פרשני:בבלי:עירובין נח ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין נח ב

חברותא[edit]


אבל אם היה חוט המשקולת יורד כנגדו, שהיה המדרון תלול מאד, אין צורך למדוד את המדרון על ידי קידור, לפי שאין מדרון שכזה ממעט ממידת התחום.
אלא אינו מודד את המדרון כלל, ויורד לגיא למטה, ושם מודדו לגיא מדידה יפה, כקרקע חלקה, ויוצא למעלה וממשיך למדוד.
ועד כמה יהיה עומקו של גיא, שיהיה מותר להבליעו התוך חמישים אמה?
אמר רב יוסף: אלפים. אבל היה עמוק יותר מאלפיים, צריך לקדרו.
איתיביה אביי לרב יוסף: היה הגיא עמוק מאה ורוחב חמשים - מבליעו.
ואם לאו, שהיה עומקו יותר ממאה או רחב מחמישים - אין מבליעו.
וכיצד אמר רב יוסף שמבליע עד עומק אלפיים!?
ומשנינן: הוא רב יוסף - דאמר כאחרים (רבי מאיר).
דתניא, אחרים אומרים: אפילו עמוק הגיא אלפים, ורוחב חמשים - מבליעו.
איכא דאמרי, אמר רב יוסף: אפילו היה הגיא יתר מאלפים - מבליעו.
ותמהינן: כמאן אמר רב יוסף, והרי דבריו הם דלא כתנא קמא ולא כאחרים!
ומשנינן: התם, מחלוקתם של תנא קמא ואחרים, היא במקום שראוי במקצת להילוך, - שאין חוט המשקולת יורד כנגדו, ולכן מחמירים בו כשיש בו יותר מאלפיים.
אבל הכא, דברי רב יוסף, אמורים במדרון תלול כזה שחוט המשקולת יורד כנגדו. ולכן אין להחשיבו במידת התחום, אלא יכול להבליעו.
והוינן בה: וכי אין חוט המשקולת יורד כנגדו, דאמרינן שהוא מדרון נוח קצת להילוך ומחמירים למודדו - עד כמה יתרחק חוט המשקולת, ונחמיר למודדו?
אמר אבימי: עד ארבע אמות משפת הגיא, ממקום הטלתו של חוט המשקולת למטה. אבל אם חוט המשקולת אינו מתרחק ארבע אמות משפת הגיא הרי זה מדרון תלול שאינו ראוי להילוך, ואין הוא נמדד במידת תחום העיר.
וכן תני רמי בר יחזקאל: ארבע אמות.
שנינו במשנה: הגיע להר - מבליעו להר, וחוזר למידתו.
אמר רבא: לא שנו אלא בהר ששיפועו חד, המתלקט לגובה עשרה טפחים מתוך משך של ארבע אמות.
אבל בהר ששיפועו אינו חד, המתלקט לגובה עשרה טפחים מתוך חמש אמות - מודדו מדידה יפה.
רב הונא בריה דרב נתן מתני לקולא:
אמר רבא: לא שנו שצריך להבליע (או לקדר) הר, אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש.
אבל בהר זקוף המתלקט עשרה מתוך ארבע, אין צורך אפילו להבליעו, אלא דיו שיהיה אומדו באומד בעלמא, והולך לו.
שנינו במשנה: ובלבד שלא יצא וימדוד ויבליע חוץ לתחום.
מאי טעמא? אמר רב כהנא: גזירה שמא יאמרו הרואים - מדת תחומין באה לכאן.
(מבואר בתחילת העמוד הקודם).
עוד שנינו במשנה: אם אינו יכול להבליעו - מקדרין.
תנו רבנן: כיצד מקדרין?
המודד התחתון מחזיק את החבל כנגד לבו. ואילו המודד העליון מניחו כנגד מרגלותיו.
אמר אביי, נקיטינן: אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: (נקיטינן) אין מקדרין לא במדידת המרחק שבין חלל הנמצא הרוג בדרך לבין הערים הסמוכות, לענין הבאת עגלה ערופה, ולא במדידת תחומם של ערי מקלט, מפני שהן מדידה של תורה.
מתניתין:
אין מודדין אלא מן המומחה, הבקי במדידה.
ריבה את התחום למקום אחד ומיעט למקום אחר - שומעין מתחשבים למקום שריבה.
ריבה לאחד דהיינו, היה מודד אחד שריבה את מידת התחום, ומיעט לאחד, שהיה מודד אחר שמיעט את מידת התחום - שומעין למרובה.
ואפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר: עד כאן תחום שבת.
שלא אמרו חכמים את הדבר, כשגזרו שלא להוציא מחוץ לתחום להחמיר בתחומין, אלא להקל בתחומין.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |