ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים, שפעם בעת שהרב הלך כשמחשבותיו תפוסות בלימודו, הוא נכנס בטעות לתוך בור סיד, והצבע הלבן דבק בבגדיו. מיהר אליו בעליו של הבור, ומיד ביקש ממנו הרב סליחה על הסיד שדבק בבגדיו... (סיפורי צדיקים עמ' 237).
ועוד מספרים, כששב רבי איסר זלמן מלצר בערב שבת קודש, מבית המרחץ לביתו, נזכר שמחמת חוסר מקום בתאו, נאלץ להניח את בגדיו גם בתא הסמוך. החליט הרב, שכיוון שהשתמש בשני תאים, הרי תפס מקום של אדם אחר, ועליו לשלם לבעל המרחץ כרטיס נוסף.
ראה אחד מתלמידיו את צערו, והציע ללכת במקומו לשלם לבלן. אולם ר' איסר זלמן דחה את עזרתו באומרו: "הרי דין מפורש הוא כי הגוזל מחברו לא די לו שישיב את הגזילה, אלא שעליו גם לפייסו. אם כן, מחוייב אני בעצמי לעשות כן".
ועוד מספרים, שבימי מלחמת השחרור ירדה פעם הרבנית לקנות נפט בתור לחלוקת נפט. המוכר הבחין בה, ומתוך דרך ארץ כלפיה קרא לה לעמוד בראש התור. משראה רבי איסר זלמן שאשתו שבה לאחר זמן קצר, שאלה לפשר העניין, והתברר לו שקיבלה נפט בלי תור.
"זו גניבה, גזל זמנם של אחרים", אמר לה. "לכי מייד, החזירי את הנפט ועמדי בתור כמו כולם".
ביטוי לבשורה הגדולה, שמבשר עם ישראל לעולם כולו, בעניין הזהירות בממון הזולת, אפשר למצוא בפרשתנו. כשאבינו יעקב מגיע לחרן, הוא מוצא שם אבן גדולה על פי הבאר, ושלושה עדרי צאן רובצים סביבה. לשאלתו, מספרים לו רועי הצאן, שרק כשמתאספים כל העדרים גוללים את האבן מהבאר.
בכך, נרמז יעקב לאופיו של המקום אליו הגיע. זהו מקום של רמאים. הם חוששים מגניבות מים, ולכן שמו אבן גדולה, שתחייב את כולם לשאוב מים רק בפיקוח הדדי. זה מקום שלא רק שאינו נזהר בממון הזולת, אלא גם מקובל בו ליטול איש ממון רעהו.
בהמשך אף סובל יעקב ממנהגי מקום זה, כשלבן ה'ארמי' (אותיות – 'רמאי'), נתלה במנהג המקום כדי להצדיק את מעשה רמאותו בתתו ליעקב את לאה במקום רחל – 'לא יעשה במקומנו, לתת הצעירה לפני הבכירה'.
אולם, מיד כשיעקב מגיע לחרן, הוא גולל את האבן הגדולה, ומשקה את צאן לבן. בכך, שובר יעקב את הטאבו המקומי. מעתה, יש כאן אדם שאי אפשר לפקח עליו, שהרי בכוחו לגול את האבן לבדו. אדם זה, ילמד את כל הסביבה את מידת האמת וינחיל לכולם את הזהירות בממון הזולת. הוא ישתמש במים רק בצדק ואמת, וכולם יסמכו עליו בעיניים עצומות.
במידה זו, דבק יעקב בכל שנותיו בחרן, ועל אף רמאותו של לבן. הוא שומר על העדר במסירות עצומה, ומגן על ממונו של לבן בחירוף נפש – "זה עשרים שנה אנוכי עמך... טרפה לא הבאתי אליך, אנוכי אחטנה, מידי תבקשנה...".
ויהי רצון, שנזכה להידבק במידותיהם של הצדיקים, ולהזהר בממון זולתנו!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
סינון פסולת בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
מי צריך את הערבה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
