ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כ. שליש עליון – כ: 3-)
חלק א – פסי ביראות שהרבים בוקעים בהם
הקדמות:
- 1.מדאורייתא פסי ביראות מועילים גם בלי קשר לבור.
- 2.האם פסי ביראות שהרבים בוקעים בהם עדיין נחשבות מחיצה?
ר"י – אינם מחיצה, רבנן - מחיצה.
ר"א – הזורק חפץ לבין פסי הביראות חייב (מכניס מרה"ר לרה"י). מה החידוש?
- 1.גם בפסי ביראות שאינם סביב בור.
דחייה – זה פשיטא.
- 2.אפילו שהרבים בוקעים בהם (כרבנן).
והרי ר"א התייחס כבר לרבנן במחלוקת עם ר"י?
- 1.שם רק התייחס אך לא פסק.
דחייה – אם כך ההתייחסות שלו שם מיותרת.
- 2.רק אמר אצלנו, ושם זה תלמידים שלו.
חלק ב – השקיית בהמה שראשה ורובה בפנים
אדם שעומד ברשות אחת ושותה באחרת ע"י כלי, מותר רק אם ראשו ורובו ברשות האחרת, אחרת חוששים שיוציא את הכלי.
לגבי בהמה שעומדת ברשות אחת ושותה מכלי ברשות אחרת,
א. יש שלוש רמות (מהחמור לקל):
- 1.רמה א - מחזיק רק בכלי – יש יותר חשש שיוציא.
- 2.רמה ב - מחזיק בכלי ובה – יש קצת חשש שיוציא.
- 3.רמה ג - לא מחזיק לה את הכלי – ודאי שאין בעיה.
ב. הדיון בגמרא - שתי הלישנות בסוגיה:
| השאלה | לימוד מהמשנה – שאם מקטין את פסי הביראות שצריך רו"ב | דחייה | הבאת הברייתא שאוסרת – "לא ימלא אדם מים ויתן בפני בהמתו" – בפשטות לגבי רמה א. | דחייה |
| ברמה א – צריך רו"ב וזה מספיק. ברמה ב – האם צריך? | המשנה מדברת על רמה ב שצריך רו"ב. | המשנה על רמה א. אך ברמה ב לא צריך רו"ב. | דחייה לדחייה מהברייתא אוסרת לכאורה ברמה א.
| הברייתא לא קשורה אלינו, ראה שלב ד להלן. |
| ברמה ב – צריך רו"ב וזה מספיק. ברמה א – האם רו"ב ומספיק? | המשנה מדברת על רמה א – רו"ב מספיק. | המשנה על רמה ב, אך לרמה א רו"ב לא מספיק. | ראיה לדחייה מהברייתא אוסרת לכאורה ברמה א. |
ג. ראיה בתוך לישנא א, שברמה ב צריך ראשה ורובה:
שתי ברייתות לגבי כשאובס בהמה (רמה ב) – שמותר רק אם ראשה ורובה בפנים.
דחייה – בשתי הברייתותמדובר בגמל
הערות:
- 1.למרות שבברייתא הראשונה כתוב בפירוש גמל ובשנייה לא, כיון שהן לא נישנו יחד אפשר להעמיד גם את השנייה בגמל.
- 2.ראיה שגמל חמור יותר – שר"א מחמיר אף יותר ואוסר להאביס גמל אפילו כשראשה ורובה בפנים.
ד. העמדתהברייתא שהזכרנו בשלב ב -
שם הבעיה לא קשורה לשמא יוציא את הכלי,
אלא מדובר שם שבין הבמה לבין פסי הביראות יש אבוס, והוא מרים את הכלי מפסי הביראות מעל האבוס, וכך יוצא משטח פסי הביראות אל רה"ר (כשהכלי עדיין מעל האבוס), כדי לשפוך בקצה האבוס ליד הבהמה. החשש הוא שיראה בעיה באבוס ויוריד לרגע את הכלי ברה"ר, ואחר כך יחזיר שוב לאבוס ויעבור על הכנסה.
(עצם זה שיוריד ברה"ר אינו דאורייתא, שהרי כשהרים התכוון להניח באבוס, לכן זאת לא סיבה לגזור, אבל אם שוב ירים ויניח באבוס זה דאורייתא, ולכן גזרו).
אנחנו קודש למענך
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
