ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - משנה
משנה - המשך דיני קדימה בקרבנות
A. יוצא דופן לקדימה - אשם מצורע>חטאת , כי בא לגמור את טהרתו (מכשירו לקדשים וביאת מקדש).
(בדרך אגב - אשם מצורע ונזיר יוצאי דופן גם ב: בני שנה, לא שני שקלים).
B. דיני הקדימה - גם לגבי אכילת הבשר .
C. קרבן מאתמול - קרבן מהיום
תוס' - לגבי האכילה
1. שלמים מאתמול>שלמים מהיום (שלא נפספס).
2. שלמים מאתמול - חטאת של היום:
ר"מ - שלמים קודמים (הטעם הנ"ל>מקודש). חכמים - חטאת קודמת (מקודש גובר).
רש"י - לגבי ההקרבה
1. שלמים שהובאו אתמול (ולא נשחטו)>שלמים שהובאו היום - לעניין שחיטה (ואפילו שהראשונים הובאו בלילה, כשממילא א"א לשחוט).
2. שלמים שהובאו אתמול ולא נשחטו, (או - הובאו היום ונשחטו) > חטאת קודמת לפי כולם.
אבל - שלמים שהובאו אתמול + נשחטו כבר - מחלוקת אם זריקת דמם קודמת לשחיטת החטאת:
ר"מ - שלמים קודמים (לא לזלזל כל כך), חכמי ם - חטאת (קדשי קדשים).
D. צורת האכילה - איך שרוצים (צורת הבישול, תבליני חולין ותרומה).
גמרא
שאלות שמנסים לפושטן ממשנתנו:
א. מה קודם - תדיר או מקודש?
1. ראיות שתדיר קודם -
a. מהמשנה הראשונה - תמידין>מוספי שבת, מוספי שבת>ר"ח, מוספי ר"ח>מוספי רה"ש - תדיר קודם למקודש.
דחייה - שניהם מקודשים באותה מידה (שבת, ר"ח, רה"ש - משפיע לא רק על המוסף שלו אלא על כל קרבנות היום).
b. קידוש לב"ה - ברכת היין בקידוש (תדירה)>ברכת היום (קדושה), מנחה >מוסף שבת (הלכה לרי"ח).
כולם קדושים באותה רמה (דחייה דומה - קדושת השבת חלה גם בברכת היין ובמנחה).
2. ראיות שהקדוש קודם
ממשנתו - שלמים של אתמול>חטאת של היום (לפי ר"מ), משמע - חטאת של היום>שלמים של היום לפי כולם , - אפילו שהשלמים תדירים .(היה אפשר להקשות גם מהמשנה בדף פט.)
דחיית רבא - השלמים לא תדירים, אלא רק מצוים יותר (כי אין חיוב).
[מקשה רב הונא בר יהודה - מצוי=תדיר: בברייתא - מילה תדירה מפסח. והרי היא רק מצויה.
תשובה - 1. הכווונה שתדירה במצוות (רש"י - 13 בריתות). 2. כיוון שהיא הרבה יותר מצויה - זה כבר " תדיר "].
האיבעיא לא נפשטה .
(א אמצע)
ב. מה גובר - דיני הקדימה או " אין מעבירין על המצוות "?
המקרה - שחט את הפחות תדיר, האם יזזוק או שיעיבר על המצוות, וישחט את היותר תדיר?
ראיות שהקדימה>"אין מעבירין"
(ודחיות ל1-3 - כאן ממילא על אחד מהם נצטרך חהעביר, אז דיני הקדימה חלים).
1. ממשנתנו -
ר"מ - שלמים של אתמול שנשחטו > שחיטת חטאת של היום, נדייק - שלמים של היום שנחטו - נפסיק ונעשה את החטאת (וכש"כ לרבנן - שגם בשל אתמול נפסיק).
דחייה - כוונת המשנה שגם החטאת כבר שחוטה , ואז - מאתמול גובר לפי ר"מ, אך מהיום - כיון ממילא באחד מהם נצטרך להעביר , אז הקדוש גובר.
2-3. מקידוש ומנחה -
כאמור - לב"ה - יין (תדיר) > יום (לא תדיר), אפילו שהיום התחיל לפני שהביאו את היין,
מנחה>מוסף, אפילו שזמן המוסף מהבוקר,
אז יוצא שמעבירים על היום / מוסף .
דחייה - כיון שכבר הביאו את היין/הגיע זמן מנחה - אז ממילא על אחד מהם צריך להעביר.
4. תמיד>פסח - (משנה פסחים סא) - אפילו שכבר שחט הפסח - יחכו עם הדם וישחטו קודם את התמיד (מעבירין על פסח).
דחייה - מדובר שכבר שחטו התמיד (וכך גם מדויק במשנה שם), אך עוד לא זרקו, ויוצא שממילא על אחד יעבירו.
גם איבעא זו לא נפשטה.
ג. היתר צורת האכילה - "לך נתתים למשחה" - לגדולה, כדרך המלכים.
חלק ב - משנה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











