שלום רב, אציין כי מובן שאין לראות בתשובה דין תורה ספציפי, ברור כי לשם כך יש צורך בבירור אישי הכולל תחקור בעלי הדין. השאלה היא תיאורטית ואבקש תשובה בהנחה שזו התשתית העובדתית. שמעון האינסטלטור פתח סתימה בבית לוי. בדיעבד התברר ששחרור הסתימה היה חלקי ביותר . שמעון כאינסטלטור היה צריך לדעת זאת משום שזרם המים שנוצר כתוצאה מהשחרור היה חלש הגם שהספיק להוריד את ההצפה אולם הגוף החוסם נותר בצנרת. לוי לעומת זאת, שאינו מבין בדברים אלו, האמין לשמעון שהבעיה נפתרה. כעבור 3 חודשים ולאחר מכן, בהפרשים קטנים והולכים, נקרא שוב שמעון לבית לוי לפתוח סתימות חוזרות ונשנות (כעבור 3 חודשים, כעבור חודש וכעבור שבועיים, סה"כ 4 פעמים). רק בדיעבד הבין לוי כי הסיבה לחזרת הסתימות היתה שהבעיה לא נפתרה מלכתחילה אלא פתרון זמני בלבד. החפץ שיצר את הסתימה נותר בצנרת ורק חלק מהניירות ושאר הדברים שנתפסו בו שוחררו. שמעון שיכנע את לוי כי קיימת אצלו בעיה-עוזרת משליכה ניירות סופגים לשירותים, ילדים משליכים מגבונים לשירותים וכו’. בפעם החמישית חזרה הסתימה יום אחד לאחר הפתיחה האחרונה ע"י שמעון דהיינו שמעון פתח את הסתימה ולמחרת שוב היתה סתימה. הפעם הבין שמעון האינסטלטור כי לא יוכל לקבל תשלום על פתיחה חוזרת (עד עכשיו קיבל תשלום על כל פתיחה בסכום כולל המתקרב לאלף שח). על כן סירב שמעון לבוא (בתירוץ כלשהו) ונתן את מוטות הפתיחה באמצעותם ניתן לפתוח הסתימה ללוי על מנת שיסתדר לבד. לוי הסכים לכך אם כי צריך לזכור שמדובר בשעת לילה מאוחרת, הבית מוצף ושמעון (השכן) מסרב לבוא הפעם. לוי הבריג את המוטות אולם משניסה לפתוח את הסתימה דרך בריכת הביוב שבחצר (כפי שראה משמעון) השתחרר אחד המוטות והוא ועוד 5מוטות המחוברים אליו נותרו בצנרת. לוי הזעיק שוב את שמעון והפעם זה בא, בהול על מוטותיו, ועמל בנסיון להוציא את המוטות שנתקעו בצנרת באמצעות המוטות שנותרו בחוץ. (מדובר במוטות המתברגים אחד לשני על מנת ליצור מוט ארוך באמצעותו פותחים את הסתימה, יש צורך גם בראש פתיחה מיוחד אולם זה חסר לשמעון). הפעם שמעון עמל רבות ולא הסתפק בשחרור זרם מים קטן כמקודם ולפתע נפתחה הסתימה לחלוטין ויצא החלק הסותם (תוך כדי נסיונות שחרור המוטות). אז הבין לוי, בראותו את שטף המים החזק והפתאומי כי בעבר לא נפתחה הסתימה כלל אלא רק עתה. יש לציין כי מאז לא חזרה הסתימה למרות שחלפה כבר שנה ומעלה. למחרת תבע שמעון האינסטלטור מלוי תשלום בגין המוטות שנותרו תקועים בצנרת שלו. לוי, הגם שסבר שאינו צריך לפצות את שמעון, מתוך דרכי שלום, הסכים לרכוש עבורו מוטות כאלו או לחילופין לשלם את עלותן כפי שראה בחנות. שמעון סירב לכך משום שטען שהמוטות שלו מיוחדים והם עולים יותר ומה שראה לוי בחנות הינו מוט מסוג אחר. בהקשר זה יש לציין כי לוי משוכנע לחלוטין שמדובר בדיוק באותם מוטות וכך גם בעל החנות המוכר ללוי כאדם אמין. שמעון דרש 180 שח לכל מוט, בהמשך ירד ל160 שח למוט. לוי מצא את המוטות כסט הכולל 10 מוטות וראש לפתיחת סתימות בחנות מכובדת, בהערכה גסה של בעל החנות שווי מוט בודד הינו 80 שח.(הסט כולל 10 מוטות וראש לפתיחה, לא ניתן לקנות מוט בודד). מפני דרכי שלום, הסכים לוי לשלם 80 שח כפול מס המוטות שנותרו בצנרת או לחילופין לקנות את הסט ולמסור 6 מוטות לשמעון אולם שמעון סירב ורצה לקבל כסף מזומן או שיקנו את המוטות בחנות מסוימת בלבד. בתחילה לא זכר את פרטי החנות ולכן רצה כסף אולם משלוי סירב, כעבור כחצי שנה מסר את כתובת החנות ללוי וזה לא עשה עם כך דבר. לאחר שחלף זמן רב קנה שמעון מוטות לטענתו, לטענתו עלות מוט הינה 120 שח והוא תובע זאת מלוי. הוא סירב לבקשת לוי להציג חשבונית מס המעידה על הקנייה. השאלה היא האם לוי חייב לפצות את שמעון ואם כן באיזה סכום. יש לציין עוד כי יתכן והיתה בעיה בהברגה של המוטות של שמעון או באחד המוטות ויתכן כי זו הסיבה להתנתקות המוטות אם כי אין זה ודאי. ידוע בבירור שהברגת מוט אחד לא היתה תקינה אולם לא בטוח שזה המוט שניתק או אם נעשה בו שימוש. עוד יש לציין שלוי קיבל החזר מלא בגין התשלומים ששילם על פתיחת הסתימות מחברת הביטוח אם כי סבל מאוד מעוגמת הנפש הרבה שהיתה כרוכה בסתימות החוזרות ונשנות ואינו מאושר, בלשון המעטה, מהעובדה שיש מוטות בצנרת שלו אותם לא הצליחו להוציא. על תשובת הרב נודה.

שאלתך מורכבת מכמה שאלות, כמובן שאי אפשר לפסוק דין בלי לשמוע את שני הצדדים אז רק אכתוב את עיקרי הדינים: א. המוציא מחבירו עליו הראיה. לכן אם בעל המוטות טוען שהמוטות שלו יקרים והם מסוג מיוחד עליו להוכיח זאת, כמו כן הוא צריך להביא ראיה שבאמת הוא הוציא את הסכום שהוא תובע בלי זה אין שום אפשרות לתבוע. ב. לענין עצם החיוב, אם בעל הבית לקח את המוטות מהאינסטלטור הוא נחשב שואל, ושואל פטור במתה מחמת מלאכה (חושן משפט סימן ש"מ). לכן אם ברור לו שהוא השתמש במוטות בצורה סבירה והגיונית הוא פטור מנזקים שקרו תוך כדי המלאכה. ג. לכל אומן יש אחריות מסויימת על מלאכתו. לכן אם אותו נזק קרה שוב מיד אחרי שהוא תיקן, עליו לתקן שוב בעל הבית לא חייב לשלם לו. במקרה שלכם צריך לברר האם התיקון היה סביר או שמיד ראו שהמלאכה לא הסתיימה וזאת אפשר לברר רק על ידי מומחה. בברכה, הרב אריאל איגרא