ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודת עדנה
לשאלתו - לפשר התופעה המוזרה, ענו לו השומרים: קטע רחוב זה הוא בבעלות פרטית. לפני כמה עשרות שנים, הרשו בעלי המקום לעוברים ושבים לעבור ברשותם. מאז הפך המקום לרחוב. בעלי המקום לא חזרו בהם מהסכמתם, שהקרקע תשמש כרחוב, אך אם ברצונם שבעלותם על הקרקע לא תפקע, עליהם לנהוג פעם בשנה במקום כבחצרם הפרטית. לפיכך, אנו שואלים כעת את העוברים ושבים לפשר מעשיהם.
באופן דומה - נוהג שגריר ארגנטינה בבריטניה מידי שנה. בין שתי המדינות הללו שוררת מחלוקת על השליטה בקבוצת איים בשם 'איי פוקלנד'. כיום, בריטניה שולטת באיים אלו. מידי שנה, מגיש השגריר הארגנטינאי מחאה חריפה בפני שלטונות בריטניה על כך שבריטניה כבשה מארגנטינה את איי פוקלנד. לאחר המחאה, שתי המדינות מוסיפות לקיים קשרים דיפלומטיים ביניהם, אבל המחאה חשובה כדי שלא יאמרו שארגנטינה ויתרה על המקום.
גם בהלכה שלנו יש למעשה זה משמעות גדולה, שהרי אדם שהחזיק בקרקע שלוש שנים, ואיש לא מחה על כך, הרי אם המחזיק טוען שהוא קנה את הקרקע - החזקתו בקרקע מהווה הוכחה לטענתו.
עם ישראל נוהג באופן דומה מידי שנה בט' באב. אנו שבים ומצהירים בכל שנה, שלא וויתרנו ולא נוותר על אף גרגיר מאדמת ארץ ישראל הקדושה. שוב נשוב לכל חבלי ארצנו ובתוכם, כמובן, לגוש קטיף, ומעל הכל נשוב בשלמות לירושלים עיר הקודש ונבנה בה את בית המקדש.
וכאן, היום בימים שבין ט' באב לטו' באב, ראוי לציין פירוש מעניין לטו' באב, שכיוונו הרוחני מתאים לרעיון בו פתחנו. כידוע, טו' באב מופיע בתנ"ך (סוף ספר שופטים) כ'חג לה' בשילה'. משמע, שחגגו אותו דווקא בשילה ולא בשאר ערי הארץ. גם במשנה (סוף תענית) הוא מופיע כיום שבו "בנות ירושלים יוצאות ומחוללות בכרמים". משמע דווקא בירושלים ולא בשאר ערי הארץ. אם כן תמיד חגגו אותו במקום המשכן והמקדש ולא בשאר המקומות. מדוע?
ההסבר כתוב באחת הקינות לט' באב. שם מופיע שהטעם לחג, שביום זה שמחו על כך שנכנסנו לארץ. הרי בגמרא תענית מופיע שבזמן דור המדבר, בכל ט' באב היו אלו שנגזר עליהם למות במדבר, חופרים לעצמם קברים ונכנסים אליהם, ובכל שנה חלקם נשארו בקבר. בשנה הארבעים, חפרו אלו שהיו בני עשרים בזמן הגזירה, והסתפקו אם הם כלולים בגזירה, קברים לעצמם ונכנסו פנימה. והנה בבוקר קמו כולם. חשבו שאולי טעו בחשבון, ושוב נכנסו לקבר. בטו' באב, כשהירח במילואו הבינו שחלפה הגזירה, וכולם יכנסו לארץ. לכן עשו במקום הקמת המקדש חג על הזכות להיכנס לארץ.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
משמעות המילים והדיבור שלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
