ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סט אָמַר הֶחָבֵר: כְּבָר חָסַכְתָּ מִמֶּנִּי בִּדְבָרְךָ זֶה הַרְבֵּה מִתְּשׁוּבָתְךָ. הַאַתָּה מְיַחֵס אֵת הַחָכְמָה הַזֹּאת הַמְצוּיָה בִּבְרִיאַת הַנְּמָלָה, לְמָשָׁל, לְגַלְגַּל אוֹ לְכוֹכָב אוֹ לְזוּלַת זֶה, מִבַּלְעֲדֵי הַבּוֹרֵא, הַיָּכוֹל, הַמְשַׁעֵר, הַנּוֹתֵן לְכֹל דָּבָר חֻקּוֹ בְּלִי תּוֹסֶפֶת וּבְלִי חֶסְרוֹן?
ע אָמַר הַכּוּזָרִי: וְזֶה הוּא הַמְיֻחָס אֶל פֹּעַל הַטֶּבַע.
עא אָמַר הֶחָבֵר: וּמַהוּ הַטֶּבַע?
עב אָמַר הַכּוּזָרִי: הוּא כֹּחַ מִן הַכֹּחוֹת לְפִי מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ בַּחָכְמוֹת, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא, אֲבָל הַחֲכָמִים יוֹדְעִים אוֹתוֹ בְּלִי סָפֵק.
עג אָמַר הֶחָבֵר: לֹא כִי, אֶלָּא יְדִיעָתָם בּוֹ כִּידִיעָתֵנוּ. הִגְדִּיר אוֹתוֹ הַפִילוֹסוֹף שֶׁהוּא הַהַתְחָלָה וְהַסִּבָּה אֲשֶׁר בָּהּ יָנוּעַ וְיָנוּחַ הַדָּבָר, אֲשֶׁר הִיא בּוֹ בְּעֶצֶם, לֹא בְּמִקְרֶה.
עד אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּאִלּוּ הוּא אוֹמֵר, כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יָנוּעַ מֵעַצְמוֹ וְיָנוּחַ מֵעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ סִבָּה מְסֻיֶּמֶת שֶׁבָּהּ יָנוּעַ וְיָנוּחַ, וְהַסִּבָּה הַהִיא הִיא הַטֶּבַע.
עה אָמַר הֶחָבֵר: זֶה מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לוֹמַר, עִם מֻמְחִיּוּת רַבָּה, וְדִקְדּוּק, וְהַבְחָנָה בֵּין מַה שֶּׁפּוֹעֵל בְּמִקְרֶה לְמַה שֶּׁפּוֹעֵל בְּטֶבַע, וּדְבָרִים הָעֲרֵבִים לְאֹזֶן הַשּׁוֹמְעִים. אֲבָל הָעוֹלֶה מִידִיעָתָם בַּטֶּבַע זֶה הוּא.
עו אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם הִטְעוּ אוֹתָנוּ בַּשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה, וַעֲשָׂאוּנוּ מְשַׁתְּפִים עִם אֱלֹהִים בְּאָמְרֵנוּ "הַטֶּבַע חָכָם פּוֹעֵל", וְאוּלַי נֹאמַר "בּוֹרֵא" לְפִי מַשְׁמָעוּת דִּבְרֵיהֶם.
עז אָמַר הֶחָבֵר: אָכֵן. אֲבָל יֵשׁ לַיְּסוֹדוֹת וְלַיָּרֵחַ וְלַשֶּׁמֶשׁ וְלַכּוֹכָבִים פְּעֻלּוֹת עַל דֶּרֶך הַחִמּוּם וְהַקֵּרוּר וְהַהַרְטָבָה וְהַיִּבּוּשׁ וְהַנִּמְשָׁכִים מֵהֶם, מִבְּלִי שֶׁתְּיֻחַס לָהֶם חָכְמָה, אֶלָּא רַק עֲבוֹדָה. אוּלָם הַצִּיּוּר וְהַשִּׁעוּר וְהַהוֹצָאָה אֶל הַפֹּעַל, וְכֹל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה מִתּוֹך כַּוָּנָה, לֹא יְיֻחַס אֶלָּא לֶחָכָם הַיָּכוֹל הַשּׁוֹלֵט. וּמִי שֶׁקּוֹרֵא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מְתַקְּנִים הַחֹמֶר בְּחִימּוּם וּבְקֵרוּר 'טֶבַע', אֵינוֹ מַזִּיק, אִם שָׁלַל מֵהֶם הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא שׁוֹלֵל מֵהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה יְצִירַת הַוָּלָד כַּאֲשֶׁר יִתְחַבְּרוּ, וְאָמְנָם הֵם מִן הָעוֹזְרִים לַחֹמֶר הַמְקַבֵּל אֵת צוּרַת הָאָדָם מֵאֵת צָר הַצּוּרָה הֶחָכָם. וְאַל יְהִי רָחוֹק בְּעֵינֶיךָ הֵרָאוֹת רְשָׁמִים אֱלֹהִיִּים נִכְבָּדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, כַּאֲשֶׁר יִּהְיוּ הֶחֳמָרִים הָהֵם מוּכָנִים לְקַבְּלָם. וְזֶהוּ שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה וְשֹׁרֶשׁ הַמֶּרִי.
