ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא עבודה זרה

הדף היומי הקצר

עבודה זרה - דף ל"ד

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
הרב אורי בריליאנטט' תשרי תשע"א
1240
מוקדש לעלוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
לחץ להקדשת שיעור זה
(לד. 8 שורות מלמטה – לה. שורה 9)

יין וגבינה של גויים
א. חרצנים וזגים

A. ר"מ – כיין ממש,

חכמים – אם עדיין לחים = יין (ואסורים בהנאה).

אם יבשו (=עברו י"ב חודש) – מותרים אפילו באכילה (כמו עץ). וכן רב אחא בריה דרב איקא (פורצני).

B. גם דורדיא (שמרים) – מותר אחר י"ב חודש.

C. כלים – מותר אחר יב חודש (כמו שראינו אתמול), ורב אחא בריה דרבא (אפילו כלים אדומים/שחורים מיין (ראב"ד))



ב. מורייס (שמן דגים שמערבים בו יין)

רבנן – אכילה (כי זה בתערובת, כמו ביין, ר"מ – גם הנאה.

בפעמיים ראשונות – של אומן מותר ושל אחרים אסור, אח"כ – של כולם אסור (כי גם האומן מערב יין).

וסיפור על אנייה עם מורייס, ולומדים מזה – החשש רק כשסביר שבאמת עירבו יין (למשל – אם לא משתלם להם כלכלית – אין איסור).



ג. גבינת בית אונייקי

A. הסבר שיטת ר"מ

a. חוששים שגיבנו (חיבצו) ב"קיבה" של בהמה שנשחטה לע"ז.

ומצרפים שני גורמים: רוב העגלים באונייקי לע"ז + לר"מ חוששים למיעוט, ולכן אסור.

(כיוון שיש רוב בתוך העגלים, והעגלים הם מיעוט בבהמות, יוצא שהם מיועט ולא "מיעוט דמיעוט", ר"מ אוסר (ורבנן לא אוסרים כי לדעתם צריך רוב)).

b. מדובר שעצם השחיטה היתה לע"ז,

כי אם שחט רק ע"צ לזרוק את הדפ לע"ז, לרי"ח זה אוסר אך לר"ל הבהמה מותרת (אמנם לראשונים – יש לו מיתה).



B. שיטת רבנן – הגבינה אסורה בהנאה ומותרת בהנאה

ניסיונות ההסבר של ר' יהושוע במשנה -

a. מגבן עם קיבה של ע"ז.

דחיות: 1. רי"ש – אז צריך שיאסר גם בהנאה (ניסיון תירוץ בגמרא – אולי כי אינו "בעין" אלא בתערובת. דחייה – הקיבה זה העיקר!).

2. תוס' – הרי רבנן לא חוששים למיעוט.

b. מגבן עם קיבה של נבילה (אסורה רק באכילה)

דחיית רי"ש – הקיבה (פרש) מותרת (כמו שפרש של עולה מותרת מן הדין).

מחר נראה את התשובה...



C. על ההבדל בין פרש נבילה לפרש ע"ז

a. נפק"מ – מקדש אישה – מקודשת רק כשזה מותר בהנאה.

b. מקור:

מסברא – בע"ז רוצה שתהיה שמינה.

פסוק - "ולא ידבק בידך מאומה...".



שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
עוד בנושא עבודה זרה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il