ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
עלוני השבת הפכו לחלק מהווי בית הכנסת. ב'במה' השבוע נדון בתועלת והחסרונות שבכך.
עלינו לשוב בתשובה!
הרב יעקב מדן שליט"א, ראש ישיבת הר-עציון
בדור האחרון נפוצה ברחובותינו תופעת המקומונים ושאר ה'חינמונים'. מדובר בעיתונים, שמבחינת רמתם ספק אם מאן דהו היה מוכן לקנותם בכספו, אך אנשים מוכנים לעלעל בהם כשהם ניתנים חינם אין כסף. המוציאים לאור של המקומונים מתפרנסים היטב מן הפרסומות שהם משווקים לכל דורש.
בעקבות המקומונים באו לעולם עיתוני בתי הכנסת, ואף הם בדרך כלל אינם ברמה שאנשים ישקיעו בהם כסף, הם מחולקים חינם, מכסים את הוצאותיהם ואף מכניסים רווח נאה לבעליהם. הם אינם מחולקים בתחנות הרכבת או בשוק אלא בתחנת חלוקה שונה מעט: בבית הכנסת. לעיתים מטרתם היא הרווח הכספי של המו"לים, ולעיתים: האמירה הפוליטית-דתית שחשוב למפיק להשמיע אותה לקהל. מכיוון שהם מחולקים בבית הכנסת ניתן בהם גם 'דבר תורה' על הפרשה, מעשיות מצדיקים וכד'.
במציאות, אנשים בדרך כלל אינם נוטלים אותם הביתה, משום שבבית ממתינים להם חומרי קריאה חשובים יותר. הם מהווים בבית הכנסת חומר להעברת הזמן בעת קבלת שבת, בעת השיחה שלפני ערבית, למחרת בחזרת הש"ץ, לעיתים בעת קריאת התורה ולעיתים גם בעת התפילה עצמה.
שאלתי שני מו"לים יראי שמים מה היתר מצאו לעצמם להכשיל את הציבור ולבזות את התפילה? מה היתר מצאו לעצמם לגזול מאנשים עמלים את כבשת הרש של רגעי עמידתם המעטים לפני ה' ולדמות את בתי הכנסת של הציונות הדתית לתור במסדרונות קופת חולים וכד'. נעניתי בסגנון אחד: קריאת עיתוני בתי הכנסת נועדה להחליף את הפטפטת שבעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה, ואת השינה בעת שיחת הרב לפני ערבית. בדקתי זאת. התשובה שקיבלתי חלקית בלבד. רבים האנשים שהעיתונים הנזכרים מחליפים אצלם חלקים מן התפילה, עניית אמן בחזרת הש"ץ ואת קריאת התורה. זה מתחיל בהצצה באקראי על ידיעה מעניינת, וממשיך לקריאה רצופה.
במקביל לכך, גם העוסקים בנוער לא טמנו ידם בצלחת, והעיתון 'עולם קטן' נפרש למלוא אורכו ורוחבו בבתי הכנסת באמצע התפילה, בעליו שקוע בו ושכניו רק 'מציצים'.
תאוות הכסף ותאוות הפרסומת מטהרות הכול. אך אינני יודע מה היתר מצאו לעצמם רבים מרבני הציונות הדתית לתרום את דברי תורתם, להכשיל את הרבים ולבזות את עמידתנו לפני המקום. ועוד לא אמרנו מילה על שמות ה' השונים המתגלגלים מבוזים בכל מקום, בעוד שלהלכה הם טעונים גניזה בכלי חרס, ועל קריאת מודעות מסחריות בעת תפילת השבת, בעיקר על סכומי כסף לקניית נדל"ן למינהו. ועוד לא אמרנו מילה על חינוך הילדים ועל הדוגמה האישית שהם נוטלים מאיתנו.
הגבאים יכולים להוביל תיקון, ולחלק את העיתונים בדרך הביתה ולא להותירם בבתי הכנסת. אם הציבור שלנו יחוש יום אחד, שעליו לעשות תשובה ולתקן תיקון גדול, יש כאן הזדמנות גדולה ונאה. ויפה שעה אחת קודם.
תו-תקן הלכתי
הרב יהודה קרויזר שליט"א, רב היישוב מצפה-יריחו וראש ישיבת "הרעיון היהודי"
בהוצאתם של עלוני השבת נוצרו שלוש בעיות מרכזיות: הראשונה שבהן היא פרסום מודעות שאסור לקרוא אותם בשבת, שהרי ישנם דברים שהם אסורים בשבת וביו"ט אף-על-פי שאינם דומים למלאכה וגם אינם מביאים למלאכה, ובכל זאת נאסרו משום שנאמר "וקראת לשבת עונג... וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפציך ודבר דבר" (ישעיהו נח). דברים אלו נקראים דברי קבלה, ומצאנו שהחמירו בהם כדברי תורה. מהמילים "ממצוא חפצך" למדו שאסור לקרוא בשבת במודעות שבהן מתפרסמות הצעות קניה ומכירה, הצעות עבודה וכו'. במרבית העלונים מתפרסמות בין דברי התורה מודעות כאלה כשהן מעוצבות בעיצוב המושך את העין, כך שאי אפשר להתעלם מהם, ולעיתים יש הרגשה שהמניע להוצאת העלון הוא מניע כלכלי, ולכן הפרסום מהווה נתח מרכזי מנפח העלון ודברי התורה משמשים ככיסוי הלכתי להתיר כניסתם לבית הכנסת.
בעיה שניה היא היסח הדעת בזמן התפילה. ישנם בתי כנסת שבהם העלונים נמצאים לחלוקה לפני התפילה ולעיתים העיצוב היפה של העלון מושך את עין המתפלל יותר מהסידור, ובלי משים, לב המתפלל יכול למצוא את עצמו שקוע בזמן התפילה בחיפוש אחרי מלון לחג הפסח או במקרה הטוב בעיון במאמר הלכתי מעניין.
הבעיה השלישית היא בעיית הגניזה. ריבוי העלונים יצר בעיה גדולה של גניזה, מתקני הגניזה בבתי הכנסת כבר לא עומדים בעומס הדפים המצטברים בליל שבת וגם בבית לא תמיד ניתן להתנהג עם עלוני השבת בכבוד ההלכתי הראוי ולהביאם לגניזה.
העולה מכאן הוא שלפי ריבוי העלונים הקיימים ואלה המתחדשים מידי שבת נראה ששכרם של המוציאים לאור רב, אבל הפסדם של הקוראים גדול יותר. מכיוון שהעלונים הפכו להיות חלק ממציאות חיינו שאי-אפשר לבטלה, ראוי לחבר תו תקן הלכתי למודעות שיש היתר לפרסמם בעלוני השבת. והמלצה לגבאי בתי הכנסת: לחלק את העלונים רק בסוף התפילה. "ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
