ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ה - אורות ישראל המבואר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
יכול אדם, שכל ההבדל שבין ישראל לעמים הוא מתבלט ע"י המצות שבפועל. שהרי אפשר להרעיון להיות מקיף והולך את כל האדם כולו. אבל סקירה של טעות היא זו. כי אם באמת היה הרוח והרעיון מקיף את הכל לא היה צורך באותו ההבדל המעשי כלל, וגם לא היה מועיל ומתקיים. אבל תוכן הדבר הוא, שהיסוד הנפשי, שהרעיון הוא בנוי עליו, שעל יסוד אותו הרעיון כל הארג הגדול של החקה המעשית מתפשט, זה היסוד הוא העצם הנשמתי, שהוא מצביין את ישראל בתור חטיבה מיוחדת, חטיבה אחת בעולם. ומההבדלה הזאת נובעות הן כל ההבדלות המעשיות. ואפילו כשהאחרונות נפגמות אינן יכולות להגיע את פגמיהן ביסוד העליון, שהיא החטיבה הנפשית, שההבדלות כולן יונקות ממנה. ולעולם ישאר הבדל בין ישראל לעמים, כדי לבסס ע"י ההבדלה את התוכן החול ואת התוכן הקודש של העולם בתיקונו המרושם.
ממה נובע ההבדל בין ישראל לעמים. יש שאמרו שההבדל נובע מהתפקיד האחר שהוטל על עמ"י. הגויים קיבלו תפקיד לבנות את הדרך ארץ. ואילו ישראל קיבלו תפקיד לבנות את הנשמה בעולם.
על כך אומר הרב שאין הדברים כך. אם ההבדל נובע רק מהתפקיד השונה והינו רק הבדל מעשי הוא לא היה מתקיים. הרי אנו רואים שגם בישראל הדרך ארץ הולכת ומתפתחת. אם מתאימה דרכם של ישראל מבחינה פנימית לכל העולם אזי העולם היה באופן בסיסי צריך להתגייר והיות כישראל. ההבחנה בין ישראל לעמים היתה מתבטלת.
חייבים לומר שההבדל מתחיל מהתוכן הפנימי. עמ"י יכבוש את הכל בקיום מצוות. אם זה דבר טוב וכולם יכולים לעשות את הדבר הזה אז הם יעשו והכל יהיה טוב. אלא אומר הרב שהיסוד הנפשי, שהרעיון הוא בנוי עליו, שעל יסוד אותו הרעיון כל הארג הגדול של החקה המעשית מתפשט, זה היסוד הוא העצם הנשמתי, שהוא מצביין את ישראל בתור חטיבה מיוחדת, חטיבה אחת בעולם.
שלשת הסעיפים הללו מדברים על כך שההבדל בין ישראל לעמים הוא תלוי במשהו עצמי, עצמותי, נשמתי שהופך את עמ"י לחטיבה אחת ומקבל ביטוי במצוות, ובכל מפגש שיש לעמ"י עם העולם הוא הופך למפגש עם הקב"ה, נראה שזהו ההבדל. זהו גם הבסיס להסברת הפסקה הבאה. יש הבדל בסיסי בין הקודש לחול. ערך הקודש הוא ערך עצמי. הערך הוא מצד מה שיש בו כשלעצמו, השלמות נמצאת בקודש כשלעצמו, לעומת החול שיכול להיות כלי במקום שהקודש מתלבש בו והוא אמצעי אל הקודש. החול כשלעצמו הוא לא חטיבה אחת שיש בו שלמות כדבר בפנים עצמו, כל יכולת החול לקבל משמעות הוא בחיבור למשהו אחר. הקודש הוא הצדדים השלמים שבמציאות. נקודת ההבחנה בין ישראל לעמים שישראל בפנימיותם שלמים וקדושים. בישראל יש את האיזון והשילוב בצורה תמציתית מאוחדת ושלמה. ממילא עמ"י בכל מפגש שהוא נפגש עם המציאות הארג הגדול של החקה המעשית מתפשט . מכיוון שיש תכונת שלמות, פניומית החיים האלו הם מחפשים את מקום השלמות. שבע מצוות בני נח נועדו על מנת שלא להרוס את המציאות, יסוד הדרך ארץ של המציאות. תרי"ג מצוות זה מערכת העצות האלוקיות איך מכל דבר ודבר יש אפשרות חיבור אל הקודש השלמות העצמי. מזה נובע ההבדל המעשי. יש הבדלה פנימית ויש הבדלה מעשית ואפילו כשבמעשית עמ"י מתנהג כגויים או אפילו גרוע יותר אינן יכולות להגיע את פגמיהן ביסוד העליון, שהיא החטיבה הנפשית, שההבדלות כולן יונקות ממנה - התכונה הפנימית שנמצאת בעמ"י היא תכונה שאי אפשר להרוס אפשר להתנגד לה אך היא נמצאת בקרבינו שעושה משהו. ההבדל לא מתחיל מההתנהגות המעשית וכשם אין הבדל זה לא אומר שבין הבדל בין ישראל לגויים.
המבנה הבסיסי של עולם שיש בו קודש וחול, זה ההבדל בין קודש וחול - ולעולם ישאר הבדל בין ישראל לעמים, כדי לבסס ע"י ההבדלה את התוכן החול ואת התוכן הקודש של העולם בתיקונו המרושם. -
כיוון שנקודת הראשית היא נקודת קודש, היא נקודת אחדות, ובהשתלשלות נהיה עולם של המון העלמות וצמצומים ופירושי כלים ולא דברים עצמיים אלא אמצעיים להופעת הקודש. יכולת תיקון העולם קשורה באופן מהותי להיותו כלי לקודש כדי שלחול יהיה את הדרך לתקן א"ע חייב להיות שהקודש יהיה תמיד מרומם מהחול. עיקר ההבדל הוא בבניין הנפש, נקודת ההבדל הוא מצד התוכן הפנימי אך הביטוי הוא בגילוי בנפש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
