ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

על מה אנו מצטערים בימים קשים אלו? ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קוממיות בימה תורנית Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אב תש"ע

על מה אנו מצטערים בימים קשים אלו?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
תהילה מלכי ז"ל

ללמוד עד כמה גדול החסרון
הרב יוסף גליקסברג שליט"א רב העיר גבעתים וחבר מועצת הרבנות הראשית
לא קל להעריך חסר של דבר שלא ראינו מעולם כשם שקשה להבין טעם של דבר שלא טעמת מימיך. אנו - שלא זכינו לראות לא את הבית הראשון ולא את השני, חייבים ללמוד ולהשכיל מה נורא היה הוד המקדש בקרב ישראל

בתפילת יום הכיפורים אנו אומרים: "ועתה בעוונותינו: אין לנו לא אשים. ולא אשם. לא בדים. לא גורל. לא היכל. ולא הזיה. לא וידוי. ולא פר חטאת. לא זבח. ולא זריקה. לא חטאת. לא טבילה. ולא טהרה. לא ירושלים. ולא יער הלבנון. לא כיור ולא כנו. לא לבונה ולא לחם הפנים. לא מזבח ולא מנחה. לא ניחוח. ולא נסכים. לא עולה ולא פרוכת. לא כפורת ולא ציץ הזהב. לא קטורת ולא קרבן. לא ריח ניחוח. לא שלמים. לא תודה ולא תמידים: כי בעונותינו ובעונות אבותינו חסרנו כל אלה".
לא קל להעריך חסר של דבר שלא ראינו מעולם כשם שקשה להבין טעם של דבר שלא טעמת מימיך. כשמת משה רבנו ומלך יהושע, הרי רק הזקנים שהכירו היטב את משה, אמרו: "פני משה כפני חמה - פני יהושע כפני לבנה, אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה". כן הדבר באשר לאבל על חורבן המקדש, שלגביו אנו כעיוורים מלידה שאינם יודעים ומכירים את חסרון האור, והם הולכים ומגששים במקלם, ומגיעים איכשהו למטרתם, ואינם יודעים את החוויה של ברכת "יוצר המאורות".
כשנבנה הבית השני, עדין היו מן הזקנים שזכו לראות את הבית הראשון בתפארתו, ובכו על תפארת הבית הראשון. אך מי שלא היה בבית הראשון, יכול היה להתנחם בבית השני. אנו - שלא זכינו לראות לא את הבית הראשון ולא את השני, חייבים ללמוד ולהשכיל מה נורא היה הוד המקדש בקרב ישראל, מה היתה הקדושה, ומה הברכה. מה גדולה היתה השמחה במקום שנאמר בו "כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם" .
"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו החריבו בימיו" (ירושלמי יומא א'). חובתנו להרגיש את החורבן במלוא עוצמתו כאילו המקדש היה לנגד עינינו ואיננו. "וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל').

"היסוד הנושא של כל התחיה כולה"
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת 'אורות ישראל'
פעמים הרבה אנחנו נשאלים על פרטי הלכות שונות אשר יסודם בהררי קודש חז"ליים, מדוע עודם נוהגים בזמן הזה? הלכה היא בידוע שבית דין אשר אינו גדול בחכמה ובמנין מן הקדמונים, אינו יכול לבטל דבריהם. ואולם אכן אנחנו מייחלים להשבת סנהדרין ללישכת הגזית

על שתי קומות בסיסיות ניצבת שאיפתנו להשבת מקדש על מכונו:
הקומה הראשונה , היותר בסיסית: "לעשות רצונך א-לוקי חפצתי" (תהלים מ') - זו הקומה הנהירה לכל: רצונו של יהודי שומר תורה לקיים מצוות, ולענייננו מצות בנין בית הבחירה תחילה ומצוות עבודות המקדש בהמשך. קומה זו משתכללת כאשר נותן אדם דעתו לעובדה שמתוך רמ"ח מצוות העשה דאורייתא, רק מיעוט קטן - כשישים מצוות - הן "מצות מתחייבות לכל איש בהכרח בכל זמן ובכל מקום" (רמב"ם, ספר המצוות, חיתום מנין העשין), ולעומת זאת רבות-רבות מהיתר כרוכות בזיקה ישירה למקדש וקדשיו. עד כדי כך, שמכלל תרי"ג מצוות העשה והלא תעשה, כשליש קשורות למקדש! לשון אחר, היעדר מקדש משמעו היעדר אפשרות לקיים חלק ניכר ביותר ממערכת המצוות שעלינו לקיים.
הקומה השנייה , העליונה ונישאה הרבה יותר, מדגישה את מקומו של המקדש במערך הרוחני העולמי לעת התחייה. שכן, מה משמעות היות המקדש קיים עלי-אדמות ומה משמעות היעדרו?
"הצפיה הפנימית לראות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, זהו היסוד הנושא של כל התחיה כולה, לכל סעיפיה הקרובים והרחוקים. אם מבינים אנחנו או לא מבינים... וישראל הקם לתחיה... לקודש קדשו ולהדרת תפארתו הוא נושא את נפשו. ובית המקדש יבנה והיכל יווסד וכהנים ישובו לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם וישראל לנויהם" (מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך כרוז למען ישיבת 'תורת כהנים').
ועוד קומה מאוד חשובה נכון להזכיר , גם אם אינה הדוקה למקדש, אך היא נכרכת בו והיעדרה בהחלט משפיע על אורחות חיינו היומיומיים: "השיבה שופטינו כבראשונה" - סנהדרין! פעמים הרבה אנחנו נשאלים על פרטי הלכות שונות אשר יסודם בהררי קודש חז"ליים, מדוע עודם נוהגים בזמן הזה בעוד שמאוד מתקבל על הדעת ששינוי סיבות ונסיבות יכול היה אולי להוביל לשינוי, אם לחומרא ואם לקולא ואם אפילו לביטול. כמה וכמה תשובות בדבר אך המרכזית שבהם: היותנו נתונים כיום הזה ב'נכות' הלכתית. הלכה היא בידוע שבית דין אשר אינו גדול בחכמה ובמנין מן הקדמונים, אינו יכול לבטל דבריהם. לכן, מתוך שאנחנו מקבלים על עצמנו באהבה את נועם עול כללי ההכרעה המחייבים, אנחנו ממשיכים לשמר חמורות וקלות. ואולם אכן אנחנו מייחלים להשבת סנהדרין ללישכת הגזית בעגלא ובזמן קריב, ובדרך זו ייצוב המערכת ההלכתית המקיפה והכוללת כדת וכדין.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il