינו אסור במלאכה מה"ת. ובשאגת אריה סי' מ"א הקשה על הרא"ש, דהא גם המ"ד ד"מימים" סמוך אקרא ד"לאות" כמבואר בתוד"ה ימים, וע"כ דגם בקרא ד"לאות" ממעטינן חוה"מ.
הרי, שרבי עקיבא סבר שבת לאו זמן תפילין.  19  ואם כן, מי הוא התנא הסובר שבת זמן תפילין?

 19.  כתב בב"י סי' כ"ט דיש נפ"מ בין שתי הילפותות דשבת לאו זמן תפילין. דלרבי יוסי הגלילי דנפק מקרא דימים ימימה יש איסור מדאורייתא להניח תפילין בשבת ויו"ט ד"ושמרת" משמע השמר לך פן תניחם, ולר"ע דנפק מלאות על ידך אין כאן רק פטור מלהניחם ולא איסור.
ומשנינן: אלא האי תנא הוא.
דתניא: הניעור בלילה, שאין לו לחשוש שמא יפיח בשעה שהוא ישן והתפילין עליו - רצה חולץ את התפילין, רצה מניח אותן. ואין כאן "בל תוסיף" לפי שהלילה זמן תפילין הוא מן התורה, ורבנן הוא דגזרו שלא להניחם בלילה שמא יפיח בהם כשהוא ישן.
ולכן זה הניעור מותר לו להניח תפילין בלילה, דברי רבי נתן.
יונתן הקיטוני אומר: אין מניחין תפילין בלילה, לפי שלילה לאו זמן תפילין הוא.
ומדלילה, לתנא קמא, זמן תפילין הוא, הרי שהוא אינו דורש קרא ד"מימים ימימה" לענין תפילין, אלא לענין פסח.
ואם כן, לפיו - שבת נמי זמן תפילין הוא! שהרי רק מאותו הפסוק אפשר למעט שבת.
ודחינן: דילמא אע"ג דסבירא ליה לתנא קמא דלילה זמן תפילין הוא, משום ד"מימים ימימה" קאי אפסח, מכל מקום סבירא ליה דשבת לאו זמן תפילין הוא. דנפקא ליה מ"לאות על ידך" - יצאו אלו שהן גופן אות.
דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר: לילה זמן תפילין הוא, שהרי הוא דורש "מימים ימימה" לענין פסח, ובכל זאת סבירא ליה דשבת לאו זמן תפילין הוא, וכדאמרן לעיל.
ומשנינן: אלא, האי תנא הוא.
דתניא: מיכל בת כושי (הוא שאול), היתה מנחת תפילין, ולא מיחו בה חכמים!
ואשתו של יונה בן אמיתי היתה עולה לרגל במועד, ולא מיחו בה חכמים!
מדלא מיחו בה במיכל חכמים על שהניחה תפילין, אלמא קסברי דתפילין מצות עשה שלא הזמן גרמא היא ונשים חייבות בה.  20  דאילו היו פטורות, היה אסור להן להניח תפילין, דהוי כתוספת על דברי תורה.  21 

 20.  כתב הגאון יעקב, דמשמע מכאן דאפילו למ"ד דנשים חייבות בתפילין מ"מ למעשה אינן מניחות משום שאינן יכולות ליזהר בהם, שאל"כ למה רק מיכל היתה מנחת והרי כל הנשים חייבות בתפילין. ועוד, דמשמע שרק לא מיחו בה אבל לא שהיתה חייבת. ומיושב בזה מה דלא מצינו בהדיא מחלוקת אי נשים חייבות בתפילין אי לא משום שלכו"ע אינן מניחות תפילין.   21.  והתוס' בד"ה מיכל, כתבו דהטעם שאסור לנשים להניח תפילין (למ"ד דנשים אין סומכות רשות) משום דתפילין צריכים גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר בזה. וכן עליה לרגל הטעם משום הקרבן ראיה שמביאה שנראה כחולין בעזרה, או כניסה לעזרה שלא לצורך. ותקיעת שופר משום דתקיעה אסורה ביום טוב משום שבות. וסמיכה משום דנראה כעבודה בקדשים.
הרי שהם סוברים דלילה ושבת זמן תפילין הם, ואין שום זמן שפטורין ממצות תפילין. שאם לילה או שבת לא היו זמן תפילין, נמצא שהתפילין הן מצות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |