ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
עלוני השבת הפכו לחלק מהווי בית הכנסת. ב'במה' השבוע נדון בתועלת והחסרונות שבכך.
עלינו לשוב בתשובה!
הרב יעקב מדן שליט"א, ראש ישיבת הר-עציון
בדור האחרון נפוצה ברחובותינו תופעת המקומונים ושאר ה'חינמונים'. מדובר בעיתונים, שמבחינת רמתם ספק אם מאן דהו היה מוכן לקנותם בכספו, אך אנשים מוכנים לעלעל בהם כשהם ניתנים חינם אין כסף. המוציאים לאור של המקומונים מתפרנסים היטב מן הפרסומות שהם משווקים לכל דורש.
בעקבות המקומונים באו לעולם עיתוני בתי הכנסת, ואף הם בדרך כלל אינם ברמה שאנשים ישקיעו בהם כסף, הם מחולקים חינם, מכסים את הוצאותיהם ואף מכניסים רווח נאה לבעליהם. הם אינם מחולקים בתחנות הרכבת או בשוק אלא בתחנת חלוקה שונה מעט: בבית הכנסת. לעיתים מטרתם היא הרווח הכספי של המו"לים, ולעיתים: האמירה הפוליטית-דתית שחשוב למפיק להשמיע אותה לקהל. מכיוון שהם מחולקים בבית הכנסת ניתן בהם גם 'דבר תורה' על הפרשה, מעשיות מצדיקים וכד'.
במציאות, אנשים בדרך כלל אינם נוטלים אותם הביתה, משום שבבית ממתינים להם חומרי קריאה חשובים יותר. הם מהווים בבית הכנסת חומר להעברת הזמן בעת קבלת שבת, בעת השיחה שלפני ערבית, למחרת בחזרת הש"ץ, לעיתים בעת קריאת התורה ולעיתים גם בעת התפילה עצמה.
שאלתי שני מו"לים יראי שמים מה היתר מצאו לעצמם להכשיל את הציבור ולבזות את התפילה? מה היתר מצאו לעצמם לגזול מאנשים עמלים את כבשת הרש של רגעי עמידתם המעטים לפני ה' ולדמות את בתי הכנסת של הציונות הדתית לתור במסדרונות קופת חולים וכד'. נעניתי בסגנון אחד: קריאת עיתוני בתי הכנסת נועדה להחליף את הפטפטת שבעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה, ואת השינה בעת שיחת הרב לפני ערבית. בדקתי זאת. התשובה שקיבלתי חלקית בלבד. רבים האנשים שהעיתונים הנזכרים מחליפים אצלם חלקים מן התפילה, עניית אמן בחזרת הש"ץ ואת קריאת התורה. זה מתחיל בהצצה באקראי על ידיעה מעניינת, וממשיך לקריאה רצופה.
במקביל לכך, גם העוסקים בנוער לא טמנו ידם בצלחת, והעיתון 'עולם קטן' נפרש למלוא אורכו ורוחבו בבתי הכנסת באמצע התפילה, בעליו שקוע בו ושכניו רק 'מציצים'.
תאוות הכסף ותאוות הפרסומת מטהרות הכול. אך אינני יודע מה היתר מצאו לעצמם רבים מרבני הציונות הדתית לתרום את דברי תורתם, להכשיל את הרבים ולבזות את עמידתנו לפני המקום. ועוד לא אמרנו מילה על שמות ה' השונים המתגלגלים מבוזים בכל מקום, בעוד שלהלכה הם טעונים גניזה בכלי חרס, ועל קריאת מודעות מסחריות בעת תפילת השבת, בעיקר על סכומי כסף לקניית נדל"ן למינהו. ועוד לא אמרנו מילה על חינוך הילדים ועל הדוגמה האישית שהם נוטלים מאיתנו.
הגבאים יכולים להוביל תיקון, ולחלק את העיתונים בדרך הביתה ולא להותירם בבתי הכנסת. אם הציבור שלנו יחוש יום אחד, שעליו לעשות תשובה ולתקן תיקון גדול, יש כאן הזדמנות גדולה ונאה. ויפה שעה אחת קודם.
תו-תקן הלכתי
הרב יהודה קרויזר שליט"א, רב היישוב מצפה-יריחו וראש ישיבת "הרעיון היהודי"
בהוצאתם של עלוני השבת נוצרו שלוש בעיות מרכזיות: הראשונה שבהן היא פרסום מודעות שאסור לקרוא אותם בשבת, שהרי ישנם דברים שהם אסורים בשבת וביו"ט אף-על-פי שאינם דומים למלאכה וגם אינם מביאים למלאכה, ובכל זאת נאסרו משום שנאמר "וקראת לשבת עונג... וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפציך ודבר דבר" (ישעיהו נח). דברים אלו נקראים דברי קבלה, ומצאנו שהחמירו בהם כדברי תורה. מהמילים "ממצוא חפצך" למדו שאסור לקרוא בשבת במודעות שבהן מתפרסמות הצעות קניה ומכירה, הצעות עבודה וכו'. במרבית העלונים מתפרסמות בין דברי התורה מודעות כאלה כשהן מעוצבות בעיצוב המושך את העין, כך שאי אפשר להתעלם מהם, ולעיתים יש הרגשה שהמניע להוצאת העלון הוא מניע כלכלי, ולכן הפרסום מהווה נתח מרכזי מנפח העלון ודברי התורה משמשים ככיסוי הלכתי להתיר כניסתם לבית הכנסת.
בעיה שניה היא היסח הדעת בזמן התפילה. ישנם בתי כנסת שבהם העלונים נמצאים לחלוקה לפני התפילה ולעיתים העיצוב היפה של העלון מושך את עין המתפלל יותר מהסידור, ובלי משים, לב המתפלל יכול למצוא את עצמו שקוע בזמן התפילה בחיפוש אחרי מלון לחג הפסח או במקרה הטוב בעיון במאמר הלכתי מעניין.
הבעיה השלישית היא בעיית הגניזה. ריבוי העלונים יצר בעיה גדולה של גניזה, מתקני הגניזה בבתי הכנסת כבר לא עומדים בעומס הדפים המצטברים בליל שבת וגם בבית לא תמיד ניתן להתנהג עם עלוני השבת בכבוד ההלכתי הראוי ולהביאם לגניזה.
העולה מכאן הוא שלפי ריבוי העלונים הקיימים ואלה המתחדשים מידי שבת נראה ששכרם של המוציאים לאור רב, אבל הפסדם של הקוראים גדול יותר. מכיוון שהעלונים הפכו להיות חלק ממציאות חיינו שאי-אפשר לבטלה, ראוי לחבר תו תקן הלכתי למודעות שיש היתר לפרסמם בעלוני השבת. והמלצה לגבאי בתי הכנסת: לחלק את העלונים רק בסוף התפילה. "ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר".

שימוש נכון בתנור הביתי

שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות שטיפת כלים בשבת

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.

לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.

מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.






