ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בתחילת שירת האזינו אנו קוראים:
"שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל: הֲלַיְקֹוָק תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (דברים ל"ב ה-ו).
גדולי ישראל בכל הדורות התלבטו כיצד להסביר את הביטויים "שִׁחֵת לוֹ לֹא".
המדרש דורש כך: "שחת לו לא בניו מומם, אף על פי שהם מליאים מומים, קרויים בנים, דברי רבי מאיר שנאמר: בניו מומם. רבי יהודה אומר אין בהם מומים שנאמר: לא בניו מומם" (ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שח, ה).
רבי מאיר וגם רבי יהודה מסכימים שהשירה מסנגרת על עם ישראל.
רבי מאיר מדגיש את היות בני ישראל בניו של הקב"ה, גם אם חוטאים ומשחיתים את דרכיהם.
רבי יהודה מחדש עוד, שגם אם הם שיחתו את דרכם ונראה כלפי חוץ שהם הפכו לבעלי מום רוחניים, האמת היא שאין הם כאלה.
באותו כיוון של סנגוריה, אבל בדרך אחרת לגמרי, מסביר רבי חיים פלטיאל. לדעתו הביטוי "שִׁחֵת" קושר את פסוקנו לחטא העגל, שם נאמר: "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות ל"ב ז), שם לדעתו מי שחטא היה ה"ערב רב" שעלו אתם ממצרים. וז"ל: "לא היו ישראל שהם בניו אלא ערב רב לכך אמר אהרן אתה ידעת את העם כי ברע הוא, ערב רב להפך (בקריאה מהסוף להתחלה)".
לעומת זאת, התרגום ובעקבותיו (באופן שיטתי) רש"י, מבארים את הפסוק כביקורת על עם ישראל. "שִׁחֵת לוֹ, לֹא (כתרגומו חבילו להון ולא ליה) בָּנָיו מוּמָם" (בניו היו, והשחתה שהשחיתו היא מומם). ההדגשה לשיטתם היא שהחוטא איננו פוגע ח"ו כלפי מעלה אלא פוגע בעצמו.
בעלי התוס' מסכימים עם כיוון הביקורת אבל מקשים: "וקשיא לרב ר' משה מפונטריס"א דלפי זה היה לו לכתוב שחת לא לו הראשון בא' והשני בוי"ו". לכן הם פירשו את הפסוק בדרך הבאה: "שִׁחֵת לוֹ" עם ישראל שיחת את דרכו, לכן עונשו הוא שאין הם נחשבים כבניו של הקב"ה, הם נקראים עתה "לֹא בָּנָיו".
הגדיל לבקר רש"ר הירש ובלשונו הנוקבת הוא מסביר: "שחת לו לא בניו מומם" איננו אלא משפט אחד ש"מומם" משמש בו כנושא, "שחת לו" כנשוא, ואילו "לא בניו" הוא תיאור הפועל. "שחת", לשון עבר ...; "מומם": פגם האופי הדבק בהם מימים ראשונים - "עם קשה עורף... ובכן: מומם הקדמון שיחת אותם לו עד שנעשו לא - בניו, והמום הטבוע בהם מאז ומתמיד הוא".
אנחנו נציע בשולי הדברים ובהמשך לדברינו בשבוע שעבר, בפרשת ניצבים וילך, שפירוש הפסוקים הוא כך: "שִׁחֵת לוֹ לֹא" - ההשחתה היא בכך ששכחתם את ה"לא לו". שכחתם את "הוא עשנו ולא אנחנו, הוא עשנו ולו אנחנו". זוהי השחתה ומום מוסרי של אי הכרת הטוב. "בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל". לכן חוזר ומפרט הכתוב: "הֲלַיְקֹוָק תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ".
הבה נתפלל כי ימי הרחמים והסליחות, יהיו עת רצון מלפני אבינו שבשמים, לראות אותנו תמיד כבנים ויהיו עת רצון לכל בניו, שיזכרו תמיד ש"הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ".

כאב הגלות ותקוות הגאולה

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

אנחנו קודש למענך

איך ללמוד גמרא?

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

סוד ההתחדשות של יצחק

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא










