ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- עמוד העבודה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
אות מא
בסעיף זה מובא משל לתוספת ביאור: אדם שפותח חלון בביתו כנגד השמש והאור חזק מדי, עושה כותל נוסף ובו חלון שלא כנגד אותו חלון. אם האור עדיין חזק מדי, הוא עושה עוד כותל שלישי ובו חלון שלא כנגד החלון שבכותל השני. האור שבא ישירות מהחלון נחשב עיקר האור, והשאר נחשב תולדתו. גם לגבי הכתלים הפנימיים האור שבא ישירות מהחלון נחשב עיקר האור למקום שמאיר אליו, והאור המתפשט לחלל החדר נחשב תולדתו. רבנו ברוך מקוסוב מזכיר במשל לשון 'מחיצות' לכתלים. דבר זה מזכיר לנו את מה שחז"ל אמרו שמשה הסתכל באספקלריה המאירה ושאר הנביאים הסתכלו באספקלריא שאינה מאירה. המחיצות הממעיטות את האור הם האספקלריא שאינה מאירה. ואעפ"כ ההארה בסופו של דבר באה מן המקור.
אות מב
עמוד העבודה (21)
הרב יהודה מלמד
8 - מהות ומציאות
9 - יתרון הראיה השכלית
10 - השתלשלות השכל
טען עוד
אות מג
יוצא לפי זה, שהשגת המציאות היא הידיעה שיש את הדבר, אבל ללא ידיעה ברורה מהי מהותו, כלומר מה הן תכונותיו ומה שיעורן המדויק, ואילו השגת המהות היא הידיעה של הדבר בבהירות, הכוללת הבנת כל הנתונים והחוקיות שבו.
לכאורה, מהמשל המובא כאן עולה שהשגה חושית יותר גדולה מהשגה שכלית, שהרי מי שמשער מציאותה של השמש, משיג אותה פחות ממי שמסוגל להסתכל עליה בעיניו ולהעריך עוצמת אורה. אבל בהמשך (אות מד) אומר הרב שהשגת השכל לא פחותה משל החוש, שהרי אם אותו אדם שלא מסוגל להסתכל בשמש, יצליח ע"פ שכלו לחשב את גודל השמש וצבעה וחוזקה, הוא יחשב למי שמשיג את מהות השמש ע"פ שכל וא"כ השכל לא פחות מהחוש.
התפיסה של בית מדרשנו (ע"פ כוזרי, הרב זצ"ל ועוד) היא שהחוויה הבלתי אמצעית, שהיא מה שהאדם רואה בחוש, בין הגשמי עיני בשר, בין החוש הרוחני כעיני השגתו של נביא, הרבה יותר גדולה וודאית מכל חישוב שכלי. אבל לפי רבנו מחבר הספר עמוד העבודה לא נראה כן, אלא שההשגה השכלית עולה על הראיה החושית כמו שמוכח מדבריו לקמן (אות מו). אך יש להעיר שהשכל אצלו וכן אצל רבו בעניין זה, הוא רבנו משה בו מימון, אינו מייצג רק חשיבה קרה וחיצונית. יש כאן תהליך של התבהרות שהוא ממלא את כל אישיותו של האדם, שיש בו הרבה עונג של השגת האמת, ומלוה אותו תחושה של הארה לא פחות מאשר בחוויה בלתי אמצעית.
אותיות מד-מה
ממשיך הרב המחבר ואומר שאמנם אנשים רגילים לומר על דבר שבהשגת החוש שזה באמת מה שרואים ומוכנים להישבע על כך ובהשגה שכלית לא יגידו כן ויאמרו שהם מסופקים אבל באמת אין זה כי אם ששכלם קצת חלוש ולכן השגת השכל שלהם מסופקת בעינם, אבל מי ששכלו צלול וברור לא יהיה לו ספק גם בדבר שמשיג בשכלו. ואפשר לדייק כך בלשונו שהביטויים שמביא בהשגת השכל ובהשגת החוש הם מאוד דומים 'חלוש' 'בהיר' 'צלול' 'ברור' ולפי זה השגת השכל היא לא פחות מהשגת החוש לא רק ביכולת הדיוק, אלא גם בעוצמת חווית הודאות שבה.
אותיות מו-נב
ויותר מזה, אומר הרב המחבר, שהשכל הוא יותר מהחוש שהרי לפעמים הראיה החושית מראה דבר מוטעה שע"פ השכל נוכל להבין שלא יתכן שמה שאנו רואים הוא אמת. והראיה לזה שכשאדם נולד הוא פועל ע"פ הדמיון, והשכל נכנס בו רק בגיל 13. יתרון בהבנה השכלית מתבאר על פי משל שלִסְפוֹר הרבה כסף, אם הוא בכמות מדויקת בסדרה חשבונית, ע"י השכל אפשר: א. לדעת את הסכום המדויק בסקירה אחת לעומת לספור ביד שצריך הרבה הרבה זמן, ב. ביד אפשר לטעות משא"כ בסקירה שכלית מחוּשבת לא תהיה טעות. וגם בהשגת הבנה בסוגיה בתלמוד ההשגה פתאום מופיעה ומה שלוקח זמן להשיג את ההבנה הזאת זה ההקדמות שלפניכן שאינם ברורות לך דיים. משל לאבן טובה ומאירה שמכוסה בהרבה כיסויים שברגע שיגמרו להסיר את כל הכיסויים תאיר מיד מאורה הגדול. וכך בגמרא אם יהיו כל העניינים שלפניכם מובנים היטב, הסברה הישירה תעלה מיד.
יתרון נוסף שיש להבנה השכלית הוא שהיא איכותית יותר, היא אינה צריכה לדברים נוספים שיעזרו לה להשיג אלא רק השכל עצמו לעומת זאת אדם שמסתכל בחוש אם אין לו מקור אחר שנותן לו אור חוש הראות לא יוכל לעזור לו. א"כ יש 3 יתרונות להשגה השכלית על פני ההשגה החושית 1. מהירות ההשגה 2. הדיוק המובטח 3. איכות ההשגה.
כלל דבר: השכל מכַוון יותר לאמת. וזה מה שאמרו בגמ' "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו, מלמד שההלכה כמותו בכל מקום." ופרוש מאמר זה, אינו כמו שהעולם אומרים שלמדו מהמילים "וה' עימו" שהלכה כמותו בכל מקום. שזה מורה על הקדושה הגדולה שצריך להיות בה ע"מ לכוון להלכה, אלא למדו זאת מהמילה "משכיל". והוא מה שאמרנו שהשכל מורה על כיוון אמת שכיוון שמשכיל ומכוון לאמת יותר מאחרים, לכן הלכה כמותו בכל מקום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
