ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך חקת

פרשת השבוע - חוקת

1992
לחץ להקדשת שיעור זה
פרשת השבוע הזאת עוסקת בפנים, כביכול, של הקב"ה שאיננו מסוגלים להבין ובקשיים הטמונים ביחסינו עם האינסופי. הפרשה נפתחת במצוות פרה אדומה המפורסמת, שלפי המסורת היהודית אין לה שום הסבר רציונאלי. מצווה זו היא התגלמות הצו התורני שאומר "אמרתי לכם לעשות את זה, אז תעשו ואל תשאלו שאלות!"
פרה אדומה מטמאת טהורים ומטהרת טמאים. זאת מצווה טכנית ועמוסה בפרטים שמצריכה בהמה שאין בה מום, עגלה בעלת צבע אדמדם בלי שום שערות שחורות על גופה. המשנה במסכת פרה מתאמצת לברר את הפרטים שכרוכים בקיום מצווה הזאת, אבל לתעלומה שנמצאת בבסיסו של הדיון בנושא, לשאלה למה, לעולם לא תימצא תשובה משביעת רצון.
אנחנו ניצבים פנים אל פנים מול ההבנה שהאדם הסופי איננו יכול להשיג את הבורא האינסופי ולהבין באמת את המניעים או הסיבות למצוות התורה. התורה הזהירה אותנו מפני הקושי הזה כשאמרה "כי לא יראני האדם וחי".
גם משה רבנו הגדול נהדף כשהוא מנסה להשיג יותר ממה שבני תמותה יכולים להשיג בהבנת התנהגות האל בענייני העולם הזה. זה השיעור החשוב שאנחנו למדים מפרה אדומה - החלוקה הברורה בין ההבנה הרציונאלית של בני האדם לרצון האלקי. אנחנו מבינים את מקומנו כשאנחנו קולטים שיש דברים שלא נוכל להבין, חידות שלא נוכל לפענח, קשרים שלא נוכל להתיר. אך אלה עובדות הקיום האנושי.
בפרשת השבוע אנחנו רואים עוד אירוע שקשה לנו להבין. על משה נאסרת הכניסה לארץ-ישראל. על אף שהתורה נותנת לנו סיבה, העובדה שהוא הכה בסלע במקום לדבר אליו במי מריבה, מפרשי התורה חיפשו סיבות מהותיות יותר שיצדיקו את העונש שקיבל משה רבנו הגדול על מה שנראה, לכאורה, כחטא קטן.
גם אחרי כל ההסברים אנחנו שוב ניצבים בפני המציאות שאנחנו פשוט לא מסוגלים להבין את דרכיו של הבורא האינסופי בהנהגתו את בני האדם. אנשי תקופת ההשכלה, יהודים וגויים גם יחד, היו מסונוורים מיהירותם ודחו את התורה ובסופו של דבר את אלקים, מפני שלא היו מסוגלים להגיע להבנה רציונאלית שלו. הסיסמה שלהם היתה "אם לא מבינים את זה, זה לא קיים או לא נוגע אליי."
אבל כולנו, אפילו האנשים הנבונים והידענים ביותר בקרבנו, מבינים שיש בחיים תעלומות שהן מעבר ליכולת הפענוח שלנו. גורלו של משה הוא בוודאי אחת מאותן תעלומות. זאת הסיבה שהתורה מספרת לנו על התקרית הזאת, כדי שאנחנו, כמו משה, נבין שאיננו יכולים להציץ מעבר למסך השמים.
הסוגיה הגדולה של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" מכרסמת באמונה שלנו ופוגעת בתחושת האיזון שלנו. עם זאת, ההבנה שלעולם לא נבין באמת את העניינים האלה צריכה דווקא לנחם אותנו. עלינו לקבל את המצב הסופי שלנו ולהשלים עמו כשאנחנו עוסקים בתורה האינסופית.
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
עוד בנושא חקת

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il