פרשני:בבלי:עירובין ס ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין ס ב

חברותא[edit]


ולכן, מה שנשכר בעירובו לצד אחד של העיר הוא מפסיד מצידה השני של העיר. אבל את העיר עצמה הוא מודד כארבע אמות (אם כולה נכנסת בתוך אלפיים אמה). ומהקצה השני הוא מודד אלפיים אמה, בניכוי מה שהרויח בצד שהניח בו את העירוב. (וכתב רש"י שזהו חידוש המשנה שאת העיר הוא אינו מפסיד אלא היא נחשבת כארבע אמות).
גמרא:
קא סלקא דעתך:
כי הא דקתני במשנתנו "היה עומד למזרח"
- שהיה עומד למזרח ביתו, ואמר לבנו שיערב לו למערב ביתו. ונמצא שביתו עומד בינו ובין עירובו.
וכן הא דקתני "היה עומד למערב", הכונה היא שהיה עומד למערב ביתו, ומבקש מבנו שיערב לו למזרח ביתו, ונמצא שביתו עומד בינו ובין עירובו.
והוינן בה: בשלמא "הימנו ולביתו אלפים אמה, ולעירובו יתר מכאן" - משכחת לה, דמטי שמגיע באלפיים אמה לביתיה, ולא מטי באלפיים אמה לעירובו הנמצא מעבר לביתו.
אלא - "הימנו ולעירובו אלפים אמה, ולביתו יתר מכאן" - היכי משכחת לה? והרי בהכרח שביתו נמצא לפני העירוב.
אמר רבי יצחק: מי סברת שכונת המשנה שהיה עומד למזרח הכונה היא שהיה עומד למזרח ביתו, וכן מי שהיה עומד למערב הכונה היא למערב ביתו?
לא כך הוא.
אלא כונת המשנה לומר "למזרח" - שהיה עומד למזרח בנו. למערב - למערב בנו.
רבא בר רב שילא אמר: אפילו תימא כמו שהניחה הגמרא בסלקא דעתא שלמזרח - למזרח ביתו, ולמערב - למערב ביתו אתי שפיר.
כגון דקאי שעומד ביתיה ביתו באלכסונא כנגדו, ואילו עירובו עומד ישר נגדו, שאז רחוק ביתו מעירובו
שנינו במשנה: הנותן עירובו בתוך עיבורה לא עשה כלום.
הנותן את עירובו חוץ לתחום מה שנשכר הפסיד.
ותמהינן: וכי הנותן את עירובו "חוץ לתחום", והיינו, במרחק יותר מאלפיים אמה, סלקא דעתך שיקנה העירוב?
אלא אימא: הנותן עירובו חוץ לעיבורה של העיר.
שנינו במשנה: מה שנשכר מצד העירוב הוא מפסיד בצד הנגדי.
ותמהינן: וכי רק מה שנשכר בצד העירוב הוא מפסיד בצד הנגדי, ותו לא?
והתניא: הנותן את עירובו בתוך עיבורה של עיר - לא עשה ולא כלום.
נתנו חוץ לעיבורה של עיר, אפילו אמה אחת - משתכר אותה אמה, ומפסיד את כל העיר כולה, מפני שמדת העיר עולה לו במדת התחום!
ומוכח שבצד הנגדי הוא מפסיד את כל העיר שנחשבה לו עד עתה כארבע אמות!?
ומשנינן: לא קשיא.
כאן, שמפסיד את העיר בתור ארבע אמות, המדובר הוא שכלתה מדתו של אלפיים אמה ממקום עירובו כלפי העיר - בחצי העיר.
כאן, שנחשבת לו עדיין העיר כולה כארבע אמות איירי שכלתה מדתו בסוף העיר.
וכדרבי אידי.
דאמר רבי אידי אמר רבי יהושע בן לוי: מי ששבת מחוץ לעיר מבלי לדעת שהוא נמצא בתחום אלפיים אמות מהעיר, לא יכנס לעיר אלא עד אלפיים אמה מהמקום ששבת בו.
היה מודד אלפיים פסיעות בינוניות, שכך משער מי שבא למדוד מידת תחומו, ובא לתוך העיר, וכלתה מדתו בחצי העיר - אין לו אלא חצי העיר.
כלתה מדתו בסוף העיר - נעשית לו העיר כולה כארבע אמות. ומשלימין לו את השאר בהמשך מחוץ לעיר.
אמר רבי אידי: אין אלו אלא "דברי נביאות", שאין לדברים האלו טעם, ובהכרח שקיבל זאת מרבו בקבלה.
כי מסברא יש לנו לומר: מה לי כלתה מידתו בחצי העיר, מה לי כלתה בסוף העיר?
אמר רבא: תרוייהו, כלתה מידתו בסוף העיר, וכלתה מידתו בתוך העיר - תננהי:


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |