פרשני:בבלי:עירובין מא א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

עירובין מא א

חברותא[edit]

וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת (דכשהוא חל בחול, אסור לאכול בסעודה המפסקת שני תבשילים, ולא יאכל בשר ולא ישתה יין), אוכל ושותה בהם כל צרכו, ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו (בשעה שהיה מלך, ולא כשהיה הדיוט בזמן מלכותו).
חל להיות תשעה באב בערב שבת, אינו משלים התענית, אלא מביאין לו קודם שבת - כביצה ואוכל, כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה.
ותניא (ב"ח, ורבא הוא דמייתי ליה): אמר רבי יהודה: פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא, ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה, והביאו לו - קודם כניסת שבת - ביצה מגולגלת (צלויה רכה), וגמעה בלא מלח, ולא שהיה תאב לה, אלא להראות לתלמידים הלכה, שאין משלימין תענית בערב שבת.
ורבי יוסי אומר: תשעה באב שחל להיות בערב שבת, מתענה ומשלים.
אמר להן רבי יוסי לחכמים: אי אתם מודים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת, שמפסיק סעודת שבת מבעוד יום, שצריך לאכול מבעוד יום, ומקבל תענית עליו משגמר סעודתו ואף על פי שהוא שבת (רש"י. וכתב הריטב"א: דאתיא כמאן דאמר בפסחים דף נד: שתשעה באב בין השמשות שלו אסור)? אמרו לו: "אבל" (אמת)!
אמר להם: מה לי ליכנס בה (בשבת) כשהוא מעונה, מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה, ואמאי פלגיתו עלי?!
אמרו לו: לא דמי. כי אם אמרת שמותר לצאת ממנה כשהוא מעונה, שהרי אכל ושתה כל היום כולו, תאמר, ליכנס בה כשהוא מעונה - דמסתברא לאסור - שלא אכל ושתה כל היום כולו  144 .

 144.  וסברת רבי יוסי היא: דסוף סוף אם היה תאב לאכול או לשתות אסור לו לאכול ולשתות, נמצא שהוא מעונה, גאון יעקב.
ואמר עולא (רבא הוא דמייתי לה למיפשט בעיין): הלכה כרבי יוסי, שמותר ליכנס בה כשהוא מעונה. ותפשוט נמי בהא דאיבעיא לך דמותר לאשלומי.
ותמהינן: ומי עבדינן כרבי יוסי, שבתשעה באב החל להיות בערב שבת, מתענה ומשלים?!
ורמינהי: אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים, ואם התחילו בתענית עשרים או שלשים יום מקודם, ונכנסו בהן ימי חנוכה או ראש חדש אין מפסיקין מלהתענות בהן, דברי רבן גמליאל.
אמר רבי מאיר: אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין, מודה היה שאין משלימין את התענית בחנוכה וראש חדש להתענות כל היום. וכן - אין משלימין - בתשעה באב שחל להיות בערב שבת. (וראה בתוספות, וברשב"א ור"ן ביאור לשון "מודה", דלמאן מודה רבן גמליאל).
ותניא: לאחר פטירתו של (רשב"ג) (רבן גמליאל) נכנס רבי יהושע להפר (לבטל) את דבריו של רבן גמליאל, ולומר שמשלימין (בתשעה באב שחל להיות בערב שבת, גאון יעקב).
עמד רבי יוחנן על רגליו, ואמר: חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל. רואה אני שאחר הראש הולך הגוף. כלומר: צריכין אנו להלך אחר דברי הראשונים.
והרי כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו, עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו?!
יהושע! אין שומעין לך, שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל!
ולא היה אדם שערער בדבר כלום.
הרי חזינן, שהסכימו שאין משלימין ודלא כרבי יוסי?!
ומשנינן: בדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל וכדתניא בברייתא דמייתינן.
אבל בדורו של רבי יוסי - שהיה אחרי דורו של רבן גמליאל - עזבו דברי רבן גמליאל ועבוד כרבי יוסי.
והשתא תמהינן בהיפוך אברייתא: ואטו בדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל, שאין משלימין?!
והתניא: אמר רבי אלעזר ברבי צדוק: אני (הייתי, אמנם בתורת חיים יישב הגירסא) מבני (סנאב) (סנאה, תוספות) בן בנימין (משפחה משבט בנימין שנפל להן גורל להקריב קרבן עצים - שמקריבין עצים על גבי המזבח - בעשרה באב, ויום טוב היה להם ביום זה לעולם).
פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת, ודחינוהו לתענית לאחר השבת, והתענינו בו - בעשירי בחדש - ולא השלמנוהו מפני שיום זה יום טוב שלנו היה.
ודייקינן כדי לאקשויי: טעמא דלא השלמנוהו מפני שיום התענית עצמו, בשנה זו יום טוב היה, הא בכל שנה שהתענית היא בערב יום טוב היו משלימין, (ריטב"א).
וחזינן דמשלימין אפילו בזמן רבי אלעזר ברבי צדוק שהיה בדורו של רבן גמליאל (וכדתניא בביצה)?!
אמר ומשני רבינא: שאני יום טוב זה שהוא יום טוב של דבריהם, שמתוך שמקילין בו עצמו ומתענין בו תענית לשעות וכדחזינן שהתענו בו רק שלא השלימו, הקלו בו גם כן שמשלימין בו ערביות.
כלומר: כשהתענית בערב יום טוב (ריטב"א).
אבל שבת, הואיל ואין מתענין בה שעות, אין משלימין בה ערביות "שהמשלים ערב שבת, מתענה במקצת שבת" (רש"י).
אמר רב יוסף - שחלה ושכח תלמודו - לא שמיע לי הא שמעתא דעולא, דהלכה כרבי יוסי שמשלימין.
אמר והזכיר ליה אביי: את אמרת ניהלן, ואהא אמרת ניהלן:
דתניא (בברייתא דמייתינן לעיל): אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים.
אמר רבי מאיר: אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין, וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת!
ואמרינן עלה (כך אמר רב יוסף): אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי רבי מאיר שאמר משום רבן גמליאל, אבל חכמים אומרים: מתענה ומשלים!
מאי לאו, אכולהו הוא דאמרי חכמים שמשלים, בין בראשי חנוכה ופורים, ובין בתשעה באב שחל להיות בערב שבת.
וכיון שאמרו רב בלשון "חכמים אומרים", שמע מינה הכי הלכה שבתשעה באב שחל להיות בערב שבת משלים, וכרבי יוסי.
ודחינן: לא אכולהו הוא דאמרי חכמים שמשלים, אלא אחנוכה ופורים שהתחילו בתענית לפניהם, אבל בתשעה באב שחל להיות בערב שבת אין משלימין.
הכי נמי מסתברא דלאו אכולהו קאי רב יהודה משמיה דרב:


דרשני המקוצר[edit]

מסכת עירובין בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב | דף צב ע"א | דף צב ע"ב | דף צג ע"א | דף צג ע"ב | דף צד ע"א | דף צד ע"ב | דף צה ע"א | דף צה ע"ב | דף צו ע"א | דף צו ע"א | דף צו ע"ב | דף צז ע"א | דף צז ע"ב | דף צח ע"א | דף צח ע"ב | דף צט ע"א | דף צט ע"ב | דף ק ע"א | דף ק ע"ב | דף קא ע"א | דף קא ע"ב | דף קב ע"א | דף קב ע"ב | דף קג ע"א | דף קג ע"ב | דף קד ע"א | דף קד ע"ב | דף קה ע"א |