ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלכי ז"ל
הרב יוסף גליקסברג שליט"א רב העיר גבעתים וחבר מועצת הרבנות הראשית
לא קל להעריך חסר של דבר שלא ראינו מעולם כשם שקשה להבין טעם של דבר שלא טעמת מימיך. אנו - שלא זכינו לראות לא את הבית הראשון ולא את השני, חייבים ללמוד ולהשכיל מה נורא היה הוד המקדש בקרב ישראל
בתפילת יום הכיפורים אנו אומרים: "ועתה בעוונותינו: אין לנו לא אשים. ולא אשם. לא בדים. לא גורל. לא היכל. ולא הזיה. לא וידוי. ולא פר חטאת. לא זבח. ולא זריקה. לא חטאת. לא טבילה. ולא טהרה. לא ירושלים. ולא יער הלבנון. לא כיור ולא כנו. לא לבונה ולא לחם הפנים. לא מזבח ולא מנחה. לא ניחוח. ולא נסכים. לא עולה ולא פרוכת. לא כפורת ולא ציץ הזהב. לא קטורת ולא קרבן. לא ריח ניחוח. לא שלמים. לא תודה ולא תמידים: כי בעונותינו ובעונות אבותינו חסרנו כל אלה".
לא קל להעריך חסר של דבר שלא ראינו מעולם כשם שקשה להבין טעם של דבר שלא טעמת מימיך. כשמת משה רבנו ומלך יהושע, הרי רק הזקנים שהכירו היטב את משה, אמרו: "פני משה כפני חמה - פני יהושע כפני לבנה, אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה". כן הדבר באשר לאבל על חורבן המקדש, שלגביו אנו כעיוורים מלידה שאינם יודעים ומכירים את חסרון האור, והם הולכים ומגששים במקלם, ומגיעים איכשהו למטרתם, ואינם יודעים את החוויה של ברכת "יוצר המאורות".
כשנבנה הבית השני, עדין היו מן הזקנים שזכו לראות את הבית הראשון בתפארתו, ובכו על תפארת הבית הראשון. אך מי שלא היה בבית הראשון, יכול היה להתנחם בבית השני. אנו - שלא זכינו לראות לא את הבית הראשון ולא את השני, חייבים ללמוד ולהשכיל מה נורא היה הוד המקדש בקרב ישראל, מה היתה הקדושה, ומה הברכה. מה גדולה היתה השמחה במקום שנאמר בו "כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם" .
"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו החריבו בימיו" (ירושלמי יומא א'). חובתנו להרגיש את החורבן במלוא עוצמתו כאילו המקדש היה לנגד עינינו ואיננו. "וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל').
"היסוד הנושא של כל התחיה כולה"
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת 'אורות ישראל'
פעמים הרבה אנחנו נשאלים על פרטי הלכות שונות אשר יסודם בהררי קודש חז"ליים, מדוע עודם נוהגים בזמן הזה? הלכה היא בידוע שבית דין אשר אינו גדול בחכמה ובמנין מן הקדמונים, אינו יכול לבטל דבריהם. ואולם אכן אנחנו מייחלים להשבת סנהדרין ללישכת הגזית
על שתי קומות בסיסיות ניצבת שאיפתנו להשבת מקדש על מכונו:
הקומה הראשונה , היותר בסיסית: "לעשות רצונך א-לוקי חפצתי" (תהלים מ') - זו הקומה הנהירה לכל: רצונו של יהודי שומר תורה לקיים מצוות, ולענייננו מצות בנין בית הבחירה תחילה ומצוות עבודות המקדש בהמשך. קומה זו משתכללת כאשר נותן אדם דעתו לעובדה שמתוך רמ"ח מצוות העשה דאורייתא, רק מיעוט קטן - כשישים מצוות - הן "מצות מתחייבות לכל איש בהכרח בכל זמן ובכל מקום" (רמב"ם, ספר המצוות, חיתום מנין העשין), ולעומת זאת רבות-רבות מהיתר כרוכות בזיקה ישירה למקדש וקדשיו. עד כדי כך, שמכלל תרי"ג מצוות העשה והלא תעשה, כשליש קשורות למקדש! לשון אחר, היעדר מקדש משמעו היעדר אפשרות לקיים חלק ניכר ביותר ממערכת המצוות שעלינו לקיים.
הקומה השנייה , העליונה ונישאה הרבה יותר, מדגישה את מקומו של המקדש במערך הרוחני העולמי לעת התחייה. שכן, מה משמעות היות המקדש קיים עלי-אדמות ומה משמעות היעדרו?
"הצפיה הפנימית לראות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, זהו היסוד הנושא של כל התחיה כולה, לכל סעיפיה הקרובים והרחוקים. אם מבינים אנחנו או לא מבינים... וישראל הקם לתחיה... לקודש קדשו ולהדרת תפארתו הוא נושא את נפשו. ובית המקדש יבנה והיכל יווסד וכהנים ישובו לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם וישראל לנויהם" (מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך כרוז למען ישיבת 'תורת כהנים').
ועוד קומה מאוד חשובה נכון להזכיר , גם אם אינה הדוקה למקדש, אך היא נכרכת בו והיעדרה בהחלט משפיע על אורחות חיינו היומיומיים: "השיבה שופטינו כבראשונה" - סנהדרין! פעמים הרבה אנחנו נשאלים על פרטי הלכות שונות אשר יסודם בהררי קודש חז"ליים, מדוע עודם נוהגים בזמן הזה בעוד שמאוד מתקבל על הדעת ששינוי סיבות ונסיבות יכול היה אולי להוביל לשינוי, אם לחומרא ואם לקולא ואם אפילו לביטול. כמה וכמה תשובות בדבר אך המרכזית שבהם: היותנו נתונים כיום הזה ב'נכות' הלכתית. הלכה היא בידוע שבית דין אשר אינו גדול בחכמה ובמנין מן הקדמונים, אינו יכול לבטל דבריהם. לכן, מתוך שאנחנו מקבלים על עצמנו באהבה את נועם עול כללי ההכרעה המחייבים, אנחנו ממשיכים לשמר חמורות וקלות. ואולם אכן אנחנו מייחלים להשבת סנהדרין ללישכת הגזית בעגלא ובזמן קריב, ובדרך זו ייצוב המערכת ההלכתית המקיפה והכוללת כדת וכדין.
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
