ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת העמידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עמרם בן עדינה חיה איטה
דין זה הוא קודם כל למתפלל בבית הכנסת, שיהיה מכוון כנגד ארץ ישראל, וירושלים והר הבית. משום כך נהגו לבנות את בית הכנסת כאשר ארון הקודש, שבו ספר התורה נמצא, יהיה כנגד ארץ ישראל וירושלים, כדי שיהיו המתפללים, המכוונים את פניהם אל ארון הקודש, מכוונים כנגד ירושלים.
בכל אופן, כתב המשנה ברורה 1 שגם אם מאיזו סיבה קשה לקבוע את ארון הקודש במזרח, שהוא כיוון ארץ ישראל וירושלים ברוב המקומות, שיכוונו אותו כלפי דרום כדי שלא יפנו הקהל את אחוריהם אל הקודש. ואם קבעו את ההיכל בכיוון אחר, אף על פי כן פסק המשנה ברורה 2 להתפלל לכיוון ירושלים ולא לכיוון ארון הקודש.
כח הארץ שקול ככח הציבור
אם עמד בטעות לכיוון אחר והחל בתפילה והזכירו לו שאין הוא עומד נכון, הרי אסור לזוז בתפילה, מה יעשה? פסק המשנה ברורה 3 שיפנה את פניו לכיוון ארץ ישראל. ואם ארון הקודש מונח לצד דרום וכל הציבור מתפלל לצד דרום, וכיוון ארץ ישראל הוא לצד המזרח, נחלקו בזה האחרונים: האם יתפלל לכיוון ארץ ישראל וירושלים או לצד הציבור. כתב בספר "יד אליהו" שיתפלל לכיוון ארץ ישראל ואין בזה משום יוהרא ולא איבה. ובספר "באר היטב" הביא שחלקו עליו וכתבו להתפלל לכיוון הציבור. להלכה הכריע המשנה ברורה 4 שיתפלל בגופו לצד הציבור ופניו לצד ארץ ישראל.
נראה לבאר את ענין המחלוקת ופסק ההלכה בדרך הבאה. ארון הקודש שבו מונח ספר התורה רומז למצות לימוד התורה שהיא מצוה גדולה מאד, עד שאמר עליה הכתוב: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה" 5 . חז"ל שקלו מצוה זאת כנגד כל המצוות החשובות שפירותיהם בעולם הזה ועיקר קרנם בעולם הבא, ואמרו 6 : "ותלמוד תורה כנגד כולם". הכיוון לארץ ישראל רומז להגשמת התורה בחיים, כפי הידוע שרוב מצוות התורה אי אפשר לקיים בחוץ לארץ, כמו שנתבונן בששה סדרי משנה.
עיקר התורה ליושבים בארץ
סדר ראשון, סדר זרעים, שבו אחד עשר מסכתות- מתוכם עשר מסכתות עוסקות במצוות התלויות בארץ, ורק אחת, ברכות, ניתן לקיים גם בחו"ל. סדר מועד, שבו שתים עשרה מסכתות העוסקות במועדי ישראל, שתי מסכתות- שקלים וחגיגה- שייכות למצוות של ארץ ישראל, ירושלים והמקדש בלבד, ועשר במועדים המתקיימים גם בחוץ לארץ. אבל, גם בתוך אותם העשרה נמצאות מסכת פסחים ומסכת יומא העוסקות יותר בעניני הקרבנות, שאין להם מקום בחוץ לארץ. אחר כך סדר נשים, שבו שבע מסכתות, ובהן שתים שעיקר עינינן רק בארץ ישראל ובמקדש- נזיר וסוטה. לאחר מכן סדר נזיקין, שבו שמונה מסכתות, ומהם בבא קמא וסנהדרין ומכות והוריות ששייכות בעיקרן רק בארץ ישראל בזמן המקדש. סדר קדשים, שבו אחת עשרה מסכתות, עשרה מתוכן עוסקות בעיניני המקדש, ורק אחת, חולין, גם בחוץ לארץ. סדר טהרות שבו שתים עשרה מסכתות, ורובן קשורות בטהרה בגלל המקדש וקדשיו, ורק אחת קשורה עם חיי משפחה הנהוגים גם בחוץ לארץ, ועל כן רק עליה כתבו גמרא בתלמוד הבבלי, והיא מסכת נדה.
