ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
ומבואר בזה דבר מופלא שלא מצינו דוגמתו במקום אחר: יש סגולה וכח "ביום הפרשה" לגרום ולפעול מציאות בהנהגת הבריאה - שמאורעות שמתרחשים בעולם נקבעים ונגזרים מתוך הפרשה שקוראים בתורה באותו השבוע.
ויש לבאר ענין זה [ע"פ "שם דרך" - במדבר, מ"י (עיי"ש)]. שאפילו פרשת השבוע קובעת את מהלך ההנהגה בבריאה.
התורה היא הקובעת את מציאות הנהגת העולם
ביאור הדברים נראה בהקדם דברי הגמרא (שבת קטו:): "תנו רבנן: 'ויהי בנסוע הארון ויאמר משה' - פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה [נו"נים הפוכות] לומר שאין זה מקומה וכו', ולמה כתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה". ועוד אמרו שם: "תניא: רשב"ג אומר: עתידה פרשה זו [לעתיד שיהיו כל הפורענויות בטלין ולא ידאגו לפורענות ויצר הרע בטל (רש"י)] שתיעקר מכאן ותיכתב במקומה. ולמה כתבה כאן כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה". וכן כתב הרמב"ן (במדבר י', ל"ה) וזו לשונו: "והפסיק, שלא יהיו שלוש פורענויות סמוכות זו לזו ונמצאו מוחזקים בפורענות, וקרא החטא "פורענות" אף-על-פי שלא אירע להם ממנו פורענות. ושמא אלמלא חטאם זה היה מכניסם לארץ מיד" [ ג' הפורענויות הם: הראשונה - "ויסעו מהר ה'" (פס' ל"ג), "ואמר רבי חנינא: מלמד שסרו מאחרי ה'". השניה - "ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'". והאחרונה - "והאספסוף אשר בקרבו התאווו תאווה"]. ומפורש בדברים אלו דבר נפלא. שאם היו ג' הפורענויות כתובות בזה אחר זה היו "מוחזקין בפורענויות" והיתה נקבעת ב"חזקה" מציאות מתמדת של "פורענות" וסכנה מדיקדוק מידת הדין. וכדי למנוע זאת הפסיק הכתוב בפרשת "ויהי בנסוע הארון".
ומבואר כאן שלא רק דברי התורה ואותיותיה אלא גם סדר הפרשיות בתורה קובע את מציאות הנהגת העולם. כלומר, כל מה שנכתב בתורה הוא השורש לכל המציאות וההוויה בעולם כי התורה היא התבנית והדפוס למציאות ההנהגה והמתרחש בעולם [וכן מפורש בדברי ה"ילקוט שמעוני" (רמז תרנח). ועיין במדרש "שוחר טוב" (תהלים, מזמור ג')].
נמצאנו למדים מכל זה שהמציאות היא התורה - והמאורעות שמתרחשים בעולם הם הצל של האור המאיר בתורה. ולכן כל מה שנכתב בתורה, ואפילו סדר הפרשיות בה, קובע את המציאות בעולם כי התורה היא שורש מציאות הבריאה. ואם כן, אילו יזוז דבר שנקבע בתורה ממקומו תהיה בכך פגיעה בשורש קיום כל העולם ונמצא כל העולם מתקלקל.
"קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא"
וביאור הדברים הוא על פי דברי הזוה"ק (תרומה קסא/ב): "קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא". ומבואר שהטעם לכך שכל סדר הבריאה מתנהל ונקבע על פי הכתוב בתורה נובע מהסיבה שהעולם נברא בתורה עצמה, והתורה היא השורש והמקור לכל המתהווה ומתנהל בכל מהלך הנהגת העולם ובבריאה. ומעתה , "אסתכל באורייתא וברא עלמא" אין פירושו שרק בשעת בריאת העולם נברא העולם על פי התורה - אלא פירושו שבתורה עצמה נברא כל מה שמתרחש בעולם, בעבר בהווה ובעתיד. ומה שנכתב בתורה הוא השורש והוא המהווה את כל מה שקרה בבריאה מאז ועד עולם. וכן מבואר בתמצית בדברי הרמח"ל במאמר פירושי התורה (נדפס בליקוטים לספרו "אדיר במרום") שכתב, וזו לשונו: " כי הכל נברא בתורה ואורותיה מצורפים לצירופים רבים להוציא הדברים הצריכים להיוולד, וצירוף זה אשר לפנינו, הוא השורש לכל הדברים אשר סיפוריהם בה", עיי"ש כל דבריו.
