בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • הפצת יהדות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

איתן רפאל בן אפרת

היהודי האוניברסאלי

undefined

הרב דב בערל וויין

אלול תשע"ב
3 דק' קריאה
היהודי הליברלי המודרני הגדיר מחדש את היהדות על פי רצונותיו ובהתאם לצו האופנה. הוא יצר דת שאין בה חוקים קבועים, דת שבנויה על סיסמאות ריקות מתוכן (ראה "תיקון עולם"), דת שמאמצת יחסיות מוסרית ומתעבת נאמנות שבטית, דת שמגדירה את היהדות אך ורק במונחים האוניברסאליים המקובלים היום. יהדות כזאת מסלקת את כל המאפיינים הייחודיים של המסורת ושל החיים היהודיים. היא פונה בראש ובראשונה אל העולם הלא-יהודי במאמץ להראות שהם ואנחנו זהים בעצם – שאין שום דבר ייחודי בזהות היהודית או באמונה היהודית.
כדוגמה לכך צוטט באחד הגיליונות האחרונים של המגזין "קומנטרי" ראביי רפורמי מלוס אנג'לס שאמר "אל תשמרו כשרות. זה בסדר. אל תשמרו שבת. זה בסדר. תתחתנו עם לא-יהודים, לא משנה, אבל תבינו שאם לא תילחמו למען צדק, תאבדו את הזהות היהודית שלכם." האבסורדיות של האמירה הזאת פשוט מדהימה. כל מה שנשאר מהיהדות עכשיו הוא מאבק למען מושג אוניברסלי בלתי מוגדר, וכמעט בלתי ניתן להגדרה, שנקרא צדק.
ואיכשהו הרעיון הזה אמור להפוך לליבה של הזהות היהודית. כלום יש תקווה להמשך הקיום היהודי כאשר אלה ההגדרות הדתיות הרווחות של היהדות? הקהילה היהודית הליברלית באמריקה ובמקומות אחרים הפכה את היהדות על פיה בתמיכתה הפומבית והעקרונית בהפלות ללא שום הגבלה ובנישואים חד-מיניים, בהאשמות בלתי מוצדקות וכוזבות נגד מדינת ישראל וכנגד עצם זכותה להתקיים ובוויתור מוחלט על הצורך בקיום מצוות או בשמירה על המסורת. לא משנה איך נכנה את אותה ערבוביה ליברלית של רעיונות, ברור שזאת לא יהדות.
הרעיון של אוניברסאליות יהודית מול פרטיקולריות יהודית הוא רעיון עתיק יומין שהאירועים של ההיסטוריה היהודית עצמה הפריכו. לפני 2,500 שנה מנהיגי העם היהודי בגלות בבל באו לנביא יחזקאל והכריזו שהם סבורים שהעם היהודי, "בית יהודה", כפי שהם ניסחו זאת, צריך להיות ככל העולם הלא-יהודי בהשקפה, בהתנהגות וביעדים שלו.
הקב"ה הודיע לנביא שהסדר כזה לעולם לא יקנה אחיזה במציאות, לא בגלל הצד היהודי אלא מפני שהעולם הלא-יהודי (הכלי של חרון אפו של האל, כביכול) לעולם לא יקבל הסדר כזה לאורך זמן. הייחודיות של העם היהודי היא היא שמעניקה לו את ערכו באנושות. ככל שיהדות גרמניה נעשתה גרמנית יותר, ככל שיהודי רוסיה נעשו מרקסיסטים סובייטיים יותר, הפכה הקרקע שם לפורייה יותר לשנאת היהודים.
כל זמן שיהודים מתעקשים להיות ליברלים תחילה ויהודים אחר-כך או בכלל לא, פמיניסטים תחילה ויהודים אחר-כך או בכלל לא, אנשי איכות סביבה תחילה ויהודים אחר-כך או בכלל לא וכן הלאה, בסופו של דבר חלק גדול מקבוצות היהודים האלה פשוט ייעלם.
כל זמן שלימודים בהארוורד או ייל חשובים להורים יהודים יותר מחינוך יהודי בסיסי והחתירה החולפת לצדק אוטופי חשובה יותר משמירת השבת או מהימנעות מנישואי תערובת, מובטח לנו שחלקים נרחבים מיהדות אמריקה ייעלמו.
היהודי הליברלי המודרני הוא זה שזוכה לתיעוב בעולם המערבי הלא-יהודי היום. המסר החילוני המטופש של ממשלת ישראל שאומר "אנחנו בדיוק כמותכם" לא משפיע על השוק האירופי או על האו"ם. התמיכה שישראל מקבלת מהרבה ארגונים נוצריים מבוססת על התפיסה שישראל היא מדינה יהודית שמקורותיה בתנ"ך, ולא על קיומה של חבורת יהודים אוניברסליסטים, ליברלים ומתקני עולם שחיה במזרח התיכון משום מה.
הממסד היהודי הליברלי מטיף לצירוף בני זוג-לא יהודים, אבל לא שומר על קשר עם העולם היהודי האורתודוכסי, שנמצא מחוץ לתחום מבחינתו, למרות מספריו ההולכים וגדלים והשפעתו הגוברת. לאדם שעסוק בתיקון עולם יש מעט מאוד זמן או סבלנות לאחיו שעדיין אינם מוכנים לשאת חילול שבת בפרהסיה ומתנגדים לנישואי תערובת.
העיסוק באוניברסאלי משאיר מעט מאוד אפשרות לעסוק, או אפילו לגלות עניין, בפרטיקולארי. מרתקת אותי העובדה שיש שתי קבוצות עיקריות ביהדות ארה"ב שמביעות התנגדות קולנית למדינת ישראל. האחת מתנגדת למדינה מפני שהיא יהודית מדי, והאחרת מפני שאיננה יהודית מספיק בעיניה.
היהודי האוניברסאלי מתבייש במדינה היהודית. היא קטנה מדי, קרתנית מדי, עסוקה מדי בענייני חולין ובוודאי יהודית מדי. אבל הקיום היהודי – מטרה ראויה כשלעצמה – לעולם לא יובטח אם נדבק בהשקפה ובאידיאלים של האוניברסליות למען האוניברסליות בלבד.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il