נגד הזרם | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
וירא

קטגוריה משנית

2606

10 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"חדש ימינו כקדם"
עומדת לפנינו דמותו של אברהם אבינו, הראשון לאבות האומה, פורץ הדרך של קריאה בשם ה' אחד. אברהם נקרא לעלות לארץ ישראל ומתמודד מול עולם שלם. "אברהם העברי" - הוא עומד מהעבר האחד של הנהר וכל השאר מהעבר השני 1 . אברהם הוא האיש נגד הזרם. הוא הולך בדרך מיוחדת של אמונה בא-ל אחד אל מול כל העולם האלילי, ולא נרתע. ולא עוד אלא הוא הולך "עם הנפש אשר עשו בחרן", כלומר עוד ועוד אנשים מצטרפים לדרכו של אברהם באמונה בא-ל אחד.
במובן מסויים הדור שלנו נקרא להגיע לאותו הגודל. גם אנחנו נקראים לשוב אל ארץ ישראל, לשוב לקרוא בשם ה', ללכת בדרך המיוחדת שלנו נגד הזרם, וגם אנחנו עומדים מצד אחד של הנהר אל מול כל העולם. אמנם בכל הדורות עם ישראל יצר התנגדות בעולם, אבל עכשיו ההתנגדות מצד העמים היא הרבה יותר חריפה. נכון שאנחנו מתפללים "חדש ימינו כקדם", אבל לא במובן שאנחנו רוצים לחזור למצב שהיה, אלא אנחנו רוצים לעלות ולהגיע להשגות חדשות.

המדרש 2 אומר שימות העולם מתחלקים לשלושה חלקים: אלפיים שנות תוהו, אלפיים שנות תורה ואלפיים שנות משיח. אברהם אבינו התחיל את 2000 שנות התורה והדור שלנו נמצא בשיאם של 2000 שנות המשיח. 2000 השנים הללו מחולקות גם הן, וחלק אחד הוא ההכנות להופעתו של המשיח. ההכנות האלה הם כבר בחינה של הארת אורו של המשיח, מפני שהעולם כולו כבר מחכה לעתיד הזה של הופעתו של המשיח. אמנם יש כאלה שמחכים באופנים מוטעים, אבל הפיזור של ישראל באומות גרם לכך שכל האומות מחכות לגאולת העולם.

אברהם אבינו ייסד את האמונה בשם ה' בעם ישראל בדורו ובדורות הבאים אחריו. מכאן נלמד שעניינו של דור הגאולה הוא לקרוא בשם ה' בעולם כולו, לרומם את כל העולם כולו לקריאה בשם ה'. מהלך זה יתממש דרך התקבצותו של עם ישראל בארץ ישראל, דרך חזרתו לעצמו ולעצמיותו, לגדלותו ולגובהו העליון הרוחני, ומתוך כך יוכל לקרוא ולרומם את העולם כולו. זו משימה עצומה וגדולה שמוטלת עלינו. התבוננות בפרשיות האלו של אברהם אבינו מלמדת אותנו מהם הדרכים, כיצד מתמודדים, וכיצד עומדים בנסיונות.

