פרשני:בבלי:עירובין נה א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין נה א

חברותא[edit]

וזה שאמרנו, כי צריך לטרוח ולעשות סימנים ותחבולות כדי שתתקיים התורה בידי לומדיה (לשון רש"י) -
היינו דאמר אבדימי בר חמא בר דוסא, שכך יש לדייק בלשון הכתוב:
מאי דכתיב ביחס לתורה "לא בשמים היא, ולא מעבר לים היא" -
"לא בשמים היא" - שאם בשמים היא, אתה צריך לעלות אחריה.
"ואם מעבר לים היא" - אתה צריך לעבור אחריה.
הרי שצריך כל כך לטרוח עבור התורה.
רבא אמר: "לא בשמים היא" - לא תמצא התורה במי שמגביה דעתו עליה, שמתגאה בלימודה כשמים. ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים.
רבי יוחנן אמר: "לא בשמים היא" - לא תמצא התורה בגסי רוח.
"ולא מעבר לים" - לא תמצא לא בסחרנים שמחזרין עם סחורתם בעיירות, ולא בתגרים שמחזרים בתוך עירם, אלא במי שיושב ושוקד על תלמודו  27  תנו רבנן: כיצד מעברין את הערים?

 27.  ולפי מהר"ב רנשבורג: אלא במי שמשים עצמו רואה אינו נראה.
א. עיר שהיא ארוכה - מעברין את סביבותיה כמות שהיא, וכפי שיבואר לקמן.
ב. עיר עגולה - עושין לה זויות, סוגרים מסביבה את העיגול בריבוע, כאילו היתה מרובעת, ומחשבים את האלפיים אמה רק מגבולות הריבוע.
ונמצא שאם בא לצאת מצד קרן העיר, הרי הוא מרויח את כל ההפרש בין העיגול לקרן.
ג. עיר מרובעת - אין עושין לה זויות. יתבאר לקמן.
ד. היתה רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחר - רואין אותה כאילו היא שוה, שמאריכים את צדה הקצר בהתאם לצדה הארוך, ורואים אותה כאילו היא מלבן. ומודדים מגבולות המלבן.
ה. היה בה בית אחד שהיה יוצא מהעיר כמין פגום, בליטה, הבולטת מהעיר.
או שהיו בה שני בתים היוצאין מהעיר כמין שני פגומין -
רואין אותן, את שני הבתים הבולטים מן העיר, כאילו חוט מתוח עליהן, ביניהם, ומודד ממנו, ממקום החוט הנמתח בין שתי הבליטות, ולהלן, אלפים אמה.
ו. היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם (כעין ך סופית) - רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות, בין שתי קצוות הקשת או הגאם.
ומודד ממנו ולהלן אלפים אמה.
אמר מר, שנינו בברייתא: היתה ארוכה - מודדים ממנה כמות שהיא.
ופרכינן: פשיטא שמודדים ממנה כמות שהיא!?
ומשנינן: לא צריכא, דאריכא מצד אורכה, וקטינא, קטנה מצד רוחבה.
מהו דתימא, ליתן לה פותיא אאורכה, שהייתי אומר שיוסיף את מידת הרוחב על מידת האורך, דהיינו, שירחיב אותה עד שיעשנה מרובעת, ויהיו רוחבה ואורכה שוים.
קא משמע לן שמשאירים אותה כמות שהיא, בצורת מלבן.
עוד שנינו בברייתא הזאת: היתה העיר מרובעת - אין עושין לה זויות.
ותמהינן: פשיטא, שהרי אין את מה לרבע!
ומשנינן: לא צריכא, דאמנם מרבעא העיר, אך ולא מרבעא בכיוונים של ריבוע עולם. (עיין ציור)
מהו דתימא, הייתי אומר לירבעא בריבוע עולם (עיין ציור).
קא משמע לן שמשאירים אותה בריבוע שלה, כמות שהיא.
שנינו בברייתא: היה בית אחד יוצא כמין פגום או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין.
והוינן בה: השתא, הרי אפילו אם היה בולט מהעיר רק בית אחד, אמרת שמרחיב אותו הבית את כל העיר, לפי מידת בליטתו של הבית.
היו שני בתים בולטים - וכי מיבעיא לומר ששניהם מרחיבים את גבולות העיר, על ידי מתיחת חוט בינהם!?
ומשנינן: לא צריכא, הברייתא עוסקת במקרה שיצאו ובלטו שני הבתים משתי רוחות נפרדות.
וחידושה של הברייתא הוא:
מהו דתימא, הייתי אומר כי רק מרוח אחת אמרינן שמרחיבים את העיר, אבל משתי רוחות - לא אמרינן שמרחיבים אותה משני צידיה עבור כל אחד מהבתים, לפי שהיא קולא מופרזת.
קא משמע לן שמקילים במדידת התחומים אפילו בהרחבת גבולות העיר משני צידיה, על ידי שני הבתים הבולטים משני צידיה.
שנינו בברייתא: היתה העיר עשויה כמין קשת או כמין גאם - רואין אותה כאילו היא, המקום שבין היתר לקשת, או שבין הניצב של הגאם לאלכסון שלו - מלאה בתים וחצירות.
ומודד ממנה, מהיתר או מאלכסון הגאם, ולהלן - אלפים אמה.
אמר רב הונא: עיר העשויה כקשת - רק אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה, שהתחום של כל אחד מראשיה נבלע בתחום האלפיים אמה של הראש האחר - רק אז מודדין לה מן היתר. שרואים את המקום שבין שתי קצות הקשת כאילו הוא מלא בתים.
ואם לאו, שרחוקים שני ראשי הקשת זה מזה יותר מארבעת אלפים אמה - אין שני ראשיה נחשבים כאילו הם יוצרים בשטח שבינהם עיר אחת, ולכן מודדין לה את תחומה רק מן הקשת, ולא מן היתר.
ופרכינן: ומי אמר רב הונא הכי שמחברים את שתי קצות העיר אפילו במרחק של קרוב לארבעת אלפים אמה?
והאמר רב הונא: חומת העיר שנפרצה במאה וארבעים ואחת אמות ושליש אמה, וכן יש שטח ריק בתוך העיר (בשיעור שכזה) בין שני חלקיה - נעשים שני חלקי העיר כשתי ערים נפרדות. אף על פי שיש מרחק פחות מתחום שבת בין שני חלקי העיר, ואין מחשיבים את השטח הריק שבין חלקי העיר כאילו הוא מלא בתים!
אמר רבה בר עולא: לא קשיא כי יש לחלק בין המקרים:
כאן - בקשת, התחלקה העיר רק ברוח אחת, אך היא מחוברת באמצעות הקשת.
ולכן אם מובלע התחום הנמדד מהראש האחד של הקשת בתחום הנמדד מהראש השני, ניתן לראות את העיר כאילו השטח שבין שני ראשי הקשת מלא בתים.
כאן - בנפרצה העיר משתי רוחות נגדיות, שאין מה שיחבר בינהם.
והוינן בה: וכי מאי קא משמע לן בנפרצה העיר משתי רוחות - האם רק זה דנותנין מידת "קרפף" של שבעים אמה ושיריים לזו, ומידת קרפף לזו? הא כבר אמרה רב הונא חדא זימנא.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |