ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- בבא מציעא - פרק ראשון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מפשטות המשנה משמע שלשון השבועה היא - "שאין לי בה פחות מחציה". אולם הסוגיה בבבא מציעא דף ה' ע"ב הכריעה על פי דברי רב הונא - שמי שנשבע אומר לדיינים את הלשון הבאה: "כולה שלי, ולדבריכם - שבועה שיש לי בה, ואין לי בה פחות מחציה".
הרי"ף הביא את דברי הסוגיה בלא להזכיר שהם בנויים על דברי רב הונא, ומכאן שהוא רצה לסתום את ההלכה כסוגיה הזו. אולם מאידך הרמב"ם בהלכות טוען ונטען פרק ט' הלכה ז' השמיט לגמרי את הסוגיה, ופסק כפשט לשון המשנה, וזו לשונו:
"כל אחד משניהן נשבע בנקיטת חפץ - שאין לו בזה הדבר פחות מחציו , ויחלוקו".
ויש לברר, מהם שרשי מחלוקת הרמב"ם והרי"ף? ומדוע הרמב"ם התעלם משיטת רב הונא שבסוגיה?
שינויי הגרסה ברי"ף בפרק המפקיד
המחלוקת שבין הרי"ף לרמב"ם קשורה למחלוקת נוספת בינם - בפסיקת דברי רב הונא שבפרק המפקיד.
במשנה בפרק המפקיד נאמר ששומר שטוען שהכלים שהופקדו בידו נגנבו - יכול לשלם את שווים והוא פטור מלהישבע שהם נגנבו. בסוגיה בדף ל"ד ע"ב מובא:
"אמר רב הונא: משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו. מאי טעמא - חיישינן שמא עיניו נתן בה".
אולם בגירסת הרי"ף מופיעה שם הלשון הזו:
"אמר רב הונא אמר רב - אמר הריני משלם - משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו , מאי טעמא חיישינן שמא עיניו נתן בה".
בגירסת הרי"ף קיימים שני שנויים מגרסתנו:
א. " אמר הריני משלם" - ממעט לכאורה מקרה שמביא את הכסף לשלם ממש. 1
ב. רב הונא אומר את דבריו בשם רב .
שני השינויים קשורים זה בזה, והרי"ף תולה את דברי רב הונא בדברי רב, כדי להסביר את הגירסה המיוחדת שלו בדברי רב הונא שם - 'אמר הריני משלם"; וכפי שיתבאר לקמן.
זלזול שבועה בצבור
בירושלמי בתחילת בבא-מציעא וכן בירושלמי בכתובות בפ"ב ה"א מובאת מחלוקת בדין 'רבי חייא קמייתא', וזו לשון הירושלמי בתחילת בבא-מציעא:
"שנים אוחזין בטלית כו'. תני 'אדם שאמר לחבירו תן לי מנה שאתה חייב לי, אמר לו לא היו דברים מעולם, הלך והביא עדים שחייב לו חמשים זוז - רבי חייה רבה אמר הודיית עדים כהודיית פיו וישבע על השאר. רבי יוחנן אמר אין הודיית עדים כהודיית פיו שישבע על השאר. אמר רבי לא (*אילא 2 ) משנים אוחזין בטלית דרבי חייה רובה - מכיון שתפוש בחצייה אלא כמי שהביא עדים שחצייה שלו ותימר נשבע ונוטל, אוף הדא דמייא לה. ... אמר רבי יוחנן אם מזו שבועת תקנה היא"
רבי חייא הגדול (רבי חייה רבה) סבור שהעדאת עדים על מקצת החוב דומה להודאת פיו במקצת החוב - ולפיכך צריך להשביע את הכופר שבועה מן התורה על השאר. אולם רבי יוחנן חולק על כך.
שיטת רבי אילא דומה בשתי הסוגיות שבירושלמי. רבי אילא מביא לרבי חייא סיוע מן המשנה; והוא אומר שר' יוחנן חולק על הסיוע ולשיטתו - שבועת המשנה היא מדברי חכמים (תקנה).
הירושלמי בבבא מציעא מפסיק את דברי רבי אילא בהבאת מימרות. נלענ"ד שכוונת הירושלמי, להביא שמועות בשם רב; שמשמע מהם שגם רב סבור כרבי יוחנן, - שהשבועה היא מתקנת חכמים. וזו לשון הירושלמי שם בבבא מציעא (בתוספת ביאור):
"רבה בר ממל ורב עמרם סליקו הן דרב ביניי (העלו ביניהם אותן שמועות של רב ) אמר ליה אין מוסרין שבועה לחשוד (לדעתם, במשנה בתחילת הפרק קיים קושי. אם מדובר בטענת תקיפה רגילה, כפי שמשמע מדברי רבי חייא; אין להשביעם; מפני שלשיטת רב החשוד על הממון חשוד גם על השבועה. ולכן אין להסביר כרבי חייא שאוחזין כל אחד בחציה ממש. 3 לשיטתם, מדובר כשאוחזין בקצותיה ; ומצורת אחיזתם ניכר, שהם שותפים בה, אלא שהתגלע בינם ריב 4 ). אמר ליה אפילו לשון שבועה אין מוסרין לו (אפילו באופן זה של העמדת המשנה, אסור להשביעם את לשון השבועה המוזכרת במשנה; ואפילו בלי שם או כינוי. מאחר שלשון השבועה שבמשנה עלולה להתפרש בלבו של הנשבע - שאין לו בה כלום ואף לא פחות מחציה; עלול להיגרם זלזול שבועה בצבור אם ימסרוה לו). כיצד נשבע (והרי מוזכרת במשנתנו שבועה)? רב הונא אמר - שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות משווה פרוטה ."
לירושלמי ידוע, שלשיטת תלמידי רב - יש שני חידושים במשנה:
א. מדובר כשאוחזין בקצותיה. באופן זה הם אינם חשודים לביה"ד בתקיפה - ולכן ניתן להשביעם.
ב. מחשש זלזול שבועה בצבור - יש לשנות את נוסח השבועה.
הרי"ף פסק באופן עקרוני כשיטת תלמידי רב בסוגיית הירושלמי; אך לגבי נוסח השבועה הוא העדיף את הנוסח כפי שנקבע בסוגית הבבלי. לפיכך הרי"ף פסק את דברי רב הונא (תלמידו של רב) - "דאמר: כולה שלי, ולדבריכם - 'שבועה שיש לי בה, ואין לי בה פחות מחציה .' ".
מדוע הרי"ף קשר בין הסוגיות
כזכור, בסוגיה בפרק המפקיד מופיעה שיטה של רב הונא בענין שבועת שומר שטוען שהחפץ נעלם והוא רוצה לשלם עליו. לשיטת תלמידי רב אם השומר מביא את הכסף כדי לשלם על החפץ - אסור להשביע אותו. בעיני הצבור הוא חשוד שהוא רוצה לגזול את החפץ; ומחשש של זלזול שבועה בצבור - אסור להשביעו.
לפי הבנת הרי"ף, רב הונא שהוא תלמידו של רב חידש את דין השבועה שלו, רק כאשר השומר אומר בפיו שהוא רוצה לשלם - אך הוא אינו מביא את הכסף לבית הדין. הציבור מניח שהוא לא רוצה לגזול אך גם לא רוצה לישבע שבועת השומרים, והוא מוכן לשלם רק אם בסופו של דבר לא יימצא הגנב.
אולם המשך הסוגיה אינו עולה בקנה אחד עם הבנת הרי"ף. רבא מקשה שם בהמשך הסוגיה על דברי רב הונא - ממקרה שמלוה ששומר על המשכון טוען שהוא אבד והוא מקזז את שווי המשכון מן החוב. רבא מקשה מדוע המשנה לא מזכירה את שבועת רב הונא. אולם לשיטת הרי"ף - אין מקום לקושיה. במקרה זה המלוה חשוד בעיני הציבור שהוא גזל את החפץ ושהוא שילם עליו באמצעות קיזוז מהחוב. - ולכן אין להשביעו.
הרי"ף התקשה לקבל את המהלך של רבא שם, לפי מה שהתבאר - לתלמידי רב יש מסורת שרב חושש מזלזול שבועה בצבור; ושיטת רב הונא לגבי נוסח השבועה ב"שנים אוחזין" קשורה למסורת הזו. לדעת הרי"ף, רב הונא ממשיך את השיטה הזו - גם בפרק המפקיד. לשיטתו, הצבור חושד בשומר שמביא את הכסף עבור הפיקדון - שהוא גזל אותו ורוצה לעבור גם "שבועת שקר"; ואין שום אפשרות להשביעו.
לפיכך, בפרק המפקיד הרי"ף שינה את דברי רב הונא, ותלאם בשיטת רב ; כדי ללמדנו שהם צריכים להתאים לשיטת רב. לפי השינוי שהרי"ף שינה בדברי רב הונא, משביעים רק שומר ש"אמר" שהוא ישלם. שומר כזה אינו חשוד בעיני הצבור ולכן ניתן להשביעו.
ומטעם זה הרי"ף השמיט את דברי רבא בהמשך הסוגיה, שמשמע מהם שאין לחשוש לזלזול שבועה בצבור.
אולם הרמב"ם פסק כרבי יוחנן, שחשוד על הממון אינו חשוד על השבועה. כמו כן הוא פסק כמסקנת סיום הסוגיה בפרק המפקיד, ממנה עולה שרבא סבור שרב הונא חזר בו , ונוקט שמשביעין חשוד בלא תחמוד; ואין לחשוש מזלזול שבועה בצבור.
ומכיוון שהרמב"ם נקט שרב הונא חזר בו; נדחו דברי רב הונא הראשונים בסוגיה בדף ה' ע"ב - "דאמר: כולה שלי; ולדבריכם, שבועה שיש לי בה, ואין לי בה פחות מחציה". וענין זה יורחב בפרק "מחלוקת הרי"ף והרמב"ם בשומר שמשלם".
^ 1 ואמנם הרא"ש הקשה על חלוקה זו, ויבואר לקמן בפרק "מחלוקת הרי"ף והרמב"ם בשומר שמשלם".
^ 2 הכוונה לרבי אילא, וכן מתבאר מהשוואת סוגיות הירושלמי.
^ 3 ועיין בדברי רש"י בב"מ דף ג' ע"א בהסבר הדרך שרבי חייא העמיד את משנתנו.
^ 4 וכפי שהתבאר במאמר "שנים אוחזין בטלית או בקצותיה".
^ 2 הכוונה לרבי אילא, וכן מתבאר מהשוואת סוגיות הירושלמי.
^ 3 ועיין בדברי רש"י בב"מ דף ג' ע"א בהסבר הדרך שרבי חייא העמיד את משנתנו.
^ 4 וכפי שהתבאר במאמר "שנים אוחזין בטלית או בקצותיה".

קניני מכר, מציאה וגניבה מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב
בבא מציעא דף י; בבא קמא דף נה; סנהדרין דף פה; כתובות דף לא

אנחנו קודש למענך

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך מותר להכין קפה בשבת?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

למה יש כל כך הרבה מצוות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













