ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איש איש עוסק בסיפור לפי רמתו. הילדים הקטנים שומעים בפה פעור על 'רבי שמעון המסתתר במערה יחד עם בנו', ומתפעלים מנס החרוב והמעיין. המבוגרים דנים בכובד ראש ביחסו של רשב"י להיבטים המעשיים שבחיי העולם הזה, וכל מי שלהט של גאולה וניצוץ מלוחמי בר כוכבא בוער בלבבו רואה ברשב"י סמל ומופת לקנאי גדול ואמיתי.
הסימוכין לקנאותו של רשב"י נתמכים ממקורות נוספים, וגם בלעדי מקורות אלו, הרי אין ספק לכל יהודי עם רגש בריא מינימאלי שאיש מן החכמים לא רצה לכתחילה במלכות רומי. וודאי שגם רבי יהודה העדיף שארץ ישראל תהיה תחת שלטון ישראל (זו גם חובה הלכתית), וכל הדיון הוא רק ביחס לחלק ממפעלי השלטון הרומאי.
בנקודה זו, ברצוני להציף שאלה גדולה ופשוטה על התפיסה הרואה את הדיון בין רשב"י לרבי יהודה, כדיון בין רשב"י הלוחם ברומאים מול רבי יהודה ה'מתון'.
המתבונן במפעלו הגדול של רשב"י ובמורשתו לדורות מבחין מיד, שמדובר כאן באיש פנים המסתגר שנים רבות ועוסק בהגות מעמיקה. יתר על כן – רשב"י, שר בית הזוהר, הוא האיש שתרגם את כל הרעיונות הגדולים של חיי ישראל השלמים בארצו, לשפת סתרים וקודים קבליים מוצפנים, הגנוזים במגילות סתרים, לבל תשלוט בהם יד זרה כל ימי הגלות, עד אשר יפתחו בדור אחרון וישובו להרוות את צמאונם של גאולים. רשב"י עצמו אמר, שספרו יהא חתום דורות רבים עד אשר בדור עתידי יבינו אותו. ובאותו דור עתידי הרי ש"בגין ספרא דא יפקון ישראל מן גלותא ברחמי" (בזכות הספר הזה יצאו ישראל מהגלות ברחמים).
אם כך עולה השאלה מעליה – לוחם קנאי הוא איש החותר לגאולה מיידית, וכיצד הולמים הדברים לאיש העוסק בהצפנת התורות הגאוליות לדורות רחוקים?
אולי, בהתבוננות מחודשת בסיפור התלמודי, נגלה שהגמרא חושפת בפנינו את דמותו של רשב"י באור חדש. רבי יהודה, רבי יוסי ורשב"י, תלמידיו של רבי עקיבא, חיים בדור שלאחר כישלון מרד בר כוכבא. המרד פרץ כ- 65 שנה לאחר חורבן הבית השני. למספר זה יש משמעות גדולה. גלות בבל, שלאחר החורבן הראשון ארכה 70 שנה. העם ציפה שכך יהיה גם לאחר החורבן השני (יש לכך מקורות נוספים, ואין כאן המקום להאריך).
יתר על כן, 70 שנה זו נקודת זמן קריטית. זהו פרק הזמן בו עדיין חיים שרידי הדור הקודם, שעוד זוכרים את המקדש. שרידים אלו יוכלו להעיד על מקום המזבח, סדרי העבודה, כפי שהיה בתחילת ימי המקדש השני. כל זמן ששרידים אלו חיים, עדיין המקדש חי, אך לאחר פטירתם יהפוך המקדש לזיכרון רחוק. (דוגמא לכך בדורנו אפשר לראות בזיכרון השואה. אנו מצויים כ – 70 שנה מתום השואה, ואכן עוסקים רבות בשאלת תודעת השואה בדור שלא יהיו בו 'אנשי עדות').
ואכן, רבי עקיבא, נושא כליו של בר כוכבא, חתר כל ימיו להביא לגאולה קרובה, מפני שחש שאם נחצה את סף ה – 70 שנה, יהפוך המקדש לזיכרון רחוק, ונלך לגלות של 2000 שנה. אולם, המרד נכשל, וכעת יושבים תלמידיו הגדולים ודנים – כיצד להתייחס למציאות החדשה?
אומר רבי יהודה, הגאולה קרובה. מעשיהם של הרומיים טובים הם, מפני שעוד זמן קצר יפלו כל מפעליהם לידינו. (כך נוהג היה רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל לשמוח בראותו את הערבים בונים את הארץ, מפני שבעוד זמן קצר ינחלו ישראל את בתיהם). לעומתו אומר רשב"י, כל מה שבנו לא בנו אלא לצורך עצמם. הגאולה רחוקה. עם ישראל ינחל את מפעלי הרומיים, כשאלו יהיו כבר שרידים ארכיאולוגים.
הרומאים מרגישים בחושיהם הטמאים, שהסכנה האמיתית היא מרשב"י, שבכליו הנסתרים עתיד להפוך את מעשיהם לאבק. וכך, בתחילה בורח רשב"י לבית המדרש, ואוכל לחם ומים. זהו משל ללימוד הנגלה, הנלמד בבית המדרש, וקרוי 'לחם'.
אולם, בהמשך מבין רשב"י, שלימוד זה אין בכוחו להחזיק לבדו את ישראל בגלות. וכך הוא אומר לבנו – הרומאים עלולים לתפוס את אשתי – אמא, לענותה, והיא עלולה להסגיר אותנו. עלינו להסתתר גם מפניה. ובמילים אחרות – כנסת ישראל היא הרעיה, בגלות עלולים הגויים לענותה ולשלוט גם בתורתה. העצה היחידה היא, שתהיה תורה נסתרת ועמוקה שלא כולם מבינים.
וכך מסתתרים הם במערה, ואוכלים חרובים. החרוב מצמיח פירות לאחר שבעים שנה. סוד בגימטריא שבעים. לומדים הם את תורת הסוד, ותורה זו היא שתקיים את ישראל בהיותו במערת הגלות, עד אשר בזכות תורה זו יבוא אליהו הנביא ויבשר שתמה מארת הגלות.
וכך ממשיך לו הסיפור, (ויש גם חלקי המשך בפזל, המצויים במקורות נוספים), רומז לגאולה הבאה מסתרי תורה, עד אשר מטהר רשב"י את טבריה, היא העיר ש"משם עתידים להיגאל", במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