להשפיע בלי פחד
אברהם נוטע אשל בבאר שבע. לאחר שהוא רואה שסדום נהפכה, ואי אפשר יותר לקיים הכנסת אורחים, אז הוא הולך לגרר ומסתכן. ואכן יש שם סכנות, "אין יראת אלוקים במקום הזה" 3 . הוא יודע במה אנשי גרר מתעניינים, כמו שהוא אומר לאבימלך, שהוא הבין מראש שכדאי לו להגיד ששרה היא אחותו. הרי כשמגיע אורח שואלים אותו על צרכיו, אם הוא רעב, אם הוא צמא, אם יש לו מקום ללון וכדו' ולא על אשתו, ואילו כאן השאלה הראשונה היתה על דבר אשתו 4 . אברהם יודע את כל זה מראש ובכל זאת הולך, כי יש לו ייעוד, הוא צריך לתקן את העולם במלכות ש-ד-י. אם אנשים מפחדים להתגורר או ללכת בקרבת סדום אחר ההפיכה, ואין את מי לקרב שם לעבודת ה', אז אברהם הולך למקום אחר למרות הסיכונים. וכל זה מפני שאברהם הוא איש האמונה, הוא מאמין שיצליח להתמודד, הוא מאמין שיתגבר על הקשיים. אברהם מודע לקשיים, יודע שיצטרך לעבור מבחנים, אבל הוא הולך כי הוא בוטח ברבש"ע שלא יאונה לו כל רע. לפעמים הסיכונים מגיעים עד קצה הגבול, אבל בסוף לא קורה לו כל רע מפני שהוא בוטח ברבש"ע, המנסה אותו.

עלינו ללמוד מאברהם לא לפחד ללכת למקומות שהמצב הרוחני שם לא כל כך מתוקן. לא צריך להיות מפונקים ולגור בשכונות עם חום רוחני, אלא רק החלשים שאין להם כוח להתמודד, וזקוקים לסביבה כזו. "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי" 5 , ולהיות נכון ללכת למשימות במקומות רחוקים. מי שהולך לשם שמים, הצלחתו מרובה ואין כל פחד, גם לא שהילדים שלו יתקלקלו.

אמי ודודתי ז"ל גדלו בבלפוריה. בלפוריה הוא מושב חילוני, וסבי ז"ל הגיע לשם על-מנת להיות רב ושוחט. הם לא היו צריכים רב ושוחט, ולפני שהוא בא הם הסתדרו בלי שחיטה. גם אחרי שהוא בא הם אמרו שהם לא צריכים שוחט, ואפשר להסתדר בלי זה, אבל לא עבר זמן רב, וכולם הפסיקו לאכול טריפות, ובאו לשחוט מפני שהיתה לו דמות אצילית, שגרמה להערצה כלפיו. שתי בנותיו היו בנות 12 ו-13.5 וגדלו במושב עם הנוער החילוני. בשבת היתה החבורה נוסעת בעגלה, ושתי הבנות היו הולכות ליד העגלה כדי לא לחלל שבת, וכל פעם היתה העגלה נעצרת לחכות להן. מצד אחד הן היו באותה חברה, כי לא היה מקום אחר, ומצד שני הן שמרו תורה ומצוות. סבי לא פחד! שהתושבים האחרים יפחדו! מה פתאום שהוא יפחד?! הוא גידל שם שתי בנות, לא רק בעודן צעירות אלא עד חתונתן, וב"ה הן בנו בתים שכולם שומרי תורה ומצוות. דודתי התחתנה עם תלמיד חכם מאוד גדול, שלפני פטירתו היה רב של נתניה, וגם אמי לא בחרה חתן מהסביבה ההיא, וב"ה בנו בית לתפארת.

לא חייבים להתפנק ולהיות בסביבה חמה. אפשר להתמודד! אנחנו צריכים להיות אנשים עם גבורה ועוצמה רוחנית. לא לפחד ללכת נגד הזרם, ולא להיות כל הזמן עם פחדים ודמיונות. צריך לדעת להתמודד עם קשיים, כאברהם אבינו, שהלך נגד הזרם. כמובן שאין ללכת לפני הזמן, אלא צריך קודם לצבור כוח, להתמלא, להתבסס, ולהתעצם בכוחות נפש, על-מנת להשפיע.
יש בישיבה תלמידים היוצאים לתקופת שרות צבאי אחרי שנה רביעית, ואני לא מרוצה מהתוצאות. הייתי מצפה, שתמיד יחזרו לישיבה עם בחורים מהצבא. חסידים אומרים, שמי שלא הפך שני מתנגדים לחסידים הוא לא חסיד. חסיד צריך להיות בוער כל כך, עד שהסביבה שלו תידלק, ואם לא, זה סימן שמשהו אצלו חסר. גם אנחנו צריכים ללכת בדרך הזאת, וכשהולכים לסביבה רחוקה, אנשי הסביבה צריכים להיות מושפעים.
לא לפחד 'שמא ניפול', 'איך נחזיק מעמד נגד הזרם?', 'איך נתמודד?' וכו', ובוודאי שלא להיות עם רגשי נחיתות, ולהתנצל על כל מה שאנחנו עושים. יש שיטה של התנצלות בציבור שלנו, ולפני שבוע היה "שבוע התנצלויות" 6 , אבל אנחנו ב"ה לא צריכים להתנצל. יותר מכך, לא רק שלא צריכים להתנצל, או לחשוש כל פעם מפני השפעות, אלא, עלינו להיות בטוחים בדרכנו, ומשוכנעים שאנשים רוצים להיות מושפעים. היום המצב הרוחני כל כך דל, שאנשים צמאים ומבקשים. ואם הם טוענים שהם לא צמאים, צריכים להודיע להם שהם צמאים.
זה היה אברהם אבינו, שכל ימי חייו הלך והרחיב את השפעתו בעולם, להאמין ולהכיר בריבונו של עולם. הוא משגיר שם שמים בפיו של המתארח אצלו. הוא "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" 7 . כאשר הוא רואה שהמקום שומם, הוא הולך לגרר – מקום מקולקל, על מנת להשפיע. אמנם יש התמודדות, יש קשיים, אבל בסופו של דבר הוא משפיע, ואבימלך המושפע מהאישיות הזו, רוצה לכרות ברית עם אברהם, כדי להיות קשור אליו. כאשר כורתים ברית, זו ברית עם כל השקפת העולם. אולי אבימלך לא קיבל הכל, אך הוא יודע שיש כאן עוצמה, יש כאן דרך ואמונה שמוכיחות את עצמן.

אין להתחשב בתקשורת
השבוע 8 השתתפתי בשני מפגשים.
המפגש הראשון היה בכנס של עמותת "פיקוח נפש" בתל-אביב, למען שלמות ארץ ישראל ונגד כל ויתור. לכנס הגיע כמובן איש מודיעין מהמשטרה, לבדוק מי מתכנס, ולצלם את כולם, את כל המסיתים. המארגנים הם אנשי חב"ד, שהקימו את עמותת "פיקוח נפש", כי הרבי אמר שכל ויתור על ארץ ישראל הוא מסוכן ובגדר פיקוח נפש. הם מתבססים על הגמרא 9 והשו"ע 10 בהלכות שבת, האומרים שיוצאים בשבת לעזור לעיר ספר שבאו עליה נוכרים, ואפילו על עסקי תבן וקש, בגלל פיקוח נפש. אם כן, בגלל פיקוח נפש, אסור לוותר על שום מקום, ואסור להותיר שממה בשום מקום בארץ ישראל. זהו המקור ההלכתי לכל המאבק היום למען ארץ ישראל.

כשביקשו ממני לדבר, אמרתי שאסור לוותר על ארץ ישראל, מפני איסור "לא תחנם" - לא תיתן להם חניה בארצך 11 , ומפני שכתוב "לא ישבו בארצך" 12 . כל כך הרבה דיברו הרבנים על כך שבשנת השמיטה אסור למכור את ארץ ישראל אפילו מכירה זמנית, ואפילו רק את שטח היניקה בלבד - שני מטרים עליונים של שכבת פני הקרקע, מפני איסור "לא תחנם". אף על פי שב"היתר המכירה" לא מוכרים את כל הארץ מתהום ועד רום השמים, אלא רק חתיכת אדמה של היניקה, בכל זאת יצאו והתנגדו לכך, ואמרו שאסור בשום פנים ואופן לנהוג כך. עכשיו הולכים בכוונה למכור את ארץ ישראל לא רק באופן זמני, ולא רק את השטח העליון של הקרקע, ואם כן, על אחת כמה וכמה שהאיסור הזה הוא איום ונורא. אינני יודע, אך לעניות דעתי, החזון איש היה יוצא נגד הויתורים. אמנם, "גם בגלל פיקוח נפש אסור למסור חבלי הארץ" אמרתי, "אבל על זה כבר דיברו, ואני לא צריך להרחיב".
איפה קדושת ארץ ישראל?! כל הנקודה זה רק פיקוח נפש?! אמנם זו נקודה נכונה, וגם מהסיבה הזו הדבר אסור, אבל יש סיבות יותר שורשיות.

