ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לא לחינם, אחד הטעמים שנתנו חז"ל (במסכת מגילה), לסעודה הלילית הדחופה שזימנה אסתר, הוא שאסתר רצתה לרומם את המן כדי שמתוך כך יפול עמוק, ככתוב – "לפני שבר גאון (לפני הנפילה יש עליה)", ללמדך שאותה הסעודה הייתה פסגת חייו של המן.
והנה, בשעה שיוצא המן מהמשתה שמח וטוב לב, פוגש הוא את מרדכי היהודי ניצב מולו בהתרסה זקופה, ומיד מתמלא המן חימה. חז"ל שופכים שמן על המדורה ומספרים שהמן היה עבדו של מרדכי, ושטר העבדות שלו נכתב על הנעל של מרדכי. בשעה שהמן עבר ליד מרדכי, הרים מרדכי את נעלו והראה לו את שטר העבדות, ורגשותיו של המן גאו בהתאם.
במבט שטחי תגובתו של המן נראית סבירה – החצוף הקטן (מבחינתו, לפי רשעתו) מעז לצאת כנגד ראש השרים המהולל, וכמובן ראש השרים כועס על החוצפה ומחליט ללמד את החוצפן לקח.
אולם, אם ניכנס לעומקם של דברים, וננסה לדמיין את עצמנו בסיטואציה של המן (הרי בפורים מותר לרגע ל'התחפש' להמן) נגלה שתגובתו היא בלתי סבירה בעליל. בשעת המפגש המדובר, דינו של מרדכי ועמו כבר נחרץ למוות. אפשר להבין, שאצה הדרך להמן והוא מנסה לסלק את ה'מטרד' בהקדם. אך להמן אין סיבה לכעוס. להיפך, עליו לשמוח, נעלו של מרדכי רק ממחישה את נצחונו הגדול. הנה, רק לפני זמן קצר הוא היה במעמד נחות מול מרדכי, וכעת הוא חוגג את נצחונו הגדול על אויבו המר.
תמיהה עצומה אופפת את הבא להבין את הסיבות לכעסו הגדול של המן. ובכל זאת, דומה שכל פסיכולוג מתחיל יתרץ תמיהה זו – המן היה אדם חסר ביטחון עצמי. אפילו בשעה שהוא 'רוכב על הסוס' הוא מרגיש ש'מרדכי על הסוס' והוא צועד מושפל לפניו (כפי שאכן קרה בבוקר למחרת). לפיכך, מרדכי בעמידתו הבוטחת, ערער את קליפת הגאווה של המן (המחפה על דמותו חסרת הביטחון) והשיב אותו למקומו הטבעי.
אדם חסר ביטחון חש שהוא 'לא שווה', לכן הוא זקוק לתמיכתה של הסביבה שתדגיש בפניו את מעלותיו ורק כשהוא 'שווה' בעיני הסביבה הוא 'שווה' גם בעיני עצמו. לעומתו, אדם הבוטח בעצמו, יודע שהוא טוב מצד עצמו ואינו זקוק כל העת לאישורה של הסביבה. אצל יהודי, העניין עמוק יותר – בעל הביטחון יודע שכוחותיו מה', והוא טוב כי ה' נתן לו כוחות, וכך תכונות הענווה והביטול לה' הולכות בכפיפה אחת עם תכונת הביטחון העצמי.
זהו עומק דברי חז"ל הנ"ל, שמרדכי היה האדון והמן העבד. מרדכי הבוטח בקונו, יודע גם בשעה קשה זו שהוא יהודי, בן של מלך, וה' נותן לו כוחות גדולים לעמוד מול המן זקוף. לעומתו המן נשאר עבד, לא מאמין בכוחותיו, וכשעומד מולו אדם המזלזל בו הוא מאבד את עשתונותיו.
כעת נבין את הצעד הבא של המן. הוא רץ לכנס את אשתו ואוהביו, ולפרט ביניהם את עושרו, כבודו ורוב בניו. לשם מה הוא מפרט זאת? וכי חבריו לא ידעו על עושרו וכוחו?
התשובה פשוטה מאד. בלשון ימינו היו קוראים לכינוס הלילי הזה – 'קבוצת תמיכה'. המן מרגיש 'אפס' ועליו לשקם את בטחונו דרך החברה שתהלל ותשבח אותו.
ובעצם, הכל נרמז כבר בתחילת דרכו הפוליטית של המן – "גידל המלך אחשוורוש את המן", הוא מצד עצמו קטן, את כוחו וגדלותו הוא מקבל מאחרים. וכמובן, המן חסר הביטחון, לא יכול להרגיש את עצמו 'שווה', כשאנשים אחרים עומדים לידו זקוף. לכן כולם צריכים להשתחוות לו, כי רק כשפיזית הוא גבוה מכולם, הוא חש שיש לו כוח.
המן הוא מזרע עמלק. בתכונותיו הוא מגלה פן נוסף בתכונות העמלקיות, התכונות אותן נצטווינו לשרש מנפשנו. כבר דרשו גדולי ישראל – "עמלק בגימטריא - ספק". כוחו של עמלק להטיל ספק ולערער את בטחונו העצמי של עם ישראל בכלל וכל יהודי בפרט. יכולתו לפעול מותנית בהתערערות האמונה בה', שהרי הבוטח בה' יודע שה' מעניק לו כוחות ומאמין בו ובכוחותיו.
בנפש כולנו מסתתרים - המן ועמלק קטנים, הלוחשים בליבנו: אינכם טובים, כל כוחכם נובע מהסביבה כי אתם בעצמכם 'לא שווים'. אך האמת היא שאנו בניו של מרדכי היהודי. עלינו לקום ולומר בכל בוקר – פורים שמח. ה' הטוב מאמין בנו ונתן לנו כוחות, ועם כוחות אלו נפעל ונקדם את העולם.
ואף עם ישראל כולו, צריך לקום ולהתנער, לשוב לאמונה בה' ולומר בקול גדול – כוחנו מה'. איננו זקוקים לאישורם של אומות העולם. ארץ ישראל שלנו. אנו שבים לה' ולתורה בצורה שלימה. במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












