ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ז: 3 שורות מלמטה – ח: רבע תחתון)
(בהקשר לבית כנסת וקביעות מקום לתפילה מהדפים האחרונים) –
תפילת רבים ובית כנסת
א. ר' יצחק לרב נחמן – למה לא: 1. באת לבי"כ. 2. כניסת מניין. 3. התפללת בשעה שמתפללים.
[שלושה מקורות: 1. ואני תפילתי לך ה' עת רצון. 2. בעת רצון עיניתיך. 3. פדה בשלום נפשי... כי רבים היו עמדי" – וכן ברייתא שלומדת על כוחה של תפילת רבים.
ב. ר"ל – מי שלא נכנס לבי"כ נקרא שכן רע וגורם לגלות לו ולבניו.
ג. תפילת רבים (הקדמה והחשכה בבית הכנסת) מאריכה ימים:
מי אמר: 1. רי"ח – לכן יש זקנים בבבל. 2. ריב"ל לבניו כעצה טובה.
מקור: ר' אחא בר' חנינא – לשקוד על דלתותי... כי מוצאי מצא חיים.
ד. רב חסדא – יכנס שיעור שני פתחים לבית הכנסת.
[ה. אגב הלימוד מ"כי מוצאי מצא חיים" –
"על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא" –
- ר' חנינא – אשה (מצא אישה מצא טוב).
[במערבא שאלו – מצא או מוצא...].
- ר' נתן – תורה (כי מוצאי מצא חיים).
- רנבי"צ – מיתה יפה (למוות תוצאות).
[וכן בברייתא לומדים משם שיש 930 מיתות, הקשה – אסכרא, יפה – נשיקה].
- רי"ח - קבורה (ישישו כי ימצאו קבר, וכן היה פתגם שצריך להתפלל את ערימת העפר האחרונה).
- מר זוטרא – בית הכסא (במערבא אהבו דרשה זו).
ה. רב חסדא – בית מדרש > בית כנסת!
פסוק - "אוהב ה' שערי ציון (המצוינים בהלכה) מכל משכנות יעקב (בתי כנסיות)".
וכן ר' חייא בר אמי-עולא – מיום שחרב הבית אין לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.
וכן אביי עבר מלהתפלל בבית הכנסת למקום שבו למד (בבית!), וכן ר' אמי ור' אסי התפללו בבית המדרש ולא ב13 בתי הכנסת בטבריה.
(ח. 8-)
[דרשות נוספות של ר' חייא בר אמי-עולא
- הנהנה מיגיע כפיו (אשריך וטוב לך) > ירא שמים (אשרי).
- ידור במקום רבו (וברייתא – לא ידור, כשאינו כפוף לרבו).
חלק ב - תורה בציבור (מניח ספר תורה, שניים מקרא ואחד תרגום)
א. דרשות רב הונא בר יהודה – ר' אמי -
A. ועוזבי ה' יכלו – המניח ספר תורה ויוצא.
סייגים:
1. ר' אבהו יצא בין גברא לגברא (רב פפא שאל לגבי בין הפסוקים, תיקו).
2. רב ששת החזיר פניו ולמד תוך כדי.
B. לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום.
רב ביבי בר אביי רצה:
- 1. לסיים הכל בערב יו"כ.
דחייה – צריך לאכול בערב יו"כ.
- 2. להקדים הכל לשבת או שתיים.
דחייה – ברייתא – ובלבד שלא יקדים ולא יאחר.
ב. המלצות אמוראים לבניהם
A. ריב"ל לבניו:
- [הקדימו והחשיכו לבית הכנסת – ראינו לעיל].
- השלימו פרשיותיכם עם הציבור.
- לחתוך את הורידים בשחיטה כדי שיצא כל הדם (דווקא בעוף).
- לכבד זקן ששכח תלמודו (=שברי לוחות).
B. עצות רבא לבניו:
- אל תחתכו בשר על גב היד (1. סכנה. 2. מאוס).
- אל תשבו על מטת ארמית:
- i. לא לישון בלי ק"ש על מיטה,
- ii. לא לשאת גיורת,
- iii. כפשוטו (כסיפור של רב פפא שגויה רצתה שישב כדי להעליל עליו שהרג תינוק).
- לא לעבור מאחורי בית כנסת בזמן התפילה, וכן ריב"ל.
(דומה לרב הונא (ו:) – לא להתפלל מאחורי בי"כ).
אביי – אם יש סיבה לחשוב שאינו סתם לא נכנס מותר (1. יש עוד פתח/בית כנסת. 2. נושא משא. 3. מניח תפילין).
[אגב העצה לא לחתוך על גב היד -
a. ר"ע אוהב המדיים ב: 1. חותכים על השולחן. 2. נושקים על גב היד. 3. יועצים בשדה.
b. ר"ג אוהב הפרסיים בכך שצנועים באכילתם, בבית הכסא ובתשמיש.
(רב יוסף – ואעפ"כ מזומנים לגיהנום...)].

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה המשמעות הנחת תפילין?

אי אפשר לבד!

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך מותר להכין קפה בשבת?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















