בית המדרש

  • מדורים
  • ענג שבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

גליון מס' 1058

הכלכלה בפרשה - פרשת משפטים

undefined

הרב מנחם דסברג

שבט תשע"ב
רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא (כא,יט) - ציווי זה מגדיר שני מרכיבים בסל הפיצויים שמקבל ניזק: שבת וריפוי. הריפוי הינו שכר הרופא או התרופות על מנת לרפא את הנחבל ואילו ה"שבת" הינו התשלום על שביתתו ממלאכה כתוצאה מחוסר יכולתו לעבוד. המשנה (ב"ק ח,א) קובעת את גובה דמי האבטלה המגיעים לניזוק כאשר כושר עבודתו נפגע ואינו יכול לחזור למלאכתו הקודמת, "רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין, שכבר נתנו לו דמי ידו ודמי רגלו". אך אם מדובר בפגיעה זמנית, שלאחר ריפויה יחזור העובד למלאכתו הראשונה, פיצוי ה"שבת" יהיה "כפועל בטל של אותה מלאכה שבטל ממנה", דהיינו שכרו שהיה קודם לפגיעה בניכוי המאמץ שנחסך מן הניזוק בכך שבפועל הוא איננו עובד כלל. לפי זה, כותב המהרש"ל, מי שהיה מובטל קודם לפגיעה, יתכן ולא יהיה זכאי לפיצוי "שבת" מכיון שממילא היה בטל ממלאכה. אך יש החולקים עליו וטוענים כי השבת ניתן לכל אדם שכרגע אינו יכול לעבוד, ללא קשר לעיסוקו הקודם ובמקרה זה ישולם שבת כ"שומר קישואין" שהיא מלאכה שאינה כרוכה במאמץ או בכישורים מיוחדים.
במדינת ישראל לא משולמים דמי אבטלה על ידי ביטוח לאומי למי שמקבל דמי פגיעה כתוצאה מתאונת עבודה וכתוצאה מתאונה זו אינו עובד. גובה דמי האבטלה לזכאים להם, נקבעים בדרך כלל לפי השכר היומי הממוצע של המובטל לפני תקופת עבודתו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il