ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלכי ז"ל
הרב יוסף גליקסברג שליט"א רב העיר גבעתים וחבר מועצת הרבנות הראשית
לא קל להעריך חסר של דבר שלא ראינו מעולם כשם שקשה להבין טעם של דבר שלא טעמת מימיך. אנו - שלא זכינו לראות לא את הבית הראשון ולא את השני, חייבים ללמוד ולהשכיל מה נורא היה הוד המקדש בקרב ישראל
בתפילת יום הכיפורים אנו אומרים: "ועתה בעוונותינו: אין לנו לא אשים. ולא אשם. לא בדים. לא גורל. לא היכל. ולא הזיה. לא וידוי. ולא פר חטאת. לא זבח. ולא זריקה. לא חטאת. לא טבילה. ולא טהרה. לא ירושלים. ולא יער הלבנון. לא כיור ולא כנו. לא לבונה ולא לחם הפנים. לא מזבח ולא מנחה. לא ניחוח. ולא נסכים. לא עולה ולא פרוכת. לא כפורת ולא ציץ הזהב. לא קטורת ולא קרבן. לא ריח ניחוח. לא שלמים. לא תודה ולא תמידים: כי בעונותינו ובעונות אבותינו חסרנו כל אלה".
לא קל להעריך חסר של דבר שלא ראינו מעולם כשם שקשה להבין טעם של דבר שלא טעמת מימיך. כשמת משה רבנו ומלך יהושע, הרי רק הזקנים שהכירו היטב את משה, אמרו: "פני משה כפני חמה - פני יהושע כפני לבנה, אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלימה". כן הדבר באשר לאבל על חורבן המקדש, שלגביו אנו כעיוורים מלידה שאינם יודעים ומכירים את חסרון האור, והם הולכים ומגששים במקלם, ומגיעים איכשהו למטרתם, ואינם יודעים את החוויה של ברכת "יוצר המאורות".
כשנבנה הבית השני, עדין היו מן הזקנים שזכו לראות את הבית הראשון בתפארתו, ובכו על תפארת הבית הראשון. אך מי שלא היה בבית הראשון, יכול היה להתנחם בבית השני. אנו - שלא זכינו לראות לא את הבית הראשון ולא את השני, חייבים ללמוד ולהשכיל מה נורא היה הוד המקדש בקרב ישראל, מה היתה הקדושה, ומה הברכה. מה גדולה היתה השמחה במקום שנאמר בו "כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם" .
"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו החריבו בימיו" (ירושלמי יומא א'). חובתנו להרגיש את החורבן במלוא עוצמתו כאילו המקדש היה לנגד עינינו ואיננו. "וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל').
"היסוד הנושא של כל התחיה כולה"
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת 'אורות ישראל'
פעמים הרבה אנחנו נשאלים על פרטי הלכות שונות אשר יסודם בהררי קודש חז"ליים, מדוע עודם נוהגים בזמן הזה? הלכה היא בידוע שבית דין אשר אינו גדול בחכמה ובמנין מן הקדמונים, אינו יכול לבטל דבריהם. ואולם אכן אנחנו מייחלים להשבת סנהדרין ללישכת הגזית
על שתי קומות בסיסיות ניצבת שאיפתנו להשבת מקדש על מכונו:
הקומה הראשונה , היותר בסיסית: "לעשות רצונך א-לוקי חפצתי" (תהלים מ') - זו הקומה הנהירה לכל: רצונו של יהודי שומר תורה לקיים מצוות, ולענייננו מצות בנין בית הבחירה תחילה ומצוות עבודות המקדש בהמשך. קומה זו משתכללת כאשר נותן אדם דעתו לעובדה שמתוך רמ"ח מצוות העשה דאורייתא, רק מיעוט קטן - כשישים מצוות - הן "מצות מתחייבות לכל איש בהכרח בכל זמן ובכל מקום" (רמב"ם, ספר המצוות, חיתום מנין העשין), ולעומת זאת רבות-רבות מהיתר כרוכות בזיקה ישירה למקדש וקדשיו. עד כדי כך, שמכלל תרי"ג מצוות העשה והלא תעשה, כשליש קשורות למקדש! לשון אחר, היעדר מקדש משמעו היעדר אפשרות לקיים חלק ניכר ביותר ממערכת המצוות שעלינו לקיים.
הקומה השנייה , העליונה ונישאה הרבה יותר, מדגישה את מקומו של המקדש במערך הרוחני העולמי לעת התחייה. שכן, מה משמעות היות המקדש קיים עלי-אדמות ומה משמעות היעדרו?
"הצפיה הפנימית לראות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם, זהו היסוד הנושא של כל התחיה כולה, לכל סעיפיה הקרובים והרחוקים. אם מבינים אנחנו או לא מבינים... וישראל הקם לתחיה... לקודש קדשו ולהדרת תפארתו הוא נושא את נפשו. ובית המקדש יבנה והיכל יווסד וכהנים ישובו לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם וישראל לנויהם" (מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך כרוז למען ישיבת 'תורת כהנים').
ועוד קומה מאוד חשובה נכון להזכיר , גם אם אינה הדוקה למקדש, אך היא נכרכת בו והיעדרה בהחלט משפיע על אורחות חיינו היומיומיים: "השיבה שופטינו כבראשונה" - סנהדרין! פעמים הרבה אנחנו נשאלים על פרטי הלכות שונות אשר יסודם בהררי קודש חז"ליים, מדוע עודם נוהגים בזמן הזה בעוד שמאוד מתקבל על הדעת ששינוי סיבות ונסיבות יכול היה אולי להוביל לשינוי, אם לחומרא ואם לקולא ואם אפילו לביטול. כמה וכמה תשובות בדבר אך המרכזית שבהם: היותנו נתונים כיום הזה ב'נכות' הלכתית. הלכה היא בידוע שבית דין אשר אינו גדול בחכמה ובמנין מן הקדמונים, אינו יכול לבטל דבריהם. לכן, מתוך שאנחנו מקבלים על עצמנו באהבה את נועם עול כללי ההכרעה המחייבים, אנחנו ממשיכים לשמר חמורות וקלות. ואולם אכן אנחנו מייחלים להשבת סנהדרין ללישכת הגזית בעגלא ובזמן קריב, ובדרך זו ייצוב המערכת ההלכתית המקיפה והכוללת כדת וכדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