באחד המפגשים של "ועד רבני יש"ע" עלה עניין התקשורת, שם אמרתי שהדמוי שלנו בתקשורת לא צריך להיות חשוב לנו. התפקיד שלנו, זה לדאוג שהציבור שלנו יתנהג כראוי, ומה שחושבים עלינו בתקשורת זה שולי. זה לא עיקר כל כך גדול אצלנו. מכיון שלא אנחנו אשמים, אנחנו לא צריכים לתת את הדין על זה, וגם לא צריכים לעשות משהו מעבר לסדר הרגיל.
אין לנו תחושה שאנחנו לא בסדר רק בגלל שאחרים מציגים אותנו כך. אין לנו תחושה שאנחנו אלימים, בגלל שהתקשורת טוענת שאנחנו אלימים. זכותנו להפגין ולומר את מה שאנחנו חושבים, וזו לא רק זכותנו, אלא חובתנו! חובה על הרבנים להשמיע את הדברים הללו, ולא לכל רב הדבר הזה קל. אכן, בכנס של עמותת "פיקוח נפש" לא היו מאות אנשים, ואנשי חב"ד ארגנו את כל התקשורת, איש לא נעדר, אז היו יותר אנשי תקשורת מרבנים.
זו דרכו של אברהם אבינו. אברהם היה יחיד, הלך נגד הזרם, ואחר כך התרכז סביבו ציבור מסוים – "את הנפש אשר עשו בחרן", והם המשיכו נגד כל העולם. גם בזמננו, אנחנו לא מפחדים להיות, כביכול, נגד הרוב ולעמוד נגד הזרם, כי ה' איתנו, וממילא אנחנו הרוב.

"הביטו אל צור חוצבתם"
הגדלות של אברהם מתבטאת בכך שהוא העצים את אמונתו לגודל כזה, עד שהוא נעשה מרכבה לשכינה, הוא נעשה בטל לגמרי לרצונו של רבש"ע. אברהם איננו אישיות בפני עצמה, כל כולו עושה ומגלה את רצונו של רבש"ע. כל כך היתה האמונה מושרשת בו ועבודת ה' מושלמת אצלו, עד שהאמונה והדבקות בקב"ה הונחלו לכל הדורות הבאים אחריו. אמנם לא באופן מלא, כי עדיין יש לאברהם בן אחר, ישמעאל, וגם ליצחק בנו יש בן אחר, עשו, אבל השורש כבר קיים. מונח בו יסוד אמוני שימשך לכל הדורות כולם, "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו את דרך ה' וכו'". הקב"ה רואה שהעוצמה הרוחנית שאברהם התעצם בה היא כל כך חזקה, שהיא תימשך לכל הדורות.
זו הגדולה של אברהם, שהיא אבן יסוד. "הביטו אל צור חוצבתם" - זה אברהם אבינו שכל ההמשכיות של האומה מבוססת על היסוד הזה. "עוד יזכור לנו אהבת איתן" 13 – זה אברהם אבינו האיתן בכוחותיו 14 .