___________________________
בחמרה – בחומריותה. ואם היא – אף על פי שהיא. היכול – בעל יכולת בלי גבול. המשער – הנותן שיעור ומינון מרכיבי כל ברייה וברייה. פעל הטבע – [כוונתו מתבררת בסעיפים הבאים עא – עז]. אשר היא – הסיבה לתנועת הדבר. בעצם – סיבה הקבועה בטבעו. יסודות – בדברי הקדמונים העולם מורכב מארבעה יסודות: רוח, מים, אש ועפר. והנמשכים – והתוצאות הנולדות מהם. ציור – המחשבה שקודמת לעשייה. וזה שורש האמונה – מבואר בפסקה עט.
ביאורים
כעת חוזר ריה"ל לדון במה שהתחיל להתברר בסעיף מג', העובדה כי התחברות הגילוי האלוהי לעם ישראל נתגלה להמון באמצעות משה רבנו. המלך חוזר ומקשה את שאלתו שנזכרה כבר גם בטענתו על המוסלמי – כיצד תיתכן ההתגלות אל ברייה שפלה כאדם. אמנם, מודה המלך, שגם בברייה הקטנה ביותר – הנמלה למשל, קיימת חכמה גדולה ומופלאה, אך עם זאת, קשה לו לקבל שלבריות השוכנות בעולם הזה, יהיה חיבור כלשהו עם הא-ל הנעלה מכל ברייה. ריה"ל מנצל את הדוגמה של המלך ונעזר בה כדי להראות שכבר בשאלתו נמצאת התשובה. החכמה המופלאה שקיימת באותה נמלה, מיוחסת בפי המלך אל הטבע והוא מושג ערטילאי ומופשט. מה או מי עומד מאחורי המושג הזה? המלך טוען לעומתו שגם אם הוא איננו יודע, בוודאי יש חכם שיודע את התשובה. אלא שגם החכמים, טוען החבר, אינם יודעים דבר מעבר להסבר מסובך אשר מוכיח עד כמה גם בידם לא נמצאת תשובה לשאלה. החבר מוליך את המלך בדרך זו כדי שיגיע להבנה שגם בטבע חל העניין האלוהי. אמנם ישנו חומר, אך בתוכו קיימת דייקנות אלוהית המעצבת את החומר ומכינה אותו לקראת ייעודו ותכליתו. כלומר, הטבע עצמו הוא 'עיוור'. הכוח האלוהי הוא זה שפועל בו ומעצב את צורתו. במובן זה, אומר החבר, אין פסול להגדיר את כל הכוחות הקיימים והפועלים בעולם בשם הכולל – 'הטבע'. הסכנה היא רק כאשר מייחסים לטבע כוח עצמאי. 'מרי' פירושו מרידה. כאשר אדם מייחס לשמש למשל פעולה – חימום ייבוש וכדו', אין זאת מרידה. הוא מאמין שה' הוא הגורם לשמש לבצע את תפקידה בנאמנות. אך, כאשר מקור הכוח עצמו מיוחס לשמש – אזי זוהי מרידה במקור הכוח האמיתי. היסוד שאותו לימד ריה"ל הוא כי על ידי הכנה מתאימה, גם בתוך מציאות חומרית נמוכה יכול להופיע דבר עליון ומופלא.
הרחבות
1. האם ה"טבע" הוא "אלוהים"?
וּמִי שֶׁקּוֹרֵא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר מְתַקְּנִים הַחֹמֶר בְּחִימּוּם וּבְקֵרוּר 'טֶבַע', אֵינוֹ מַזִּיק. לפני כשלוש מאות שנה חי רבי דוד ניטו , בעל ספר "כוזרי שני". הוא אמר "שהשי"ת והטבע והטבע והשי"ת הכול אחד", דברים אלו עוררו סערה בעולם היהודי, אולם רבי דוד ניטו לא חזר בו אלא הסביר את דבריו: "אבל צריך לידע... ששם טבע הוא מהמצאת האחרונים מזמן ד' או ה' מאות שנה סמוך לזמנינו... אלא שהקב"ה משיב הרוח והוא יתברך מוריד הגשם. והוא יתברך מפריח טללים מזה מוכרח שהקב"ה עושה כל אותן העניינים שהאחרונים קוראים טבע באופן שטבע אין בעולם ואותו הדבר שהוא ההשגחה הוא שקוראים טבע". מנהיגי הקהל בעיר לונדראש, שלחו מכתב לרבי צבי הירש אשכנזי, בעל החכם צבי , לשאול על דבריו של רבי דוד ניטו. החכם צבי, ענה תשובה מפורטת בעניין: "תשובה רואה אני את דברי החכם המרומם ונעלה נר"ו שהן דברי הכוזרי... ומפרשו מוהר"י מוסקאטו אחרי הצעות רבות כ' וז"ל והוא יתברך יקרא טבע באמת כמוזכר שמה להיותו טובע בחותמו כל מטבעות היצורים..." ובסיום דבריו כתב: "שצריכין אנו להחזיק טובה להחכם הכולל המרומם כמהר"ר דוד ניטו ה"י על הדרשה שדרש להזהיר את העם לבל יטו לבבם אחרי דעת הפילוסופים האומרים בטבע כי ממנו יצאו תקלות רבות והאיר עיניהם באמונתו האמיתית שהכל בהשגחה מאתו יתברך" [שו"ת חכם צבי סי' י"ח].
שאלות לדיון
למה פעולות הנבראים הן טבעיות להן ואילו האדם צריך להתאמץ על מנת לעשות את מה שנדרש ממנו?
החבר מבקש מהכוזרי שלא יתפלא שהקב"ה מתחבר לנבראיו 'בעולם הזה התחתון'. מתי אנו באמת מרגישים במציאותו של הקב"ה? אלו דברים גורמים לנו לחשוב עליו?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