אם כן סך הכל מסכתות בש"ס ששים ואחת, ומתוכן שלושים ותשע עוסקות במצוות הקשורות בארץ ובמקדש, והרי שרוב התורה מתקיימת אך ורק בארץ. ולדעת הרמב"ן 7 , כל המצוות הן באמת רק בארץ ישראל, וגם אלה שנוהגות בחוץ לארץ הן זכר בלבד, ועיקר המצוות והתורה הן ליושבים בארץ ה'.
אם כן, בית הכנסת שבו ארון הקודש לצד אחד וארץ ישראל לצד שני מעמיד לפנינו ברירה: ארץ ישראל וקיומה של התורה מול לימודה של התורה- מה עדיף? ובזה נפסק בבירור בלי מחלוקת שארץ ישראל עדיף וצריך להתפלל כנגד הארץ.
הגמרא במסכת יבמות 8 אומרת: האומר אין לו אלא תורה, אף תורה אין לו. כלומר מי שלא רוצה להשתדל בקיום המצוות, וחושב שיצא ידי חובה בלימוד התורה, הריהו מאבד גם את זכות התורה שלו. חזקיהו, מלך יהודה, שהרביץ תורה בישראל עד שאמרו חז"ל שלא היה בימיו "תינוק ותינוקת איש ואשה שלא בקיאין בהלכות טומאה וטהרה" 9 , לא רצה לקיים מצות פריה ורביה שגם היא ענינה קיום התורה, שהרי אם אין בנים מי ימשיך את התורה בדור הבא. נאמר לו על ידי ישעיה הנביא: "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה" 10 , ואמרו חז"ל 11 : "מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא". ולא נסלח לו עד שקיבל עליו לשוב בתשובה ולקיים את המצוה כמאמרה.
טועה מי שחושב שהעסק בעניני ארץ ישראל מבטל את התורה, ועל כן עדיף ללמוד ולא להשתדל ולהתאמץ במצות ישוב הארץ. שהרי משה רבינו, אדון הנביאים וחכם החכמים, התחנן עד כלות נפשו לזכות לארץ ישראל, ולא הסתפק בכל התורה שהיתה לו.
מעלת הארץ מול השלום
אם כן במה נחלקו אותם האחרונים, בענין מה עדיף: להתפלל לכיוון ארץ ישראל או לכיוון ארון הקודש בעת אשר ארון הקודש לא לכיוון ארץ ישראל? הם נחלקו לא בדבר תפילה לכיוון ארץ ישראל כאשר ארון הקודש הוא בצד אחר, שזה ברור שצריך לפנות לכיוון הארץ. אלא נחלקו כאשר הוא מתפלל בציבור שהם לא מבינים זאת, והם בכל זאת מתפללים לכיוון הארון, וכאן יש ספק של מחלוקת עם ציבור שוחרי התורה, ובזאת יש ליזהר אפילו אם הם טועים. לכן יש שכתב להתעלם מהם ולהתפלל בכל אופן לכיוון ארץ ישראל, ויש שכתב להתפלל יחד אתם כיון שהקשר עם לומדי התורה חשוב מאוד. והכריע המשנה ברורה 12 שיתפלל איתם בכיוונם, אך את פניו יפנה לכיוון ארץ ישראל. כלומר, שאף על פי שהוא הולך בדרכם מפני השלום, יזכור שדרך זאת איננה צודקת באמת, וישמור על קשר פנימי עם ארץ ישראל.
כוונת הלב בהעדר כוונת הגוף
עוד כתב השו"ע 13 , שמי שנמצא בדרך ואיננו יודע את הכיוון, יכוון את לבו לאביו שבשמים. משמעות הדברים היא, שאם אין ברירה יש לזכור שמעל ארץ ישראל, מקום התגלות השכינה בעולם הזה, יש מקור ההתגלות שהוא בעולמות העליונים, ובלית ברירה יש לשאוב כח משם. למדנו מכאן שהקב"ה בדרך כלל פועל ישועות בדרכים המקובלות והמוכרות לנו בעולם, שבהם הוא מסייע לנו. אבל כאשר הדרכים האלו סגורות אין פירוש הדבר שההשגחה פסקה מלפעול, להיפך, היא פועלת עתה בדרכים שהם למעלה מהשגתנו. ורמז רמזו בזה בפירוש הפסוק: "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" 14 , שהכוונה היא שאם אנו פונים אל ההרים לעזרה ואין עוזר, אז העזרה תבוא מהמקום הנעלם שנקרא אין.