היחס המתאים כלפי הדמוקרטיה
מבחינה מסויימת אנחנו נמצאים בתקופה גדולה מאוד של התמודדות ושל התחדשות של עם ישראל עם חזרתו לארצו, תקופה של תהליך בנייתה של הגאולה. ואנחנו ממש מרגישים שבעולם בכלל וגם בישראל בפרט, יש תקופה של ערפול, "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", וזה סימן ש"כבוד ה' עליך זרח" 15 , זה סימן שכבוד ה' עומד לזרוח ולהופיע על ישראל. אנו עומדים בפני ביטול כל ההשקפות האחרות כולל הדמוקרטיה. מהלך הדמוקרטיה בעולם היה נחוץ שכן הוא ששבר את כל ההשקפות האלילות בעולם, אין שעבוד לשום דבר, חופש מלא, אף אדם לא חייב שום דבר לאף אחד. הדמוקרטיה שברה את כל הערכים האחרים. התרופה הזאת, שהקב"ה נתן בעולם כדי לרפא אותו מהשקפות האלילים, כביכול חזקה מדי, עד כדי כך שהיא דוחה גם את ההשקפה הנכונה של אמונה בקב"ה.
אבל כנראה לא היתה ברירה, היה צורך באיזו השקפה גדולה ומושכת ביותר כדי לנתק אנשים מהשקפתם הישנה. וכאן מגיעה השעה שיתגלה הרצון הפנימי של האדם, לא רצון כפוי או חיצוני אלא מה שבא מתוך תוכו של האדם. לאדם יש שכבות. יש לו רצונות חיצוניים שיכולים להיות משובשים, ויש לו רצונות פנימיים מאוד מאוד, שהם תוכנה של הנשמה הפנימית של האדם. עניינה של הגאולה הוא לגאול את הכוחות הפנימיים שהם משועבדים, מכוסים ומסוגרים בפנים ולהוציא אותם משעבוד לחירות. זוהי גאולת הנשמה. הגאולה היא גם באדם מישראל, גם באדם מהעולם וגם בעולם כולו - לגלות את הנשמה הפנימית של העולם, לגלות את רבש"ע בורא העולם. זו המגמה של הדור שלנו, להוציא את האמת הזכה והטהורה לחירות. והעולם כבר מצפה לזה, הוא כבר יודע שכל השקפות העולם הזרות הן הבל וכל האמונות האליליות הן בטלות. ולא רק האמונות, אלא גם ההשקפות החברתיות - סוציאליזם, קומוניזם וכד' - הכל בטל. זהו תפקידו של עם ישראל, להיות נשמתיים. עבודת ה' שלנו צריכה לצאת מן המעמקים, מהמעיין הפנימי שמבקש להתפרץ. בהתחלה האמת תופיע רק בתוכנו ואחר כך היא תתפשט ותופיע גם בסביבה על ידי דוגמה אישית. זהו החינוך הדמוקרטי והנכון, כדרכו של אברהם אבינו, שלא אומר לאף אחד מה לעשות אלא הוא עושה בעצמו ו"כזה ראה וקדש". זוהי הדרך הנכונה. אפשר להשתמש גם באמצעים של השפעה, אבל כל אלו חייבים להיות מלווים בדוגמה אישית. יתכן שיש צורך שאדם יסביר מה הוא עושה כדי שאנשים ידעו כיצד לחקות אותו, אבל לא בדרך של הטפה אלא של הדגמה.

שלמות מתאימה לגודל התקופה
באברהם אבינו אנחנו מוצאים את כל המידות. צדיקותו אינה מתבטאת רק בין אדם למקום - מאמין, צדיק, עובד ה' ולומד תורה, אלא הוא שלם מכל צדדיו, מקיים גם מצוות שבין אדם לחברו - אוהב את כל הבריות, מכניס אורחים, מציל שבויים, וכו'. אישיות כזאת משפיעה ממילא על סביבתה, "את הנפש אשר עשו בחרן". וככל שהאדם גדול יותר ועמוק יותר , כך גדלה השפעתו ונמשכת לדורות.

