ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודת עדנה
לשאלתו - לפשר התופעה המוזרה, ענו לו השומרים: קטע רחוב זה הוא בבעלות פרטית. לפני כמה עשרות שנים, הרשו בעלי המקום לעוברים ושבים לעבור ברשותם. מאז הפך המקום לרחוב. בעלי המקום לא חזרו בהם מהסכמתם, שהקרקע תשמש כרחוב, אך אם ברצונם שבעלותם על הקרקע לא תפקע, עליהם לנהוג פעם בשנה במקום כבחצרם הפרטית. לפיכך, אנו שואלים כעת את העוברים ושבים לפשר מעשיהם.
באופן דומה - נוהג שגריר ארגנטינה בבריטניה מידי שנה. בין שתי המדינות הללו שוררת מחלוקת על השליטה בקבוצת איים בשם 'איי פוקלנד'. כיום, בריטניה שולטת באיים אלו. מידי שנה, מגיש השגריר הארגנטינאי מחאה חריפה בפני שלטונות בריטניה על כך שבריטניה כבשה מארגנטינה את איי פוקלנד. לאחר המחאה, שתי המדינות מוסיפות לקיים קשרים דיפלומטיים ביניהם, אבל המחאה חשובה כדי שלא יאמרו שארגנטינה ויתרה על המקום.
גם בהלכה שלנו יש למעשה זה משמעות גדולה, שהרי אדם שהחזיק בקרקע שלוש שנים, ואיש לא מחה על כך, הרי אם המחזיק טוען שהוא קנה את הקרקע - החזקתו בקרקע מהווה הוכחה לטענתו.
עם ישראל נוהג באופן דומה מידי שנה בט' באב. אנו שבים ומצהירים בכל שנה, שלא וויתרנו ולא נוותר על אף גרגיר מאדמת ארץ ישראל הקדושה. שוב נשוב לכל חבלי ארצנו ובתוכם, כמובן, לגוש קטיף, ומעל הכל נשוב בשלמות לירושלים עיר הקודש ונבנה בה את בית המקדש.
וכאן, היום בימים שבין ט' באב לטו' באב, ראוי לציין פירוש מעניין לטו' באב, שכיוונו הרוחני מתאים לרעיון בו פתחנו. כידוע, טו' באב מופיע בתנ"ך (סוף ספר שופטים) כ'חג לה' בשילה'. משמע, שחגגו אותו דווקא בשילה ולא בשאר ערי הארץ. גם במשנה (סוף תענית) הוא מופיע כיום שבו "בנות ירושלים יוצאות ומחוללות בכרמים". משמע דווקא בירושלים ולא בשאר ערי הארץ. אם כן תמיד חגגו אותו במקום המשכן והמקדש ולא בשאר המקומות. מדוע?
ההסבר כתוב באחת הקינות לט' באב. שם מופיע שהטעם לחג, שביום זה שמחו על כך שנכנסנו לארץ. הרי בגמרא תענית מופיע שבזמן דור המדבר, בכל ט' באב היו אלו שנגזר עליהם למות במדבר, חופרים לעצמם קברים ונכנסים אליהם, ובכל שנה חלקם נשארו בקבר. בשנה הארבעים, חפרו אלו שהיו בני עשרים בזמן הגזירה, והסתפקו אם הם כלולים בגזירה, קברים לעצמם ונכנסו פנימה. והנה בבוקר קמו כולם. חשבו שאולי טעו בחשבון, ושוב נכנסו לקבר. בטו' באב, כשהירח במילואו הבינו שחלפה הגזירה, וכולם יכנסו לארץ. לכן עשו במקום הקמת המקדש חג על הזכות להיכנס לארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
