ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
האחד - תוך דיון בתרעומת של קרח ועדתו.
השני - תוך דיון בשאלה שהנביא שמואל מעורר על בקשת המלוכה בדורו.
נפרש יותר את דברינו. קרח ועדתו טענו כמה טענות כלפי משה. קרח והנשיאים טענו:
"רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְקֹוָק וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְקֹוָק" (במדבר פרק ט"ז ג).
מתשובתו של משה מוכח, כי לא היה ערעור מצדם על מנהיגותו של משה, כי אם תביעה לשותפות בהנהגה. וז"ל הכתוב:
"וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה" (שם, שם י).
לעומת זה כאשר דתן ואבירם נכנסים לויכוח הם משתמשים במונח חדש:
"הַמְעַט כִּי ...כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר... לֹא נַעֲלֶה".
צריך ביאור מה ההבדל בין התנשאות להשתררות.
נעבור עתה לדורו של שמואל. צריך לברר מה פשר הבקשה המחודשת לכאורה של בני דורו:
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם" (שמואל א ח' ה).
מימי יהושע בן נון ועד ימי שמואל עברו קרוב לארבע מאות שנים. תקופה זו מכונה במקורותינו תקופת השופטים. גם הספר המרכזי העוסק בתקופה זו מכונה "ספר שופטים". כבר הערנו כמה פעמים בעבר כי שופט בעברית משמעותו גם מנהיג ולא רק דיין. בוודאי שספר שופטים הוא ספר המנהיגים ולא ספר הדיינים. אין בכל הספר ולו תיאור אחד של פעילות משפטית. (הפעילות המשפטית היחידה בתנ"ך שקשורה לתקופה זו ושנערכה בבית הדין מתוארת במגילת רות והאחראים עליה הם הזקנים היושבים בשער. לעומת זאת הביטוי שופטים שמופיע בפתיחת המגילה מכוון לתקופת השופטים-המנהיגים). מה שמבדיל בין מנהיגים אלה לבין המלכים הוא שמלכות עוברת בירושה ואף אחד מהשופטים לא העביר את ההנהגה לבנו אחריו (יוצא דופן הוא גדעון, שבנו תפס את השלטון אחריו בכוח הזרוע ולכן קרא לעצמו אבימלך שמשמעותו "אבי היה מלך ואני אבא של המלך הבא").
גם בהלכה אנו מוצאים את השימוש במושג שררה. פסק הרמב"ם: "אין מעמידין מלך ... עד שתהיה אמו מישראל, ...ולא למלכות לבד אלא לכל שררות שבישראל" (הלכות מלכים פרק א ה"ד).
מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (שיום פטירתו היה השבוע) לימדנו כי שררה משמעותה תפקיד העובר בירושה מאב לבן (עיינו בדבריו ב"עמוד הימיני" סימן יב פרק ה).
אם כך, נוכל עכשיו לחבר את כל הסוגיות.
דתן ואבירם היו מבניו של ראובן בן יעקב (במדבר כ"ו ט). ראובן היה הראשון שטען כי שררתו של יעקב אמורה לעבור אליו. גם בני בניו דתן ואבירם טוענים כלפי משה אל יעלה בדעתך כי מלך אתה המעביר את שררתו לבניו אחריו.
שמואל היה הראשון מבין השופטים שרצה להעביר את שררתו לבניו אחריו ולא עלתה בידו. לכן העם בא בהצעה הבאה, נכון בניך אינם יכולים להמשיך אחריך (לא נבאר במסגרת קצרה זו מדוע) אבל לשיטתך הגיעה זמנה של מנהיגות מסוג המלכות בה השררה עוברת בירושה. למלכות קבועה יש מעלות אבל יש לה גם חסרונות. מלכות קבועה היא גם מוסד מסוכן מאוד, אם אין יראת שמים אמתית ואין יכולת של ביקורת עצמית, שמביאה לידי תיקון טעויות מתוך תהליך של תשובה. הזמן למלכות קבועה יגיע רק עם עלייתו של דוד שהקים עולה של תשובה. בלי יסוד זה, מסוכן מאוד לקבל את בקשת העם.
הבה נתפלל כי נושא הנכונות להכרה בטעויות והנכונות לחזור בתשובה,
יקבלו חיזוק וממילא גם נושא המנהיגות יקבל תפנית חיובית בקרוב.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
