ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ג. שליש תחתון – ג: 1-)
א. האם צריך שחלק או כל עובי הקורה יהיה בתוך ה20 אמה?
|
| מבוי | סוכה | הערות | ||
| רבה 1 | מספיק חלק | צריך הכל | בשניהם מספיק חלק כי עושים "כאילו" שרק אותו חלק נמצא ושהוא כשר. הסיבה לחלק היא שחוששים שמא אותו חלק יעלם. | רבא מפר' – תלוי ביחיד/רבים | רבינא – תלוי בדאורייתא/דרבנן |
| ברבים לא חוששים, | בדאורייתא מחמירים | ||||
| רבה 2 | צריך הכל | מספיק חלק | ביחיד לא חוששים, | בדרבנן מחמירים | |
| רבה בר רב עולא | צריך הכל | צריך הכל |
| ||
| רבא | לא צריך כלל | לא צריך כלל | 1. ראיית רב פפא – מהברייתא שמזכירה את פתח ההיכל, והרי שם החלל היה 20. 2. קושיית רב שימי – "מניח קורה משפת עשרים ולמטה". תשובה – הכוונה שם שגם למטה (רוחב הפתח) צריך שהחלל יהיה 10. | ||
ב. אמה גדולה או קטנה
רב נחמן: תמיד לחומרא (מבוי וסוכה – אמה קטנה, בכלאיים – גדולה).
A. שתי גרסאות לגדולה/קטנה:
אביי – אמה של שישה/חמישה טפחים.
רבא – אמה של שישה טפחים, באמצעות שוחקות או עצבות.
B. פירוט הדינים
|
| מבוי | סוכה | כלאיים |
| שני הדינים בהם הקביעה של ר"נ היא חומרא | הגובה המקסימלי של קורת המבוי | הגובה המקסימלי של סוכה | השטח המינימלי ללא עצים שאז יהיה מותר לזרוע בו זרע |
| הרוחב המקסימלי של פרצה במבוי | הרוחק המקסימלי של דופן עקומה | ||
| דין בו זה קולא | האורך המינימלי של מבוי | הגודל המינימלי של סוכה | המרחק המקסימלי בין העצים שאז אינו "כרם" לר"ש ומותר לזרוע שם |
| איך ר"נ יסתדר עם אותו דין? | 1. יחלוק על אותם דינים, כדלהלן: | ||
| נמדד בטפחים | נמדד ב"ראשו ורובו" | כרבנן שחולקים על ר"ש וסוברים שבכל מקרה זה כרם | |
| 2. ר"נ לא יחלוק על אותם דינם, והוא התכוון שברוב הדינים זה כך ולא בכולם. | |||
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
