ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כ. שליש עליון – כ: 3-)
חלק א – פסי ביראות שהרבים בוקעים בהם
הקדמות:
- 1.מדאורייתא פסי ביראות מועילים גם בלי קשר לבור.
- 2.האם פסי ביראות שהרבים בוקעים בהם עדיין נחשבות מחיצה?
ר"י – אינם מחיצה, רבנן - מחיצה.
ר"א – הזורק חפץ לבין פסי הביראות חייב (מכניס מרה"ר לרה"י). מה החידוש?
- 1.גם בפסי ביראות שאינם סביב בור.
דחייה – זה פשיטא.
- 2.אפילו שהרבים בוקעים בהם (כרבנן).
והרי ר"א התייחס כבר לרבנן במחלוקת עם ר"י?
- 1.שם רק התייחס אך לא פסק.
דחייה – אם כך ההתייחסות שלו שם מיותרת.
- 2.רק אמר אצלנו, ושם זה תלמידים שלו.
חלק ב – השקיית בהמה שראשה ורובה בפנים
אדם שעומד ברשות אחת ושותה באחרת ע"י כלי, מותר רק אם ראשו ורובו ברשות האחרת, אחרת חוששים שיוציא את הכלי.
לגבי בהמה שעומדת ברשות אחת ושותה מכלי ברשות אחרת,
א. יש שלוש רמות (מהחמור לקל):
- 1.רמה א - מחזיק רק בכלי – יש יותר חשש שיוציא.
- 2.רמה ב - מחזיק בכלי ובה – יש קצת חשש שיוציא.
- 3.רמה ג - לא מחזיק לה את הכלי – ודאי שאין בעיה.
ב. הדיון בגמרא - שתי הלישנות בסוגיה:
| השאלה | לימוד מהמשנה – שאם מקטין את פסי הביראות שצריך רו"ב | דחייה | הבאת הברייתא שאוסרת – "לא ימלא אדם מים ויתן בפני בהמתו" – בפשטות לגבי רמה א. | דחייה |
| ברמה א – צריך רו"ב וזה מספיק. ברמה ב – האם צריך? | המשנה מדברת על רמה ב שצריך רו"ב. | המשנה על רמה א. אך ברמה ב לא צריך רו"ב. | דחייה לדחייה מהברייתא אוסרת לכאורה ברמה א.
| הברייתא לא קשורה אלינו, ראה שלב ד להלן. |
| ברמה ב – צריך רו"ב וזה מספיק. ברמה א – האם רו"ב ומספיק? | המשנה מדברת על רמה א – רו"ב מספיק. | המשנה על רמה ב, אך לרמה א רו"ב לא מספיק. | ראיה לדחייה מהברייתא אוסרת לכאורה ברמה א. |
ג. ראיה בתוך לישנא א, שברמה ב צריך ראשה ורובה:
שתי ברייתות לגבי כשאובס בהמה (רמה ב) – שמותר רק אם ראשה ורובה בפנים.
דחייה – בשתי הברייתותמדובר בגמל
הערות:
- 1.למרות שבברייתא הראשונה כתוב בפירוש גמל ובשנייה לא, כיון שהן לא נישנו יחד אפשר להעמיד גם את השנייה בגמל.
- 2.ראיה שגמל חמור יותר – שר"א מחמיר אף יותר ואוסר להאביס גמל אפילו כשראשה ורובה בפנים.
ד. העמדתהברייתא שהזכרנו בשלב ב -
שם הבעיה לא קשורה לשמא יוציא את הכלי,
אלא מדובר שם שבין הבמה לבין פסי הביראות יש אבוס, והוא מרים את הכלי מפסי הביראות מעל האבוס, וכך יוצא משטח פסי הביראות אל רה"ר (כשהכלי עדיין מעל האבוס), כדי לשפוך בקצה האבוס ליד הבהמה. החשש הוא שיראה בעיה באבוס ויוריד לרגע את הכלי ברה"ר, ואחר כך יחזיר שוב לאבוס ויעבור על הכנסה.
(עצם זה שיוריד ברה"ר אינו דאורייתא, שהרי כשהרים התכוון להניח באבוס, לכן זאת לא סיבה לגזור, אבל אם שוב ירים ויניח באבוס זה דאורייתא, ולכן גזרו).

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