וזהו גם הענין הידוע שחידושי תורה מקיימים את מציאות העולם, כפי שמבואר בדברי חז"ל שלכל אדם הלומד תורה נמסר כח ועוז נפלאים לקיים בפועל את מציאות הבריאה. ואף ענין זה טמון בשורש היסוד שהתורה קובעת את מציאות העולם. וכמו שנתבאר שפירוש הדבר שהקב"ה ברא את העולם על פי דפוסי התורה של "אסתכל באורייתא וברא עלמא", ואין זה רק בשעת הבריאה אלא כל המהווה בהנהגת העולם מקורו בתורה. ודבר זה מפורש בדברי חז"ל והזוה"ק שבכח העמל בעסק התורה והמחדש בה חידושים לקיים את מציאות העולם ואף לברוא עולמות.
וכפי שכבר האריך בענין זה בספר "נפש החיים" (ש"ד, פי"א), וזו לשונו: " ובזוה"ק בפרשת תרומה אחר שהאריך בענין, לבאר איך שבהתורה נבראו כל העולמות, אמר אחר זה: 'כיון שנברא העולם כל דבר ודבר לא היה מתקיים עד שעלה ברצון לברוא אדם שיהיה עוסק בתורה ובשבילו יתקיים העולם, עתה כל מי שמסתכל בתורה ועוסק בה כביכול הוא מקיים כל העולם, הקב"ה הסתכל בתורה וברא עולם אדם מסתכל בתורה ומקיים את העולם, נמצא שהמעשה והקיום של כל העולם היא התורה, משום זה אשר העוסק בתורה כי הוא מקיים את העולם'". ועיי"ש שסיים הגר"ח: "ולכן אמרו בפרק "מעלות התורה": שכל העוסק בתורה לשמה נקרא ריע, כי כביכול נעשה שותף ליוצר בראשית יתברך שמו, כיון שהוא המקיים עתה כל העולמות בעסק תורתו ובִלתי זה היו חוזרים לתוהו ובוהו". ושם (פי"ב) הוסיף והביא מדברי הזוה"ק שבכח לימוד התורה לא רק שהאדם מקיים את העולם אלא גם יכול על ידי שמחדש חידושי תורה לברוא עולמות, וזו לשונו: "כל מילה ומילה פרטית המתחדשת מפי האדם קוב"ה נשיק לה ומעטר לה ונבנה ממנה עולם חדש בפני עצמו והן הן השמים והארץ החדשה שאמר הכתוב, כמ"ש בהקדמת הזוהר ".
מפורש בזה שבידי האדם נמסרו כוחות מופלאים להשפיע על מהלך הבריאה וקיומה על ידי לימוד התורה, וכאשר עוסק בה מקיים את הבריאה ודומה כביכול ליוצרו יתברך שמו. ואם זכה לחדש בה חידושים בורא עולמות טמירים, וכל תוספת חידוש בתורה הוא תוספת חידוש בבריאה. ועיין בדברי החסיד יעב"ץ בביאור המשנה (אבות פ"ו, מ"א): "כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו", וזו לשונו: "כבר כתבתי בהרבה מקומות : שהעולם נברא עבור התורה וכו' וכל זה היה לאות כי מי שיהיה לו חלק גדול בתורה כמו כן יהיה לו במציאות".
"יום הפרשה גורם" פירושו שסדר
פרשת השבוע קובע את מהלך ההנהגה בבריאה
לפי מהלך הדברים שנתבארו, היינו ביאור דברי חז"ל שהפסיק הכתוב בפרשת "ויהי בנסוע" כדי שלא יהיו ג' פורענויות סמוכות זו לזו ונמצאו "מוחזקין בפורענות". כי אילו היו ג' הפורענויות סמוכות זו לזו היתה חס ושלום נקבעת בעולם מציאות של פורענות, מכיון שסדר הפרשיות בתורה יוצר דפוסים בהנהגת העולם, וכאשר ג' פרשיות של פורענות סמוכות, פירוש הדבר שנוצרת בהנהגת העולם "חזקה" של פורענות וחס ושלום לא היתה תקומה ל"שונאיהם של ישראל", מפני שהפורענות היתה תבועה בה.
