ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל זאת, נוח עצמו סופג ביקורות מעורבות, במקרה הטוב, מהמדרש והתלמוד בעניין גדולתו. הגישה הזאת ניכרת אצל כל המפרשים וגם התורה עצמה בפרשה הבאה, פרשת נוח. למעשה, המדרש אומר על סוף פרשת השבוע הזאת שהיה זה נוח שמצא חן בעיני האל, שנוח האמין שהוא מצא חן בעיני האל, אבל האל לא מצא חן כדי להיות נוכח במצב הזה. כל זה בא להדגיש את האכזבה המרה מעשרת הדורות הראשונים של האנושות.
התורה עצמה נותנת ביטוי לעבודה זו כשהיא אומרת שהקב"ה התחרט כביכול על כל עניין בריאת האדם ועל חופש הרצון והבחירה שהעניק לו. בני האדם, גם בני אדם צדיקים יחסית כמו נוח, התגלו ככישלון חרוץ, פשלה ענקית, טעות בעלת השלכות עצומות. כבר בפרשת בראשית אנחנו רואים שהם נגועים בכל סוג של התנהגות פלילית שאפשר להעלות על הדעת: עבודת אלילים, רצח, גילוי עריות, שחיתות, עבדות, כיבוש, קללות ואלימות. התורה מציירת לנו תמונה קודרת מאוד בפרקי הפתיחה שלה.
אם כך, מדוע הקב"ה מסכים לשאת, כביכול, את כל הרוע הזה? שוב, כפי שנראה בפרשת השבוע הבא, העונש של המבול וההשמדה של מיליוני אנשים בגלל חטאיהם אינו משפיע באופן ממשי על הדור הבא של האנושות. אז למה לא לוותר על כל העניין? שהקב"ה יסתפק בבריאת מלאכים, שאין להם שום רצון חופשי, שאינם חוטאים לעולם ושתמיד עושים את מצוותו?! אך לקב"ה יש סבלנות. הוא ימתין עוד עשרה דורות עד שסוף סוף יקום אדם שיצדיק את ניסוי בריאת האדם של האל.
רש"י מצטט את המדרש בפרשת השבוע שאומר שהבריאה של השמים והארץ, של כל היקום המורכב והנפלא הזה, הייתה שווה לו רק בזכות כניסתו של אברהם אבינו לתמונה. הקב"ה מוכן, כביכול, להמתין 20 דורות ולראות מיליוני אנשים סוטים מדרך הישר ומורדים בו, מכיוון שבזכות אדם אחד כל זה יהיה כדאי. אדם ראשון יכול היה להיות האדם הזה, אך הוא לא התאושש מהחטא הראשון בגן עדן. נוח יכול היה להיות האדם הזה, אך הוא לא התאושש מהטראומה של המבול ומהשתיינות שלו בעקבותיה. אך אנחנו רואים שבעיני האל, די באדם אחד ויחיד כדי להצדיק את כל תהליך הבריאה.
כל אחד מאתנו בחיי היומיום שלנו וביחסינו עם הזולת יכול להיות האדם הזה. חכמינו אמרו שכל אדם צריך לומר לעצמו "בשבילי נברא העולם". המשימה של בני האדם להצדיק במעשיהם ובהתנהגותם את הבריאה היא עדיין אתגר לכולנו, ועל אחת כמה וכמה כשמתחילה שנה טובה וחדשה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















