ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איש איש עוסק בסיפור לפי רמתו. הילדים הקטנים שומעים בפה פעור על 'רבי שמעון המסתתר במערה יחד עם בנו', ומתפעלים מנס החרוב והמעיין. המבוגרים דנים בכובד ראש ביחסו של רשב"י להיבטים המעשיים שבחיי העולם הזה, וכל מי שלהט של גאולה וניצוץ מלוחמי בר כוכבא בוער בלבבו רואה ברשב"י סמל ומופת לקנאי גדול ואמיתי.
הסימוכין לקנאותו של רשב"י נתמכים ממקורות נוספים, וגם בלעדי מקורות אלו, הרי אין ספק לכל יהודי עם רגש בריא מינימאלי שאיש מן החכמים לא רצה לכתחילה במלכות רומי. וודאי שגם רבי יהודה העדיף שארץ ישראל תהיה תחת שלטון ישראל (זו גם חובה הלכתית), וכל הדיון הוא רק ביחס לחלק ממפעלי השלטון הרומאי.
בנקודה זו, ברצוני להציף שאלה גדולה ופשוטה על התפיסה הרואה את הדיון בין רשב"י לרבי יהודה, כדיון בין רשב"י הלוחם ברומאים מול רבי יהודה ה'מתון'.
המתבונן במפעלו הגדול של רשב"י ובמורשתו לדורות מבחין מיד, שמדובר כאן באיש פנים המסתגר שנים רבות ועוסק בהגות מעמיקה. יתר על כן – רשב"י, שר בית הזוהר, הוא האיש שתרגם את כל הרעיונות הגדולים של חיי ישראל השלמים בארצו, לשפת סתרים וקודים קבליים מוצפנים, הגנוזים במגילות סתרים, לבל תשלוט בהם יד זרה כל ימי הגלות, עד אשר יפתחו בדור אחרון וישובו להרוות את צמאונם של גאולים. רשב"י עצמו אמר, שספרו יהא חתום דורות רבים עד אשר בדור עתידי יבינו אותו. ובאותו דור עתידי הרי ש"בגין ספרא דא יפקון ישראל מן גלותא ברחמי" (בזכות הספר הזה יצאו ישראל מהגלות ברחמים).
אם כך עולה השאלה מעליה – לוחם קנאי הוא איש החותר לגאולה מיידית, וכיצד הולמים הדברים לאיש העוסק בהצפנת התורות הגאוליות לדורות רחוקים?
אולי, בהתבוננות מחודשת בסיפור התלמודי, נגלה שהגמרא חושפת בפנינו את דמותו של רשב"י באור חדש. רבי יהודה, רבי יוסי ורשב"י, תלמידיו של רבי עקיבא, חיים בדור שלאחר כישלון מרד בר כוכבא. המרד פרץ כ- 65 שנה לאחר חורבן הבית השני. למספר זה יש משמעות גדולה. גלות בבל, שלאחר החורבן הראשון ארכה 70 שנה. העם ציפה שכך יהיה גם לאחר החורבן השני (יש לכך מקורות נוספים, ואין כאן המקום להאריך).
יתר על כן, 70 שנה זו נקודת זמן קריטית. זהו פרק הזמן בו עדיין חיים שרידי הדור הקודם, שעוד זוכרים את המקדש. שרידים אלו יוכלו להעיד על מקום המזבח, סדרי העבודה, כפי שהיה בתחילת ימי המקדש השני. כל זמן ששרידים אלו חיים, עדיין המקדש חי, אך לאחר פטירתם יהפוך המקדש לזיכרון רחוק. (דוגמא לכך בדורנו אפשר לראות בזיכרון השואה. אנו מצויים כ – 70 שנה מתום השואה, ואכן עוסקים רבות בשאלת תודעת השואה בדור שלא יהיו בו 'אנשי עדות').
ואכן, רבי עקיבא, נושא כליו של בר כוכבא, חתר כל ימיו להביא לגאולה קרובה, מפני שחש שאם נחצה את סף ה – 70 שנה, יהפוך המקדש לזיכרון רחוק, ונלך לגלות של 2000 שנה. אולם, המרד נכשל, וכעת יושבים תלמידיו הגדולים ודנים – כיצד להתייחס למציאות החדשה?
אומר רבי יהודה, הגאולה קרובה. מעשיהם של הרומיים טובים הם, מפני שעוד זמן קצר יפלו כל מפעליהם לידינו. (כך נוהג היה רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל לשמוח בראותו את הערבים בונים את הארץ, מפני שבעוד זמן קצר ינחלו ישראל את בתיהם). לעומתו אומר רשב"י, כל מה שבנו לא בנו אלא לצורך עצמם. הגאולה רחוקה. עם ישראל ינחל את מפעלי הרומיים, כשאלו יהיו כבר שרידים ארכיאולוגים.
הרומאים מרגישים בחושיהם הטמאים, שהסכנה האמיתית היא מרשב"י, שבכליו הנסתרים עתיד להפוך את מעשיהם לאבק. וכך, בתחילה בורח רשב"י לבית המדרש, ואוכל לחם ומים. זהו משל ללימוד הנגלה, הנלמד בבית המדרש, וקרוי 'לחם'.
אולם, בהמשך מבין רשב"י, שלימוד זה אין בכוחו להחזיק לבדו את ישראל בגלות. וכך הוא אומר לבנו – הרומאים עלולים לתפוס את אשתי – אמא, לענותה, והיא עלולה להסגיר אותנו. עלינו להסתתר גם מפניה. ובמילים אחרות – כנסת ישראל היא הרעיה, בגלות עלולים הגויים לענותה ולשלוט גם בתורתה. העצה היחידה היא, שתהיה תורה נסתרת ועמוקה שלא כולם מבינים.
וכך מסתתרים הם במערה, ואוכלים חרובים. החרוב מצמיח פירות לאחר שבעים שנה. סוד בגימטריא שבעים. לומדים הם את תורת הסוד, ותורה זו היא שתקיים את ישראל בהיותו במערת הגלות, עד אשר בזכות תורה זו יבוא אליהו הנביא ויבשר שתמה מארת הגלות.
וכך ממשיך לו הסיפור, (ויש גם חלקי המשך בפזל, המצויים במקורות נוספים), רומז לגאולה הבאה מסתרי תורה, עד אשר מטהר רשב"י את טבריה, היא העיר ש"משם עתידים להיגאל", במהרה בימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















