ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אונאה ומקח טעות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- ירושות וצוואות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
היורשים הפוטנציאיליים הינם שני אחים ו-3 אחיות, ובנוסף ילדי האחות הבכורה. בנוסף ישנה אחות רק מאבא.
לי הדבר מאוד חורה וברצוני להביע את המחאה על כך שלא עושים זאת לפי ההלכה (חצי לכל בן).
והשאלה מהי הדרך הנכונה להביע את המחאה:
א. להודיע בכתב שאין לנו חלק בירושה לפי ההלכה ולפיכך אנו מחוץ לדיון.
ב. לקבל את החלק והעביר אותו מיידית לאחים (חצי לכל אחד) ההתלבטות היא אולי יש כאן השבת אבידה? או שזה נקרא אבידה מדעת ?
יש לציין שהאח הגדול ויתר על חלקו לטובת יתומי אחותו. האם ראוי שגם אנחנו נעשה כך ? או שזה נחשב כאילו קבלנו דבר שלא מגיע לנו וממילא נצטרך בעתיד להחזיר אותו?
תשובה:
המשנה במס' בבא בתרא (קט"ו ע"א) אומרת: "סדר נחלות כך הוא: (במדבר כ"ז) איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו - בן קודם לבת, כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת".
הדברים הובאו להלכה בשו"ע חו"מ הלכות נחלות סימן רע"ו סעיף א':
"סדר נחלות כך: מי שמת, בנו יורשו. לא נמצא (לו) בן, רואים אם יש לבן זרע, בין זכר בין נקבה עד סוף כל הדורות, עומד במקומו ויורש הכל, לא נמצא זרע לבן, אם יש לו בת תירשנו".
נמצא אם כן, שלפי דין תורה אם ישנו בן אין הבת יורשת כלום. אמנם לפי דיני המדינה בנים ובנות יורשים בשווה, אולם אין אנו אומרים דינא דמלכותא דינא אלא בדבר הנוגע למלכות וכיוצא בזה אבל מה שנוגע לדיני ישראל לא, דאם לאו כן בטלו כל דיני ישראל (עיין ח"מ סי' שס"ט ובהג' רמ"א ס"ח שם, וברמ"א סי' שנ"ז ס"ז דמכח דינא דמלכותא נהיגי להחזיר כל גניבה אפילו לאחר ייאוש ושינוי רשות. ותמה עליו הש"ך סק"י דלא אמרינן דינא דמלכותא כל שהוא נגד התורה ועיין ב"י ח"מ סי' כ"ו בשם הרשב"א דאין דינא דמלכותא נאמרה היכא שהוא נגד תורתנו, ובשו"ת מהרי"ק שורש קפ"ז דדינא דמלכותא לא נאמרה אלא לענין ארנוניות ומנהגים של משפטי המלכים אבל בדין שבין אדם לחבירו פשיטא ופשיטא דלא, והש"ך ח"מ סי' ע"ג סקל"ט האריך הרבה דאפילו מה שהוא לתקנת המדינה ובני המדינה כל שהוא נגד תורתנו הקדושה חלילה לדון בדינא דמלכותא).
כל זה היכא שבאופן ישיר הבן יורש, אך אם קבלת הירושה תלויה בפעולות נוספות, כמו בימינו, משתנה הדין. וכך כתב שו"ת משנה הלכות (חלק ט' סימן שכ"ו): "האמנם היכא דצריכין היורשים לחתום לפני שופט המדינה כגון להכניסו בערכאות או לחתום לעו"ד המשפטי שיסכים להעביר הירושה כידוע שמיד שמי שמת בלי יורשים נכנס המלכות וממשלה ולוקחים מסים וכדומה ואחר כך נותנים למי שראוי לירש השאר וצריכים כולם לחתום על זה, בהא כבר נחלקו הפוסקים אם הבת מחוייבת לחתום על השטרות שיקבל הבן...".
