ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנחנו מוצאים בפרשה מצד אחד, ביטויים חריפים ותיאורים קשים של הַּמִּדְבָּר, המקביל לגלות, למקום שבו אנו נמצאים טרם הכנסנו לארץ חמדה ומאידך, ביטויי שבח וקילוסין מיוחדים בשבחה של א"י.
על המדבר אומר הכתוב:
"הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ" (דברים ח' טו)
וכנגד זה:
"כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ..." (דברים ח' ז-י)
"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים י"א יב).
"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים י"א יב).
בכל התורה מדובר בעניינים שונים, שבאמצעותם משתחררת הנשמה מגלות הגוף ומתוך כך משתחרר גם הגוף מגלות זו, ואלו בפרשיות 'שבעה דנחמתא' מדובר אודות הגאולה עצמה.
ידיעת הגלות וסיבותיה היא עצמה חלק מהנחמה. כמו עצם ידיעתו של החולה - שהוא חולה - ובמה מתבטאת מחלתו. ידיעה זו עצמה מהווה מחצית המרפא ועתידה בהמשך להביא לרפואה שלמה.
בלקוטי שיחות לאדמו"ר מנחם מנדל שניאורסאהון זצ"ל, מובא בשם ספר "ערכי הכנויים" (לבעל מחבר ספר סדר הדורות):
"נחש - ארסו חם, עקרב - ארסו קר"
התורה מתארת את הסיבות לגלות. ההתלהבות והחום הם לאידיאלים חיצוניים, הגורמים התרחקות משלהבת הקדושה ויכולים להביא "לשרף" - לכליה גמורה ושריפה של כל התלהבות שבקדושה. דרגה יותר נמוכה - עקרב - היא הקרירות המוחלטת לכל אידיאלים. ממילא הירידה הבאה תהיה שגם כשיווצר באדם צימאון אולם "אין מים" ומים זו תורה, כלומר ההתרחקות כה גדולה שיהיה לאדם קושי לחזור לתורה וליהדות כיוון שאיבד כל שייכות למציאות של קדושה. חזרה לערכי התורה תביא התעוררות אל: "אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם..."
כשרבי יהודה הלוי רוצה להגדיר את המיוחדות שבא"י הוא משתמש בפסוק מפרשתנו ואומר:
"והיא הארץ הנקראת לפני ה' הנאמר עליה תָּמִיד עֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (שם י"א יב)
אם כך, רק בא"י ניתן לפתח קשר ישיר ולהגיע לכדי קשר נבואי ומראה חזון בארץ, דבר שאין להשיגו מחוץ לגבולותיה.
גם על הנביא יונה נאמר: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְקֹוָק" (יונה א' ג'). היינו שברח מטריטוריה קדושה למקום שאין מסוגלות להאזין לתדרים השמימיים המיוחדים [כוזרי מאמר שני י-יד].
נסים בדברי דוד המלך:
"וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ" (שהקב"ה מקיים כל הבטחותיו א"י ביהמ"ק) (תהילים ע"ח נד).
מדייק האלשייך הקדוש:
"ויביאם דווקא ולא ויוליכם" משום שהקב"ה בארץ הרי שמביאם אליו.
[עיין עוד רמב"ן בראשית כו ה' ורמב"ן ויקרא יח כ"ד]
יהי רצון שנזכה בקרוב להתגשמות כל נבואות הנחמה. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