אנחנו היום לא במצב של אברהם אבינו, שהשפיע באופן פרטי. היום כל אחד מאיתנו הוא חלק מכלל. ענייננו בדור הזה הוא לגלות מהלך חדש של אמונה שיוצאת מתוך תוכי הנשמה, מהלך שמתחיל מעשייה פרטית אך ממשיך אל כל ההופעה השלמה. כלומר, כל מעשה ומעשה שאנחנו עושים, נעשה אותו בשלמות ובטהרה גדולים יותר, שכן זהו גילוי פנימי יותר של הנשמה. עבודת ה' צריכה להיות מושלמת מכל צדדיה. הרב אומר 16 שהצדיקות היא אומנות: כשאמן עושה יצירה הוא מטפל בה מכל צדדיה, הוא עובד עליה הרבה ומוסיף קו ועוד קו, עוד צבע, עוד גוון, צל ואור. כך דואג האמן שהכל יהיה הרמוני ומושלם ורק אז מתקבלת התמונה בכל שלמותה. כך גם יש "לשפץ" את הצדיקות מכל צדדיה, לחשוב על כל חסד מכל הצדדים: איך לחבר יהיה הכי הרבה נחת ממעשה מסוים ולא תהיה לו הרגשה כלשהי של אי נעימות, ואיך זה הכי יועיל לו. על כל מעשה צריך לחשוב איך עושים אותו בצורה הכי שלמה. זה פשוט שאדם צריך להתפלל להקב"ה, אבל אדם שמתפלל צריך לחשוב: איך תהיה העמידה, איך תהיה המחשבה, איך תהיה ההבעה, לחשוב על כל הצדדים. וכך גם באכילה: אפשר לאכול בעדינות, בנקיות, באצילות, בשלמות, בטהרה, ואז כל האכילה נעשית עבודת ה'. כל פעולה תהיה יותר שלימה אם היא יוצאת מתוך ההבעה הפנימית של הנשמה של האדם. וכשאנחנו נעשה את כל מעשינו במחשבה על כל הצדדים והפרטים, השפעתנו תהיה הולכת ומתפשטת.
בעז"ה אנחנו נמצאים בתקופה גדולה. נשתדל להתאים את עצמנו לגודלה של התקופה, להיות שותפים עם רבש"ע בגאולתם של ישראל.

^ 1. בראשית רבה מב, ח
^ 2. תנא דבי אליהו רבה ב
^ 3. בראשית כ', יא
^ 4. בבא קמא דף צב ע"א
^ 5. תנא דבי אליהו רבה כג
^ 6. שבוע רציחתו של רבין, תש"ס
^ 7. אבות א', יב
^ 8. תש"ס
^ 9. ערובין מה, א
^ 10. או"ח שכט, ו
^ 11. דברים ז', ב. ילקוט שמעוני שם
^ 12. שמות כ"ג, לג
^ 13. חזרת הש"ץ של מוסף לימים נוראים
^ 14. בבא בתרא דף טו ע"א
^ 15. ישעיה ס', א-ב
^ 16. אורות הקודש ג', עמ' שיב

וירא

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
כ"ב סיון תשפ"ג
9 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"אשרינו", "מה טוב", "ומה נעים", "ומה יפה"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
ב' באדר תשפ"ה
38 דק'
לנתיבות ישראל
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב

וירא

1:02
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר
י"ג דברים שנכרתה עליהם ברית
הרב שמואל אליהו | י"ג חשוון תשע"ו
38 דק'
אור החיים על הפרשה
הצלת הרשעים בזכות הצדיקים
אור החיים על פרשת וירא
הרב חיים כץ | י"ד חשוון תשפ"ו
וירא
אהבת אברהם לבנו בשעת העקדה
הרב דוד דב לבנון | כ"א חשוון תשפ"ה
51 דק'
וירא
תפילתו של אברהם
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט חשוון תשע"ו

וירא

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב שמואל אליהו
הרב נחשון רבינשטיין
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרה"ג יעקב אריאל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו