פרשני:בבלי:עירובין כד ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין כד ב

חברותא[edit]

אמר עלה אמימר: הא דאמרן דמים חשיבי דירה, והוא דחזיין לתשמישתא (שראויין המים לתשמיש) ששותין ממנו, דאין לך דירה גדולה מזו. אבל לא חזיין לתשמישתא, לא.
ואמר עלה רב אשי: ודחזיין לתשמישתא נמי (ואפילו ראויין לתשמיש) לא אמרן שחשיב דירה, אלא שאין ברוחב עומקו של מים יותר מבית סאתים, אבל אם יש ברוחב עומקו של מקוה המים עצמו, יותר מבית סאתים, אסור!
והטעם: שאין דרך שוחה מלאה מים, לעשותה יותר מבית סאתים, וחשיבי כזרעים (תוספות, לדעת ר"י).
ודחינן לה: ולאו מילתא היא, אלא אפילו היה רחבו של מקוה המים בית כור, נמי חשיב מקומו כמקום דירה, מידי דהוה אכריא דפירי (כרי של פירות), שאף אם הוא גבוה עשרה וברוחב בית כור, לא בטלה תורת דירה ממקום הכרי.
ההיא רחבה שהיתה גדולה מבית סאתים ולא הוקפה לדירה דהואי במקום הנקרא: פום נהרא, דחד גיסא הוה פתיח למתא (שמצידה האחד היתה פתוחה למבוי שבעיר שכלה לרחבה זו) והיה המבוי פרוץ במילואו לרחבה, והרחבה אינה פרוצה במילואה אלא בפתח עד עשר (ריטב"א), ואסור המבוי בטלטול, שהרי פרוץ הוא לרחבה שהיא כרמלית כיון שאינה מוקפת לדירה, (מלבד מה שהיה פרוץ המבוי בצידו השני לרשות הרבים). וחד גיסא של הרחבה, הוה פתיח לשביל של כרמים (והיה השביל פרוץ במילואו לרחבה, והרחבה פתוחה לשביל בפתח עד עשר), וסופו של שביל של כרמים הוה סליק (היה כלה) לגודא דנהרא (לשפת הנהר) שהיה גבוה עשרה מקרקע השביל (תוספות לפי שיטת רש"י), ונמצא שהשביל מוקף משלשת צדיו, ופרוץ מרוח רביעית לרחבה שהיא כרמלית האוסרתו בטלטול, כדין כל רשות הפרוצה מרוח רביעית לכרמלית שהיא אסורה, (ודרך אותו מבוי, רחבה ושביל, היו עוברים גמלי העיר לנהר לשתות).
אמר אביי: היכי נעביד אם רוצים להתיר הטלטול בכולם, על ידי שיתחילו להשתמש ברחבה כמקום דירה, ונמצא שממילא יותר הטלטול בכולם, (אחר שיתירו המבוי בצידו הפתוח לרשות הרבים בלחי או קורה)?
שהרי בהא גופא שיתחילו עכשיו להשתמש בה, לא יועיל! כיון שבשעת היקף הרחבה עשאוה שלא לשם דירה, והוה ליה "הוקף ולבסוף פתח", דלא מהני, (והיה קשה להם לפרוץ פירצה בגדר האבנים של הרחבה, ולהקיפה מחדש).
ואם יתחילו להשתמש, ואחר כך לעביד ליה היקף חדש על ידי מחיצה שתוסיף גובה אגודא דנהרא (על שפת הנהר), ותיחשב אותה מחיצה שבסוף השביל כמחיצת הרחבה שהרי כנגד הרחבה היא בסוף השביל, וחשובים הרחבה והשביל כמקום אחד? גם זה לא יועיל! דאין עושין מחיצה על גבי מחיצה, שהרי כבר יש שם מחיצת הגודא, ואין מועיל להגביה מחיצה קיימת כדי להחשיבו כהיקף חדש, אלא אם כן פרצו תחילה ההיקף הראשון פירצה יותר מעשר והקיפוה מחדש, וכדאמרן לעיל.
ואם נבוא להקיף הרחבה מחדש על ידי דלעביד ליה צורת הפתח (ולא מחיצה, שלא להפריע מהלך הגמלים) אפומא דשביל של כרמים (באותו מקום שמסתיימת הרחבה ומתחיל השביל) ותיחשב "צורת הפתח" זו כהיקף חדש לדירה?  73 

 73.  ואף שאין שם פירצה יותר מעשר אמות שמקיפה מחדש אלא "פתח" בעלמא עד עשר, מכל מקום היה לה להועיל, דמגו דמהני צורת הפתח להתיר השביל - שהרי אף בלחי היה יכול להתירה, וכל שכן בצורת הפתח - מהני נמי לרחבה להיות לה תוספת זו היקף לדירה.
הא לא ניחא! דאתו גמלי העוברים באותו מקום לעבר הנהר ושדיין ליה (ומפילין לצורת הפתח), שהיה הפתח צר, ועכשיו דוחק את הגמלים יותר, על ידי הקנים של צורת הפתח.
אלא אמר אביי: דלא ליעביד צורת הפתח באותו מקום, אלא ליעביד רק לחי בעובי משהו אפיתחא (היינו כמו "אפומא", דלעיל - לשיטת רש"י) דשביל של כרמים והיא מתרת את השביל, (דמיירי שהיו בו דיורין בשביל, ולפיכך ניתר הוא בלחי כמבוי, ואין צריך "פסין" כחצר - רש"י וריטב"א) והשתא אמרינן: דמגו דמהניא הא לחי לשביל של כרמים להתירו, מהני נמי לרחבה, וכדאמרן לעיל גבי צורת הפתח.
אמר ליה רבא: אם נעשה כן, יאמרו הרואים שאינם יודעים שיש לשביל בסופו מחיצת הגודא דנהרא, כיון שאינה ניכרת, וגם, כיון שרוב שבילים אין מסתיימים במחיצה לא יתנו לבם אליה (ריטב"א), ואם כן הוה ליה בעיניהם כמבוי מפולש (שהרי מצדו אחד רחבה שהיא כרמלית, וצידו השני נהר שהוא כרמלית) הצריך תיקון צורת הפתח מצידו האחד ולחי מצידו השני (וכדאמרן לעיל דף ז.): לחי לבדו מועיל לשביל של כרמים דעלמא שהוא מפולש בלי מחיצה בסופו.
אלא אמר רבא: עבדינן ליה למבוי בפתחו שלצד רשות הרבים צורת הפתח, ועוד לחי לפיתחא דמתא (לפתח המבוי הפתוח לרחבה) להתירו בטלטול, וכדין מבוי הפרוץ מחד גיסא לרשות הרבים ומחד גיסא לכרמלית שהוא ניתר בצורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן, (וכדאמרן לעיל דף ז.). והשתא אמרינן: דמגו דמהני ליה לחי למתא, להתירו, מהני נמי לרחבה, לעשותה כמוקפת לדירה. ושוב ממילא מותר אף השביל שהרי אינו פתוח לכרמלית.
הלכך - לאחר שיתקן כדאמרן - טלטולי במתא גופה (במבוי עצמו) שרי, כיון דנתקן בצורת הפתח מכאן ולחי מכאן. וכן טלטולי ברחבה גופה, שרי, שהרי נעשית מוקפת לדירה, על ידי הלחי.
אבל להוציא ממתא לרחבה ולהכניס מרחבה למתא, פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אסר וחד שרי, וכדמפרש טעמייהו ואזיל.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |