ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
טל בת שרה חוה
מהסוגיא במסכת שבת משמע כצד השני. וז"ל:
"מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה ... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"(דף כא ע"ב).
הנצחון הצבאי והעצמאות המדינית אין להם זכר. לעומת זאת מנוסח על הניסים משמע שהנצחון של המעטים על הרבים הוא העיקר, נס פח השמן לא נזכר ואנו מציינים את חידוש העבודה כתוצאה של הנצחון הצבאי.
שאלה זו מביאה אותנו לברר מה מקומו של בית המקדש בחייו של היהודי כפרט ובחיי האומה ככלל.
ניתן לראות את בית המקדש כ"בית כנסת רבה" לעומת בתי הכנסת של היום שהם בבחינת "מקדש מעט". אם כך, לכאורה, המקדש הוא מקום דתי, "כלי שרת" המשמש לפולחן. את מקום הקרבנות בבית המקדש תופסות התפילות בבית הכנסת.
גם אם נעלה את מקום המקדש ונטען שהוא מקום השכנת השכינה ולא רק מקום ה"עבודה", יבוא הטוען ויטען כי הקרבנות הם התנאי להשכנת שכינה (עיינו בדברי בעל ה"משך חכמה" בהקדמתו לספר ויקרא) וממילא שוב חשיבותו של המקדש נובעת מכך שהוא ה"מקום" ל"עבודת הקרבנות" שהיא לכאורה ענין "דתי" בלבד.
הרמב"ם בראש הלכות חנוכה מדגיש את הפן הלאומי של החג. וז"ל:
"בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני" (פרק ג הלכה א).
צריך להבין מה מקורו של הרמב"ם, הרי לכאורה אין לו מקור לא בנוסח התפילה ולא בדברי הגמרא?
התשובה היא שבית המקדש הוא סמל לאומי המייצג את כלל ישראל המאוחדים סביב האמונה בקב"ה וממילא בלימוד תורתו ובשמירת מצוותיו. מציאות של בית מקדש תחת שלטון זרים היא בדיעבד גדול. לכן האחריות והמצווה לבנות את בית המקדש מוטלת על העם ולא על יחידים. זו אחת מהמצוות שנצטוו ישראל כעם חופשי בארצו. לכן זמנה של המצווה הוא רק כאשר יש מדינה עצמאית היושבת לבטח בארצה. כך מפורש בכתוב:
"...וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם..." (דברים י"ב י-יא).
כך גם הבין דוד המלך כמפורש בספר שמואל:
"וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיקֹוָק הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו:וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (ז' א-ב).
התפילות של עם ישראל במשך הדורות לחידוש העבודה בירושלים הן תפילות גם על קוממיות העם
בארצו. אין להפריד בין הדבקים. לכן השמחה וההודאה בחנוכה היא על חזרת מלכות לישראל , מה שאִפשר להביא לידי ביטוי גם את נס פח השמן. צריך להבין מה מקורו של הרמב"ם, הרי לכאורה אין לו מקור לא בנוסח התפילה ולא בדברי הגמרא?
התשובה היא שבית המקדש הוא סמל לאומי המייצג את כלל ישראל המאוחדים סביב האמונה בקב"ה וממילא בלימוד תורתו ובשמירת מצוותיו. מציאות של בית מקדש תחת שלטון זרים היא בדיעבד גדול. לכן האחריות והמצווה לבנות את בית המקדש מוטלת על העם ולא על יחידים. זו אחת מהמצוות שנצטוו ישראל כעם חופשי בארצו. לכן זמנה של המצווה הוא רק כאשר יש מדינה עצמאית היושבת לבטח בארצה. כך מפורש בכתוב:
"...וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם..." (דברים י"ב י-יא).
כך גם הבין דוד המלך כמפורש בספר שמואל:
"וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיקֹוָק הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו:וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (ז' א-ב).
התפילות של עם ישראל במשך הדורות לחידוש העבודה בירושלים הן תפילות גם על קוממיות העם
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לשילוב של קוממיות לאומית העובדת בשיתוף פעולה עם מנהיגות רוחנית ראויה, לקימומו של בנין לאומי רוחני יותר שלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
