ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
עלוני השבת הפכו לחלק מהווי בית הכנסת. ב'במה' השבוע נדון בתועלת והחסרונות שבכך.
עלינו לשוב בתשובה!
הרב יעקב מדן שליט"א, ראש ישיבת הר-עציון
בדור האחרון נפוצה ברחובותינו תופעת המקומונים ושאר ה'חינמונים'. מדובר בעיתונים, שמבחינת רמתם ספק אם מאן דהו היה מוכן לקנותם בכספו, אך אנשים מוכנים לעלעל בהם כשהם ניתנים חינם אין כסף. המוציאים לאור של המקומונים מתפרנסים היטב מן הפרסומות שהם משווקים לכל דורש.
בעקבות המקומונים באו לעולם עיתוני בתי הכנסת, ואף הם בדרך כלל אינם ברמה שאנשים ישקיעו בהם כסף, הם מחולקים חינם, מכסים את הוצאותיהם ואף מכניסים רווח נאה לבעליהם. הם אינם מחולקים בתחנות הרכבת או בשוק אלא בתחנת חלוקה שונה מעט: בבית הכנסת. לעיתים מטרתם היא הרווח הכספי של המו"לים, ולעיתים: האמירה הפוליטית-דתית שחשוב למפיק להשמיע אותה לקהל. מכיוון שהם מחולקים בבית הכנסת ניתן בהם גם 'דבר תורה' על הפרשה, מעשיות מצדיקים וכד'.
במציאות, אנשים בדרך כלל אינם נוטלים אותם הביתה, משום שבבית ממתינים להם חומרי קריאה חשובים יותר. הם מהווים בבית הכנסת חומר להעברת הזמן בעת קבלת שבת, בעת השיחה שלפני ערבית, למחרת בחזרת הש"ץ, לעיתים בעת קריאת התורה ולעיתים גם בעת התפילה עצמה.
שאלתי שני מו"לים יראי שמים מה היתר מצאו לעצמם להכשיל את הציבור ולבזות את התפילה? מה היתר מצאו לעצמם לגזול מאנשים עמלים את כבשת הרש של רגעי עמידתם המעטים לפני ה' ולדמות את בתי הכנסת של הציונות הדתית לתור במסדרונות קופת חולים וכד'. נעניתי בסגנון אחד: קריאת עיתוני בתי הכנסת נועדה להחליף את הפטפטת שבעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה, ואת השינה בעת שיחת הרב לפני ערבית. בדקתי זאת. התשובה שקיבלתי חלקית בלבד. רבים האנשים שהעיתונים הנזכרים מחליפים אצלם חלקים מן התפילה, עניית אמן בחזרת הש"ץ ואת קריאת התורה. זה מתחיל בהצצה באקראי על ידיעה מעניינת, וממשיך לקריאה רצופה.
במקביל לכך, גם העוסקים בנוער לא טמנו ידם בצלחת, והעיתון 'עולם קטן' נפרש למלוא אורכו ורוחבו בבתי הכנסת באמצע התפילה, בעליו שקוע בו ושכניו רק 'מציצים'.
תאוות הכסף ותאוות הפרסומת מטהרות הכול. אך אינני יודע מה היתר מצאו לעצמם רבים מרבני הציונות הדתית לתרום את דברי תורתם, להכשיל את הרבים ולבזות את עמידתנו לפני המקום. ועוד לא אמרנו מילה על שמות ה' השונים המתגלגלים מבוזים בכל מקום, בעוד שלהלכה הם טעונים גניזה בכלי חרס, ועל קריאת מודעות מסחריות בעת תפילת השבת, בעיקר על סכומי כסף לקניית נדל"ן למינהו. ועוד לא אמרנו מילה על חינוך הילדים ועל הדוגמה האישית שהם נוטלים מאיתנו.
הגבאים יכולים להוביל תיקון, ולחלק את העיתונים בדרך הביתה ולא להותירם בבתי הכנסת. אם הציבור שלנו יחוש יום אחד, שעליו לעשות תשובה ולתקן תיקון גדול, יש כאן הזדמנות גדולה ונאה. ויפה שעה אחת קודם.
תו-תקן הלכתי
הרב יהודה קרויזר שליט"א, רב היישוב מצפה-יריחו וראש ישיבת "הרעיון היהודי"
בהוצאתם של עלוני השבת נוצרו שלוש בעיות מרכזיות: הראשונה שבהן היא פרסום מודעות שאסור לקרוא אותם בשבת, שהרי ישנם דברים שהם אסורים בשבת וביו"ט אף-על-פי שאינם דומים למלאכה וגם אינם מביאים למלאכה, ובכל זאת נאסרו משום שנאמר "וקראת לשבת עונג... וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפציך ודבר דבר" (ישעיהו נח). דברים אלו נקראים דברי קבלה, ומצאנו שהחמירו בהם כדברי תורה. מהמילים "ממצוא חפצך" למדו שאסור לקרוא בשבת במודעות שבהן מתפרסמות הצעות קניה ומכירה, הצעות עבודה וכו'. במרבית העלונים מתפרסמות בין דברי התורה מודעות כאלה כשהן מעוצבות בעיצוב המושך את העין, כך שאי אפשר להתעלם מהם, ולעיתים יש הרגשה שהמניע להוצאת העלון הוא מניע כלכלי, ולכן הפרסום מהווה נתח מרכזי מנפח העלון ודברי התורה משמשים ככיסוי הלכתי להתיר כניסתם לבית הכנסת.
בעיה שניה היא היסח הדעת בזמן התפילה. ישנם בתי כנסת שבהם העלונים נמצאים לחלוקה לפני התפילה ולעיתים העיצוב היפה של העלון מושך את עין המתפלל יותר מהסידור, ובלי משים, לב המתפלל יכול למצוא את עצמו שקוע בזמן התפילה בחיפוש אחרי מלון לחג הפסח או במקרה הטוב בעיון במאמר הלכתי מעניין.
הבעיה השלישית היא בעיית הגניזה. ריבוי העלונים יצר בעיה גדולה של גניזה, מתקני הגניזה בבתי הכנסת כבר לא עומדים בעומס הדפים המצטברים בליל שבת וגם בבית לא תמיד ניתן להתנהג עם עלוני השבת בכבוד ההלכתי הראוי ולהביאם לגניזה.
העולה מכאן הוא שלפי ריבוי העלונים הקיימים ואלה המתחדשים מידי שבת נראה ששכרם של המוציאים לאור רב, אבל הפסדם של הקוראים גדול יותר. מכיוון שהעלונים הפכו להיות חלק ממציאות חיינו שאי-אפשר לבטלה, ראוי לחבר תו תקן הלכתי למודעות שיש היתר לפרסמם בעלוני השבת. והמלצה לגבאי בתי הכנסת: לחלק את העלונים רק בסוף התפילה. "ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