מי שנוסע בדרך והגיע זמן תפילה, אם יכול לעצור ולהתפלל הרי זה טוב. ואם לאו, יכול להתפלל בישיבה, ויש מחמירים לעמוד בברכה ראשונה שבה עיקר הכוונה. וכתב על זה השו"ע 15 שראוי לחשוש לשיטה זו ולעמוד, אלא אם כן יש סכנה בדבר. ונראה שהיתר זה הוא לנוסע, אבל לא לנהג עצמו שחייב לשים לב אל הדרך, ואסור לו להתפלל תוך כדי נהיגה. ומי שיושב בכלי מסע גדול כמו מטוס ויכול לעמוד, כפי שנהוג שמתפללים במטוסים, עדיף שיעמוד. ואם הוא במטוס עם גויים, שאם יעמוד יהיה טרוד מאד בכוונתו, יכול להתפלל בישיבה. ואם יוכל בזמן ההשתחויות לעמוד הרי זה משובח. שהרי כלל גדול כתב השו"ע 16 , הכל לפי הדרך לפי המקום, ולפי הסכנה וישוב הדעת של המתפלל.
חולה ששוכב על מטתו ואיננו יכול לשבת, מותר להתפלל אפילו בשכיבה, ובתנאי שיכול להתרכז ולכוון את דברי התפילה. ואם קשה לו להתפלל בפיו, בשעת הדחק כזו יתפלל אפילו בלבו, ותתקבל גם תפילת לב כזאת ברצון לפני ה'. ומי שבריא ועומד בתפילה, יזהר לעמוד בלי להשען על עמוד או על קיר וכדומה, ורק לזקן או חולה ניתן להקל בזה. בזמן התפילה יש לזכור שכל משענתנו היא על בוראנו יתברך, הנותן ליעף כח ולאין אונים ירבה עצמה.
בענין מי שהתפלל בישיבה, והגיע למקום ששם יוכל להתפלל כדין, ועדיין יש זמן לתפילה, כתב השו"ע 17 שיש לו לחזור ולהתפלל בעמידה. אולם גדולי הפוסקים האחרונים 18 לא הסכימו לדעת השו"ע, ואמרו שאין להתפלל שנית כי איננו יודעים לכוין כראוי, ועלולה תפילה זו להיות ברכה לבטלה. רק מי שיודע שיוכל להיזהר מאד ולהתרכז בתפילתו שלא יפסיד ממנה, כתב המשנה ברורה 19 שאם ירצה יוכל להתפלל שנית, אבל אין בזה חיוב.
הרמ"א מעיר שאין להתפלל בדרך במקום שעוברים ושבים מפסיקים, אלא ימצא פינה צדדית שלא יפריעוהו. וכן אין להתפלל במלון או בבית גויים שיש שם עבודה זרה, שם אסור להתפלל בכל הבית. אמנם יהודים שבחוץ לארץ, שממילא נמצאים במקומות שמלאים עבודה זרה, יכולים להקל ולהתפלל בפינה שאין בה איסור בצורה של צלם או דמות אסורים.
^ 1 סימן צד ס"ק ט.
^ 2 שם.
^ 3 סימן צד ס"ק י.
^ 4 שם.
^ 5 יהושע א, ח.
^ 6 מסכת פאה פרק א משנה א.
^ 7 ויקרא יח, כה.
^ 8 דף קט ע"ב.
^ 9 מסכת סנהדרין דף צד ע"ב.
^ 10 מלאכים ב' כ, א.
^ 11 מסכת ברכות דף י ע"א.
^ 12 סימן צד ס"ק י.
^ 13 סימן צד סעיף ג.
^ 14 תהילים קכא, א.
^ 15 סימן צד סעיף ד.
^ 16 שם.
^ 17 שם סעיף ט.
^ 18 מגן אברהם שם ס"ק יא.
^ 19 סימן צד ס"ק כז.
^ 2 שם.
^ 3 סימן צד ס"ק י.
^ 4 שם.
^ 5 יהושע א, ח.
^ 6 מסכת פאה פרק א משנה א.
^ 7 ויקרא יח, כה.
^ 8 דף קט ע"ב.
^ 9 מסכת סנהדרין דף צד ע"ב.
^ 10 מלאכים ב' כ, א.
^ 11 מסכת ברכות דף י ע"א.
^ 12 סימן צד ס"ק י.
^ 13 סימן צד סעיף ג.
^ 14 תהילים קכא, א.
^ 15 סימן צד סעיף ד.
^ 16 שם.
^ 17 שם סעיף ט.
^ 18 מגן אברהם שם ס"ק יא.
^ 19 סימן צד ס"ק כז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
