פרשני:בבלי:עירובין פו ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין פו ב

חברותא[edit]

קורה רחבה ארבעה טפחים - מתרת במים, בבור שבין שתי חצירות, כשנתונה הקורה על רחבה באמצע הבור. (ראה ציור) והשתא תיקשי מהא דרבה בר אבוה (דקשיש מרב יהודה - ריטב"א), לרב יהודה דסבר דלא סגי במחיצה העומדת למעלה, אלא מצריך לשקע ראשי הקנים במים, שלא ידלה מרשות חבירו (תוספות בשם רש"י), היכי מהני האי קורה להתיר הבור?
הא קא אזיל דלי מתחת כל רוחב הקורה לאידך גיסא של קורה, לחלקו של חבירו, ומייתי מים מחלקו של חברו, אליו?!
אבל לרב הונא, לא בעינן אלא שיהיה היכר קצת שלא יטלטל שם להדיא, וסגי נמי בקורה (תוספות בשם רש"י).
ומשנינן: קים להו לרבנן: דאין דלי מהלך יותר מארבעה טפחים, ואינו דולה מחלקו של חבירו.
ותמהינן: אכתי תיקשי לרב יהודה דבעי הפסק מחיצה, האיך מהני האי קורה?
והא עריבי מיא תחת הקורה, והאיך דולה מים מתחת הקורה (תוספות)?!
ומכח הך קושיא דחינן להא דרב יהודה, ואמרינן:
אלא, שפיר מהני אף מחיצה למעלה סמוך לשפת הבור, וקורה הנתונה על אמצע הבור, משום דקל הוא שהקילו חכמים במים.
כדבעא מיניה רבי טבלא מרב: מחיצה תלויה - מהו שתתיר לטלטל בחורבה שדרך להיות שם מחיצות תלויות (רש"י לעיל דף יב.)?
אמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים. קל הוא שהקילו חכמים במים!  36 

 36.  ונראה מדברי הגמרא - לפי שיטת רש"י, דלרב יהודה, כיון שמשקע ראשי הקנים במים טפח, אין צריך לקולא זו, ולאו מחיצה תלויה מיקרי. וראה לשון רש"י במשנה, ובמה שנתבאר שם.
שנינו במשנה: אמר רבי יהודה: לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם:
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבי יהודה שמיקל במחיצה תלויה, אפילו כשלא נעשית בשביל המים ושלא בתוך אוגני הבור, בשיטת רבי יוסי אמרה.
דאמר: מחיצה תלויה מתרת אפילו ביבשה.  37 

 37.  הילכך במים נמי, אין צריך שתיראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור. לשון רש"י. והריטב"א כתב: כשם שהיקל רבי יוסי להתיר מחיצה תלויה בחורבה דחמירא, ואיכא בקיעת גדיים. היקל הוא (רבי יהודה) להתיר מחיצה תלויה בבור אפילו מכותל שעליו.
דתנן: המשלשל (כל מלמעלה למטה קרי שלשול - רש"י סוכה דף טז א) דפנות מלמעלה למטה, שהתחיל לארוג המחיצה אצל הסכך, ואורג ובא כלפי מטה.
אם (ב"ח ורש"י) גבוהות הדפנות מן הארץ שלשה טפחים, שגדיים יכולים לבקוע מתחתה, הויא לה מחיצה תלויה, ופסולה הסוכה.
ואם התחיל לארוג ממטה למעלה, אם גבוהות הדפנות עשרה טפחים כשיעור גובה מחיצה, אף על פי שאינן מגיעות לסכך, כשירה הסוכה.
רבי יוסי אומר: כשם שמלמטה למעלה, אף על פי שאין הדפנות מגיעות לסכך, אם גבוהות עשרה טפחים סגי בהכי.
כך מלמעלה למטה די בדפנות גבוהות עשרה טפחים ואף על פי שאין מגיעות לארץ. דסבר רבי יוסי, מחיצה תלויה מתרת!
ודחינן לדברי רבה בר בר חנה: ולא היא!
אלא לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה!
כלומר: מדרבי יהודה דמתניתין לא נשמע דסגי בדפנות סוכה במחיצה תלויה, ומרבי יוסי דסוכה לא נשמע דבגוונא דמתניתין סגי במחיצה תלויה.
לא (ב"ח) רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי:
כי עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא הכא, בעירובי חצירות דרבנן. אבל בסוכה דאורייתא, לא!
ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה:
כי עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא בסוכה, דאיסור עשה הוא (בסוכות תשבו שבעת ימים).  38 

 38.  דמחיצה תלויה שאינה מתרת - לפי סברת הגמרא השתא - אינו אלא מדרבנן, ובסוכה דאיסור עשה הוא אוקמוה אדאורייתא, ריטב"א.
אבל שבת, דהוצאה מרשות לרשות ברשויות דאורייתא איסור סקילה הוא - לא אמר רבי יוסי דליהני בה מחיצה תלויה.
וכיון שכן: אף בהוצאה מרשות לרשות ברשויות דרבנן (מרשות של זה לרשות של זה), לא מהני מחיצה תלויה, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.  39 

 39.  רש"י כאן. ובסוכה דף טז ב ביאר באופן אחר: כיון דאיסור מלאכה בשבת איסור סקילה הוא, מחמירין בשבת, אפילו במידי דרבנן דאית בה).
ואם תאמר: כיון דרבי יוסי מודה גבי שבת דלא מהני מחיצה תלויה (רש"י סוכה), אותו מעשה שנעשה בציפורי שהתירו בשבת על ידי מחיצה תלויה - על פי מי נעשה?
והרי ודאי על פי רבי יוסי נעשה, שראש של ציפורי היה, ועל פיו היו עושין כולן?!
אימא לך: לא על פי רבי יוסי נעשה, אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה, אחר שנפטר רבי יוסי!
והיינו מעשה: דכי אתא רב דימי, אמר: פעם אחת שכחו בציפורי ולא הביאו ספר תורה לבית הכנסת מבעוד יום, מבית שבאותה חצר שבית הכנסת פתוח לה.
וכיון שהיו באותה חצר דיורין נוספים ולא עירבו, לא היו יכולין לטלטל בשבת מאותו בית לבית הכנסת, דרך חצר שלא עירבה.
ולפיכך: למחר בשבת פרסו סדין (סדינים) על העמודים - שהיו שם משני צידי הדרך מהבית לבית הכנסת - ונעשית הדרך שביניהם כמין מבוי קטן שאין פתוחים לו אלא הבית ובית הכנסת, ושאר דיורין שבחצר אינם אוסרים שם, כיון שאין פתוחים לאותו מבוי קטן, (ראה שפת אמת), והביאו ספר תורה וקראו בו. (ראה ציור)
ואותו מעשה שסמכו על הסדינים, על פי רבי ישמעאל בנו של רבי יוסי נעשה, שמחיצה תלויה היא, כיון שהיו הסדינים גבוהין מן הארץ.
ותמהינן עלה: היכי אמרת "פרסו סדין"? לכתחילה מי שרי לפרוס?
והא תניא: הכל (רבי אליעזר ומחלוקתו שנחלקו ב"תוספת" על אהל ארעי) מודים שאין עושין אהל עראי שלם בשבת, והיכי שרית לפרוס סדינים בשבת?!  40 

 40.  ברש"י סוכה דף טז ב מחק קושיא זו מן הגמרא, מפני שמחיצה בלא גג אינה בכלל עשית אהל, וראה בתוספות שם שהאריכו בזה.
ומשנינן: לא תימא: "פרסו סדין". אלא: מצאו סדינין פרוסין על העמודים, והביאו ספר תורה וקראו בו.
אמר רבה: רבי יהודה דמתניתין ורבי חנניא בן עקביא, אמרו דבר אחד, שהקילו הרבה במים (רש"י) ולא הצריכו היכר מחיצה לשם מים (גאון יעקב, וראה ריטב"א).
רבי יהודה - הא דאמרן, דמיקל במחיצה ההולכת על פי הבור אף על פי שאין בה היכר מחיצה לשם מים.
רבי חנניא בן עקביא - דתניא: רבי חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שאין לה מחיצות - העומדת למעלה מן הים שהוא כרמלית, ורוצה למלאות ממנו ולהביא אליו לרשות היחיד - שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות מרובעות, שהן עשרים וארבעה טפחים על עשרים וארבעה טפחים,


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |