ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים חינוך ילדים

חששות בגידול ילדים

משאלתכם עולה שאתם רואים במיטת התינוק מעין "בית כלא" לילד, כדי שלא יוכל לצאת ללא אישורכם. מתוך כך הנכם חוששים, שאם תשחררו אותו מהכלא הוא "יחגוג" בבית ללא שליטה.
מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
לחץ להקדשת שיעור זה
שאלה:
הצעיר בילדינו הוא בן חצי שנה, ומעליו אחיו הבכור כבן שנתיים וחצי. כיום המצב הוא שהבכור ישן עדיין במיטת תינוק ואנו חוששים להעביר אותו למיטה רגילה כי כך הוא יוכל להלך חופשי בבית. בנוסף, הקטן מתחיל קצת לזחול, אבל איננו מעיזים לשים אותו על הרצפה בלא שמירה, מחשש שמא הבן הגדול יפול עליו או יפגע בו בדרך אחרת. האם החששות נכונים?


תשובה:
מחשבה שגרתית אצל חלק מההורים היא, שילדים הם "עם בפני עצמו", כלומר, יש להם חשיבה והתנהגות שונים מאיתנו המבוגרים. לפעמים אני רואה הורים העוטפים את ילדם בבגד חם גם בקיץ, כי "לילד יותר קר", אך עלינו לדעת, שילדים חושבים ומתנהגים בדיוק כמונו. כמובן, לפי המגבלות שגילם ויכולותיהם מגבילים אותם.
הנה לדוגמא, ילד קטן שמעבירים אותו למיטה של גדולים. מה אנו כהורים צריכים לחשוב וממה עלינו להיזהר. משאלתכם עולה שאתם רואים במיטת התינוק מעין "בית כלא" לילד, כדי שלא יוכל לצאת ללא אישורכם. מתוך כך הנכם חוששים, שאם תשחררו אותו מהכלא הוא "יחגוג" בבית ללא שליטה. אולם, באמת מיטת התינוק נועדה לשמור על הילד בקטנותו, כאשר הוא אינו שולט על תנועותיו. תפקיד המיטה אם כן הוא להגן ולא לבלום. ולשאלתכם, מה תעשו אם יתחיל להלך חופשי בבית, אשאל אני אתכם: האם גם אתם מטיילים בבית לאחר שהלכתם לישון? המחשבה שאם לא נגביל ילד הוא יטייל בלא גבולות היא מחשבה המתבססת על כך שלילד יש סגנון התנהגות שונה מאיתנו המבוגרים. אם תשנו מחשבה ויחס, בהתאם לכך יתנהג גם בנכם. גם אם בתחילה יקום ממיטתו החדשה, תקבלו הדרכה כיצד להחזירו בטוב לישון. אבל בכל מצב זו אינה סיבה להשאירו במיטת התינוק.
החשש השני שלכם מפני נזק לאח הצעיר, כמו החשש שיקום בלילה, נוגע בסוגיא נוספת של נתינת אמון והעברת אחריות. הורים צעירים חייבים לשאול את עצמם עד מתי יפקחו פיקוח הדוק על מעשי ילדיהם. הרי כל אדם בכל גיל עלול לשגות ולפגוע בזולתו. האם עד זיקנה ושיבה נשגיח עליו? נקודת המוצא חייבת להיות שילד בן יותר משנתיים הוא בר הבנה, ובעיקר, שהוא אוהב את אחיו הצעיר ממנו ואינו מעונין לגרום לו נזק. ברור שהבנתו אינה שלמה, על כן מידי פעם חובתנו כהורים לסמן לו גבולות. למשל, אם הוא נוטל סכין או מספרים חדות או כל כלי אחר העלול להזיק, עלינו להציב לו "קו אדום": "אצלנו בבית לא משחקים בסכין". "סכין אינו משחק" וכד'. מסר כזה המועבר לילד, גם בגיל שנתיים, נקלט אצלו לגמרי. חובתנו לתת בו אמון ולסמוך עליו שהוא רוצה רק בטובת אחיו התינוק. כמובן שאם נראה אותו למרות הכל אוחז סכין בידו, ניטול אותה מידו, אבל אם הנושא הוא, זחילה של תינוק בבית, ודאי שהדבר אפשרי. כאמור, הגדול ודאי אוהב את הקטן, ובודאי רוצה בטובתו. צריך להסביר לו שהוא צעיר ורך, וכל פגיעה מאד תכאיב לו. אם פעם אחת יפגע בו בטעות והתינוק יבכה, יש לנצל זאת "כגורם מזמן" ולומר לגדול, ראה כמה הוא מצטער ובוכה, וכדאי גם להתחיל לבכות עם התינוק. כך חודר עוד יותר המסר לגדול, עד שאף הוא יתחיל לבכות מתוך שותפות בצער, ובודאי יזהר שבעתיים בעתיד.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חינוך ילדים
הרב אליקים לבנון
1 - מריבות ילדים
2 - הדרכה בסניף או לימודים
3 - תינוק חדש במשפחה
טען עוד
עוד בנושא חינוך ילדים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il