בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • מקץ
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

לאה בת רחמה

תפקידו של יוסף במצרים

צריך אדם לעשות השתדלות אם כן מדוע נענש יוסף? ידע יוסף שחלומותיו עתידין להתקיים והיה עליו לבטוח בה'. מה ההבדל בין עומד על שפת היאור לעומד על היאור? מתוך חלום פרעה ניתן להבין את תפקיד יוסף.

undefined

הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב

תשס"ג
3 דק' קריאה
השתדלותו של יוסף
ויהי מקץ שנתיים ימים וגו'. מצינו במדרש רבה (פט, ב):
בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר (משלי, יד כג) בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, כל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו היה לו יתרון ממנה. למה? שנטל את בתה. וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר, על ידי שאמר לשר המשקים, זְכַרְתַּנִי, וְהִזְכַּרְתַּנִי נתוסף לו שתי שנים, שנאמר, וַיְהִי מִקֵּץ וגו'. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ (תהלים, מ ה) זה יוסף. וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים על ידי שאמר לשר המשקים וכו' נתוסף לו שתי שנים.

יוסף היה צריך להיות בבית האסורים עשר שנים בלבד כנגד עשרת אחיו שהביא דיבתם רעה. ואולם, משום שביקש עזרה משר המשקים, נידון לשנתיים נוספות. ולפי זה פירוש הפסוק הוא כך, ויהי מקץ שנתיים מאז לא בטח יוסף בה' כראוי, חלם פרעה וגו'. אלא שיש לשאול, מדוע נענש יוסף? והרי טבעי הדבר שאדם הנמצא בבית הסוהר עושה מאמצים להשתחרר משם. וכבר אמרו חכמים בספרי (קכג) על הפסוק בדברים (טו, יח):
"וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" יכול יושב ובטל, תלמוד לומר, בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. כלומר, אם תעשה הקדוש ברוך הוא יברכך שתצליח ואם לא תעשה לא תתברך. ואף אברהם אבינו כאשר בא למצרים וחשש שמא יהרגוהו על דבר שרי אשתו, או אז ויאמר אל אשתו, אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך, (בראשית, יב, יג). ולאבימלך מלך גרר אמר אברהם, ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא (שם כ, יג)

ולא מצאנו לחז"ל שביקרו את אברהם על כך, ולא נענש בגלל זה.

אמנם הרמב"ן בבראשית (יב, י) כתב וז"ל,
דע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו כי יש באלהים כח לעזור ולהציל, וכו', ע"כ.

ומשמע מהמשך דבריו שהעונש לכך היה שנשתעבדו בניו במצרים. אולם דבריו אינם מובנים בדרך הפשט, כי גם יצחק אבינו עשה כך בגרר, כנאמר בפרשת תולדות (כו, ז), וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחותי היא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא. ואם בחטא מדובר, הכיצד שנה יצחק בחטאו של אביו? ועוד, כלום לא היה הקדוש ברוך הוא מוכיח את אברהם אבינו על כך, ועיין במהר"ל בגבורות ה' פרק תשיעי, שמטעמים אלה דחה דבריו, ועוד, במסכת נדרים (לב, א) נתנו טעמים אחרים לשעבוד מצרים. ואם כן קשה במה חטא יוסף שפנה אל רהבים והשתדל לצאת מן הבור?

אלא נראה שכך הוא הפתרון, הואיל ויוסף ידע שלא במקרה נשלח למצרים. כפי שבעצמו אמר אחר כך לאחיו, כי למחיה שלחני אלהים לפניכם, חייב היה להיות בטוח גם שהחלומות כולם עתידים להתקיים כיאה למי שרואה את המאורעות בעין של אמונה. ועוד, כאשר היה בבית פוטיפר, אף שזה לא ידע אתו מאומה ונתן לו יד חופשית לפעול, לא הודיע יוסף לאביו שהוא במצרים. מדוע? ומדוע אחר כך משנתמנה משנה־למלך, לא הודיע לאביו דבר? כי ידע יוסף שהחלומות צריכים להתקיים ורצה לכפר על אחיו שלא ידעו מי הוא, שניסו למוצאו ושהחליטו בדעתם אפילו למסור נפשם בעדו. ואם כך יוסף ידוע ידע שלא עשה דבר רע ובכל זאת הושלך לבור הכלא ובודאי הבין ששהה שם עשר שנים כנגד הדיבה שהביא על עשרת אחיו. הוא, שראה איך שהקדוש ברוך הוא מתעסק בו שלא כדרך הטבע בכל המהלך, עד שהגיע למצרים, ואחר כך בבית פוטיפר ובבית האסורים, היה צריך לבטוח בה' לבדו. וזו כוונת המדרש בתחילתו, אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף, ולא פנה אל רהבים שפנה אל שר המשקים ונענש. יוסף, שבטח בקדוש ברוך הוא בכל הדרך, היה צריך להמשיך בכך ולא לפנות אל רהבים.

מכל מקום ראוי להוסיף כי נראה שאף יוסף לא פנה לשר המשקים אלא מפני שחשב שהחלומות של שרי המשקים והאופים באו כדי שימליץ עליו שר המשקים, והיה בזה כמו רמז שעל ידו הוא יצא מן הבור. אולם, לא זאת הייתה כוונת הבורא, אלא חלומות אלו היו כעין הקדמה כדי שיפתור את חלום פרעה. ומכל מקום אין ספק כי שאר בני־אדם אל להם לסמוך על הנס ולכך השתדלו אף האבות להסתיר את נשותיהם.

_________________________________

ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.

או באימייל kilab@netvision.net.il
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il