בעניין האם מחייבים את הבת לחתום על ויתור זכות הירושה המגיעה לה על פי הערכאות, ישנן ג' גישות 1 :
א. אינה חייבת לחתום כלל 2 ואין לחייבה משום השבת אבידה.
ב. חייבת לחתום בחינם משום השבת אבידה 3 (ויש מי שהוסיף 4 : אלא אם כן יש לה נימוק).
ג. יש לפשר עמה לפי ראות עיני הדיין 5 . ויש שכתבו 6 לתת לבת החותמת עשרה אחוז מן הירושה.
כלומר, היכן שעל פי חוק המלכות הנכסים לא יגיעו לרשות הבן ללא חתימת הבת על ויתור, ישנה מח' הפוסקים האם הבת רשאית להימנע מחתימה ועל ידי כן לזכות בחלק מן הירושה, ויכולה היא לומר קים לי כפוסקים הללו המתירים שלא לחתום 7 .
יש להעיר הערה נוספת, שכאשר מדובר בבת שעדיין לא נישאה הרי שמגיע לה מזונות מכספי הירושה עד שתינשא, וכן נדוניא לפי אומדן דעת האב כמה היה רוצה לתת לה, ונקבע בחז"ל שיעור של עשירית מן הנכסים לצורך הנדוניא.
אמנם כל זה לא שייך לנידון שלנו בו מדובר רק בבנות שכבר נשואות.
כל האמור עד עתה הוא אם אין הסכמה בין האחים והאחיות כיצד לנהוג, אולם אם ישנה הסכמה בין האחים הם רשאים לחלק הירושה כרצונם, ואף הבכור רשאי לוותר על חלקו הכפול ולהתחלק עם יתר האחים. התורה איננה מתנגדת לחלוקה בין כל האחים אלא רק קובעת את ההלכה ומכריעה מה לעשות במקרה שאין הסכמה בעניין. אדרבא מדברי הפוסקים נראה שלמרות שאין חיוב מן התורה ראוי לתת גם לבנות חלק בירושה כדי להשריר שלום ואחוה בין האחים, לכן, במקרה הזה האח הבכור נהג בצורה טובה ונכונה, והאמת והשלום אהבו.
^ 1.עיין פסקי דין - ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין חלק י' פס"ד בעמוד שמ"ו, וכן בחלק ז' עמוד ש"נ.
^ 2.שו"ת פני משה מהדו"ת סי' א', וכן מנחת יצחק ח"ב סי' צ"ה, וח"ו סי' ק"ע שהבת יכולה לטעון קים לי כדעה שאינה חייבת לחתום.
^ 3.בדברי גאונים כלל ע' סי' י' הביא בשם בית שלמה חו"מ סי' ק"ח שהוא בכלל כופין על מדת סדום ומחוייבת הבת מדינא לחתום עצמה על שטר סילוק מירושתה. וכן כתב נחלת צבי סי' רע"ו סעי' א', ושו"ת מהריא"ז ענזיל סי' כ"ח, ומשנת אליעזר סי' מ"ה, ומשפט שלום סי' קפ"ד אות א' ושו"ת מהרש"ם ח"ב סי' טו דמה שנטלה הוי גזל ממש ומחוייבת לתקן המעוות ולהשיב את הגזילה שגרמה במעשיה.
^ 4.עיונים במשפט" (שאנן) חו"מ סי' כ"ג אות ב'.
^ 5.ובשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ג' כתב שנוהגין כו"ע שמפשרין בזה והוא כהיתר בעיני העולם בעד שכר אמירה וחתימה.
^ 6.חוקות החיים למהר"ח פאלאג'י סי' ע"ג, ושכן נהגו בקושטא דור אחר דור.
^ 7.עיין יביע אומר (ט',חו"מ ח') שהעלה שיכולות הבנות לומר קים לי, ועל הבנים לתת פיצוי כספי כדי שיסכימו לחתום על ויתור חלקן בירושה עד לעשרה אחוז מהחלק שהיה מגיע להן לפי חוק המדינה.
מתי נכון לומר סליחות ?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
סודו החינוכי של חודש שבט
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