וגם למאן דאמר השני המובא בגמרא בשבת הנ"ל שפירש שנחלקה התורה לז' ספרים "חצבה עמודיה שבעה (משלי י"ט, א') - אלו שבעה ספרי תורה", מבואר יסוד הדברים, שהתורה היא העמודים עליהם עומד העולם, ושבעה העמודים אלה חצובים בחילוק ספר התורה לשבעה חלקים.
ומאחר וכל ההוויה והמציאות וכל המקרים ומה שמתרחש בהנהגת העולם - שורשו בתורה, וכל מה שנכתב בתורה ואפילו סדר הפרשיות קובע מציאות בבריאה, מבואר היטב ענין זה שאפילו הסדר לקריאת פרשת השבוע קובע את מהלך ההנהגה בבריאה. וזהו הטעם שהראשונים לא קבעו את התענית לזכר שריפת התורה ביום החודש שמתוך שאלת חלום נודע להם "שיום הפרשה גורם" גזירת התורה. מפני שיום הפרשה גורם" פירושו שסדר פרשת השבוע קובע את מהלך ההנהגה בבריאה, וכמו שנתבאר, שכל סדר הבריאה מתנהל על פי הכתוב בתורה מהסיבה שהעולם נברא בתורה עצמה ש"אסתכל באורייתא וברא עלמא", והתורה היא השורש והמקור לכל המתהווה ומתנהל בכל מהלך הנהגת העולם ובבריאה מאז ועד עולם [ ומכלל זה מצינו דבר מופלא, שגם הכח שמסרה התורה בידי חכמים קובע מציאות בבריאה. וכמו שכב הש"ך (יו"ד סי' קפ"ט, ס"ק י"ג), עיי"ש].
שורש התביעה על עמל התורה -
בפרשת "אדם כי ימות באוהל"
ובתוספת לכל ענין זה ראיתי דבר נפלא ומבהיל באגרות רמח"ל לרבו מהר"י באסאן (נדפס בסוף ספר "אוצרות רמח"ל" ח"ד עמ' שמט) בענין גזירה דומה שהיתה בזמנו באיטליה ששרפו ספרי התלמוד, וכך כותב הרמח"ל: "ובתחילה אומר: ענין זה של גזירות התורה שהיו בעוונותינו הרבים - מאין יצאו, כי אין דבר בלי שורש. וסוד זה, 'זאת חוקת התורה' ומתרגמינן: 'דא גזירת אורייתא' ונודע שכאן נרמז ענין זה. וסוד הדבר הוא ממש ענין הפרה אדומה שהשכינה מוסרת עצמה לשריפת הדין החזק להציל את ישראל וכו'. ולכן בזמן שהיה בית-המקדש קיים היה אפר פרה, וכיון שחרב הבית ואין פרה הוצרכה התורה עצמה בעוונותינו הרבים להימסר לשריפה בעבור ישראל, וזה מתקן גם כן גלות התורה וכו'. והאמת כי הגדר לזה הוא שיהיו ישראל ממיתים עצמם על דברי תורה, ולכן נאמר זאת התורה אדם כי ימות באוהל כמו שדרשו ז"ל, ועל כן הושם זה הפסוק לידרש כן בפרשה זו ולא בפרשה אחרת". ומסיים הרמח"ל בדברים מבהילים: "והאמת כי במקומות אלו היו קטרוגי התורה היותר, כי יותר לא המיתו עצמם והלכו אחרי הנאות העולם, כי כן בכל איטליה".
ומבואר בדבריו, ששורש גזירת שריפת התורה הוא מחמת קטרוג התורה על אשר לא המיתו עצמם על התורה אלא אחרי הנאות העולם, וזהו משורש "זאת חוקת התורה" וכדברי חז"ל (ברכות סג:): ""'זאת התורה אדם כי ימות באוהל' - שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה". ומכיון ש"על כן הושם זה הפסוק לידרש כן בפרש זו ולא בפרשה אחרת" - נמצא שיש בשבוע של סדר פרשת חוקת באופן מיוחד שורש למידת הדין התובעת שימיתו עצמם באוהלה של תורה.
ודברים אלו נוקבים עד מאוד ומחייבים חיזוק גדול בלימוד ועמל התורה להמית עצמו באוהלה של תורה, שזהו המרפא לקטרוג ולגזירה דאורייתא של "זאת חוקת התורה".
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שבועות מעין עולם הבא!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
