תשובה:
כתוב בתורה בספר ויקרא פרק כ' פסוק י"ג "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם", והגמרא (יבמות נ"ד ע"א) למדה מהמילה "משכבי"- לשון רבים, למדנו שתי משכבות יש באשה כדרכה ושלא כדרכה, והוקשו אחד לשני, וכל היכן שכדרכה חייבת שלא כדרכה גם חייבת. וכן נפסק בשו"ע אבן העזר הלכות אישות סימן כ' סעיף א' "הבא על אחת מן העריות… והבא עליה, בין כדרכה בין שלא כדרכה, כיון שהערה בה דהיינו שהכניס העטרה, חייב עליה מיתה או כרת…והאישה נאסרת על בעלה". לעניין עונש הכרת יש להעיר שזה דווקא אם עשו במזיד שידעו שהיא אשת איש וידעו את חומרת העונש, אולם אם היו שוגגים חייבים קרבן חטאת וכל אחד מהם מביא קרבן.
למעשה, אם באמת היה מעשה כזה האישה נאסרת על בעלה, ועליה לספר לו על מה שהתרחש 1 . לאחר מכן עליהם לפנות מיד לבית הדין על מנת שידון ויברר את אפשרות המשך הקשר ביניהם.
מדובר במעשה חמור מאד מאד, אולם דלתי התשובה לעולם לא ננעלו, והדרך לתשובה היא קודם כל לפרוש ממעשה האיסור ולנהוג על פי הדרכת בית הדין, וה' ירחם על הבא להיטהר בלב שלם מלא חרטה ובושה, ויסייע בעדו, עד שלבסוף ישוב להיות אהוב לפני המקום.

---

^ 1.להרחבה בעניין האם אשת איש שנכשלה וזינתה חייבת לספר זאת לבעלה, עיין בחלק "גבורת חנניה" עמ' 343.