ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לימדונו חז"ל (פסחים נ"ד): "תשובה קדמה לעולם". הרמב"ם (מורה הנבוכים ח"ג פרק ל"ה) מבאר שישנו הכרח במציאות בקיומה של התשובה, מפני שאם לא הייתה אפשרות לתקן את העבר, אזי במקרה שאדם מעד זה היה עלול להטיל ייאוש ורפיון רוח, וכל ההתקדמות לתיקון ולשיפור הייתה נתקעת, ולא הייתה אפשרות להתקדם. לכן אִפשרה ההשגחה האלוקית את פתח המילוט הזה ששמו תשובה, לתת מקום לכך שאדם על אף שחטא יוכל לתקן את העבר ולצפות לעתיד יותר טוב. הרעיון הזה, יכול להסביר לנו מפני מה הרמב"ם וספר החינוך, אינם מונים את החזרה התשובה בתור מצוה בתוך התרי"ג מצוות, אלא רק את אופן יישומה בפועל, דהיינו חרטה על העבר, קבלה על העתיד, והבעת הדברים בביטוי שפתיים. זאת משום שעצם קיום התשובה, זהו יסוד שבלעדיו לא יתכנו חיים, ולכן לא שייך למנות יסוד כזה בתור מצוה כשם שלא מונים בעיקרים את יסוד הבחירה החופשית, שמבלעדי הנחת יסוד זה לא תיתכן כלל קיומה של התורה ושכר ועונש.
בפרשת האזינו אין מצוות חדשות. עיקרה של הפרשה היא סקירה מקפת מראשית הבריאה עד סוף ימות עולם, תאור העבר שעיקרו לראות בכל המאורעות את יד ההשגחה האלוקית. כמו כן נושא צידוק הדין מופיע בפרשתנו, בפסוק: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט". כשאנו דנים על נושא התשובה, אנו צריכים להפנים למודעות שלנו שאין התיקון מתמקד רק בתחום האישי הפרטי, שכל אחד יתקן וישפר את התנהגותו הן בתחום שבין אדם למקום והן בתחום שבין אדם לחברו. לא פחות מהתיקון האישי אנו צריכים לפקוח את העיניים ולראות מה ההשגחה האלוקית רוצה מאיתנו בדור הזה, דור שזכה לשיבת ציון ולחונן חלק גדול מארצנו הקדושה, ובכל זאת אין לנו שלום וביטחון. אנו שמאמינים בהשגחה האלוקית, מודעים לכך שכל הייסורים הפוקדים אותנו, באים כתוצאה מחולשת בני עמנו, ומההתרשלות לשמירת קודשי ישראל, הן ביחס לצביונה של המדינה כמדינה יהודית באורחות חייה הציבוריים מחד, ומאידך חלקים מעמנו שלא מודיעים לגודל חשיבות הנושא של גאולת ארצנו.
יהי רצון שנזכה כולנו שעם ישראל יפקח את העיניים, ויחיש לקיים את דברי חז"ל שהתורה הבטיחה שעם ישראל יחזור בתשובה, (וכפי שפסק הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ז). והלוואי שזה יהיה בקרוב בימינו ואזי ודאי שנזכה לראות בישועת ה' על עמו ועל נחלתו.
בברכת גמר חתימה טובה לכל הציבור הקדוש.
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"

חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













