ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אמר הרבי – תדאגו, שיבוא אל אביכם רופא המלך והוא ירפא ממחלתו. חזרו בני המשפחה לעירם, והחלו לטכס עצה כיצד יגיעו אל רופא המלך, הרי אביהם לא יכול לזוז ממיטת חוליו, ורופא המלך וודאי לא יסכים לבוא עד לעירם בשביל יהודי פשוט. והנה, בשורה טובה הגיעה לאוזניהם – המלך מתעתד להגיע לביקור בעירם ורופאו הנאמן מתלווה אליו.
בהגיע עת הביקור, הלכו בני המשפחה אל הרופא, סיפרו לו על דברי הרבי, והתחננו לפניו שיבוא אל אביהם תמורת כסף רב. לאחר תחנונים רבים, נעתר הרופא לבקשתם, והגיע אל מיטת החולה, ששכב במיטתו חסר הכרה.
לאחר בדיקה קצרה, קם הרופא ממקומו בכעס רב ואמר – הטרחתם אותי להגיע לאדם מת וחסר סיכוי, ומיד פנה ללכת.
והנה, כשהגיע הרופא לדלת, והעיף מבט אחרון לעבר החולה, התרחש פלא. הרופא שב במרוצה לעבר החולה, בדקו בחופזה ואמר – מצבו הוטב מעט, הביאו לו מהר תרופה חזקה מאד שאולי תסייע לו. המתינו כולם לתרופה, ובינתיים שוב הוטב מצבו של החולה, והרופא ביקש תרופה קלה יותר. כך מספר פעמים, עד שהחולה התיישב במיטתו ללא שבלע שום תרופה.
הודה החולה לרופא שהצילו, אך הרופא הגיב – איני מבין את רבכם, הרי בפועל לא עשיתי מאומה.
השיב לו החולה – אסביר לך את אשר אירע. דע לך, שלכול רופא מתלווה מלאך המסייע לו במעשיו. ככל שהרופא גדול יותר כך המלאך גדול יותר. לרופא הגדול ביותר מתלווה המלאך רפאל בכבודו ובעצמו. אתה, רופא המלך, הרופא הגדול ביותר. בזכות שהופעת כאן, בא אלי המלאך רפאל וריפא אותי.
סיפור זה אוצר בחובו מסר עמוק ביותר – הרפואה מתחוללת בשני מישורים: המישור הרוחני והמישור המעשי. בימינו יש הנוטים להסתפק רק באחד המישורים. הרפואה המערבית המודרנית עוסקת רק ברפואת הגוף, ושוכחת את רפואת הנפש. לעומתם, יש את אנשי ה'ניואייג' (העידן החדש) הנוטים לעיתים להסתפק רק ברפואת הנפש ושוכחים את הרפואה המעשית, ויותר מזה שוכחים את הקשר בין האדם לאלוקיו, שהוא מקור רפואת כל הנפשות. חושבים הם שאם האדם יהא מלא שמחה ושלווה יזכה גם בבריאות.
אולם האמת היא, שיהודי יכול לזכות בשלווה ושמחה ובריאות רק כאשר יהיה מחובר למערכת המצוות של אלוקי ישראל. "מקום מנוחתנו רק באלוקים הוא". הרפואה היהודית מסתמכת גם על רפואת הגוף – "ורפא ירפא", מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא", ויחד עם זאת רפואה רוחנית – "אם באים ייסורים על האדם יפשפש במעשיו".
בפרשתנו קיבלנו את סמל הרפואה – נחש הנחושת. ישראל עמדו כבר על סף הכניסה לארץ, ושאפו להשיל מעליהם את ההנהגה הניסית ולזכות בהנהגה בדרך הטבע (כהסבר הנצי"ב בהעמק דבר). לפיכך, מאסו במן ורצו כבר לאכול מלחם הארץ. אולם כאן יש סכנה גדולה – יש חשש שהאדם יסתפק רק בדרך הטבע, וישכח את האלוקים הפועל בכל מערכות הטבע, והנותן לו לחם מן הארץ.
לפיכך, שלח להם הקב"ה את הנחשים השרפים. הנחש הוא מי שהכשיל את האדם בחטא עץ הדעת, והפך את הטבע לטבע גס המרוחק כביכול מאלוקים. הפיתרון לכך, במעשיו של משה, אשר עשה נחש נחושת. כביכול, עשה את שיא הנחש, שיא הטבע. אולם נחש הנחושת הביא לתופעה הפוכה – "וכי נחש ממית, וכי נחש מחייה? אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמיים, היו מתרפאים" (משנה ר"ה סוף פ"ב). ישראל לקחו את כלי הטבע, ומכוחם הגיעו לאמונה באלוקים.
עברו דורות, ושוב שכח ישראל את אלוקים, והיו נוהים אחרי נחש הנחושת כרפואה בלבד. עד אשר קם חזקיהו המלך וכיתת את נחש הנחושת והודו לו חכמים (ברכות י). כי שוב החמיץ הנחש את יעודו והשכיח את אלוקים. חזקיהו גם גנז ספר רפואות, לפי שהיו ישראל מסתכלים בספר זה ומוצאים בו מזור, ללא שפישפשו במעשיהם ושבו בתשובה. כך בעקבות שהחמצנו את הרפואה הרוחנית שכחנו את הרפואה הגשמית.
ומתפללים אנו, ששוב נזכה לשוב אל ה' בשלמות, נזכה לראות איך עבודת ה' מביאה לשלווה ושמחה וממילא – לבריאות, ושוב יתגלה לנו ספר רפואות. "אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך והישר בעיניו תעשה, כל המחלה אשר שמתי במצריים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
