ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לא לחינם, אחד הטעמים שנתנו חז"ל (במסכת מגילה), לסעודה הלילית הדחופה שזימנה אסתר, הוא שאסתר רצתה לרומם את המן כדי שמתוך כך יפול עמוק, ככתוב – "לפני שבר גאון (לפני הנפילה יש עליה)", ללמדך שאותה הסעודה הייתה פסגת חייו של המן.
והנה, בשעה שיוצא המן מהמשתה שמח וטוב לב, פוגש הוא את מרדכי היהודי ניצב מולו בהתרסה זקופה, ומיד מתמלא המן חימה. חז"ל שופכים שמן על המדורה ומספרים שהמן היה עבדו של מרדכי, ושטר העבדות שלו נכתב על הנעל של מרדכי. בשעה שהמן עבר ליד מרדכי, הרים מרדכי את נעלו והראה לו את שטר העבדות, ורגשותיו של המן גאו בהתאם.
במבט שטחי תגובתו של המן נראית סבירה – החצוף הקטן (מבחינתו, לפי רשעתו) מעז לצאת כנגד ראש השרים המהולל, וכמובן ראש השרים כועס על החוצפה ומחליט ללמד את החוצפן לקח.
אולם, אם ניכנס לעומקם של דברים, וננסה לדמיין את עצמנו בסיטואציה של המן (הרי בפורים מותר לרגע ל'התחפש' להמן) נגלה שתגובתו היא בלתי סבירה בעליל. בשעת המפגש המדובר, דינו של מרדכי ועמו כבר נחרץ למוות. אפשר להבין, שאצה הדרך להמן והוא מנסה לסלק את ה'מטרד' בהקדם. אך להמן אין סיבה לכעוס. להיפך, עליו לשמוח, נעלו של מרדכי רק ממחישה את נצחונו הגדול. הנה, רק לפני זמן קצר הוא היה במעמד נחות מול מרדכי, וכעת הוא חוגג את נצחונו הגדול על אויבו המר.
תמיהה עצומה אופפת את הבא להבין את הסיבות לכעסו הגדול של המן. ובכל זאת, דומה שכל פסיכולוג מתחיל יתרץ תמיהה זו – המן היה אדם חסר ביטחון עצמי. אפילו בשעה שהוא 'רוכב על הסוס' הוא מרגיש ש'מרדכי על הסוס' והוא צועד מושפל לפניו (כפי שאכן קרה בבוקר למחרת). לפיכך, מרדכי בעמידתו הבוטחת, ערער את קליפת הגאווה של המן (המחפה על דמותו חסרת הביטחון) והשיב אותו למקומו הטבעי.
אדם חסר ביטחון חש שהוא 'לא שווה', לכן הוא זקוק לתמיכתה של הסביבה שתדגיש בפניו את מעלותיו ורק כשהוא 'שווה' בעיני הסביבה הוא 'שווה' גם בעיני עצמו. לעומתו, אדם הבוטח בעצמו, יודע שהוא טוב מצד עצמו ואינו זקוק כל העת לאישורה של הסביבה. אצל יהודי, העניין עמוק יותר – בעל הביטחון יודע שכוחותיו מה', והוא טוב כי ה' נתן לו כוחות, וכך תכונות הענווה והביטול לה' הולכות בכפיפה אחת עם תכונת הביטחון העצמי.
זהו עומק דברי חז"ל הנ"ל, שמרדכי היה האדון והמן העבד. מרדכי הבוטח בקונו, יודע גם בשעה קשה זו שהוא יהודי, בן של מלך, וה' נותן לו כוחות גדולים לעמוד מול המן זקוף. לעומתו המן נשאר עבד, לא מאמין בכוחותיו, וכשעומד מולו אדם המזלזל בו הוא מאבד את עשתונותיו.
כעת נבין את הצעד הבא של המן. הוא רץ לכנס את אשתו ואוהביו, ולפרט ביניהם את עושרו, כבודו ורוב בניו. לשם מה הוא מפרט זאת? וכי חבריו לא ידעו על עושרו וכוחו?
התשובה פשוטה מאד. בלשון ימינו היו קוראים לכינוס הלילי הזה – 'קבוצת תמיכה'. המן מרגיש 'אפס' ועליו לשקם את בטחונו דרך החברה שתהלל ותשבח אותו.
ובעצם, הכל נרמז כבר בתחילת דרכו הפוליטית של המן – "גידל המלך אחשוורוש את המן", הוא מצד עצמו קטן, את כוחו וגדלותו הוא מקבל מאחרים. וכמובן, המן חסר הביטחון, לא יכול להרגיש את עצמו 'שווה', כשאנשים אחרים עומדים לידו זקוף. לכן כולם צריכים להשתחוות לו, כי רק כשפיזית הוא גבוה מכולם, הוא חש שיש לו כוח.
המן הוא מזרע עמלק. בתכונותיו הוא מגלה פן נוסף בתכונות העמלקיות, התכונות אותן נצטווינו לשרש מנפשנו. כבר דרשו גדולי ישראל – "עמלק בגימטריא - ספק". כוחו של עמלק להטיל ספק ולערער את בטחונו העצמי של עם ישראל בכלל וכל יהודי בפרט. יכולתו לפעול מותנית בהתערערות האמונה בה', שהרי הבוטח בה' יודע שה' מעניק לו כוחות ומאמין בו ובכוחותיו.
בנפש כולנו מסתתרים - המן ועמלק קטנים, הלוחשים בליבנו: אינכם טובים, כל כוחכם נובע מהסביבה כי אתם בעצמכם 'לא שווים'. אך האמת היא שאנו בניו של מרדכי היהודי. עלינו לקום ולומר בכל בוקר – פורים שמח. ה' הטוב מאמין בנו ונתן לנו כוחות, ועם כוחות אלו נפעל ונקדם את העולם.
ואף עם ישראל כולו, צריך לקום ולהתנער, לשוב לאמונה בה' ולומר בקול גדול – כוחנו מה'. איננו זקוקים לאישורם של אומות העולם. ארץ ישראל שלנו. אנו שבים לה' ולתורה בצורה שלימה. במהרה בימינו אמן.
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
לאן נעלמה האמת?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אחדות זו מעבדה של בירורים
הקשר בין ניצבים לראש השנה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
