ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְשִׁעוּר הַיְּחָסִים הָרְאוּיִים לַצּוּרָה הָאֱנוֹשִׁית אֵינוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁבְּרָאָהּ, וְכֵן שִׁעוּר הָאֻמָּה הַחַיָּה הָרְאוּיָה לְחוּל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּתוֹכָהּ, אֵינוֹ אֶלָּא לה' לְבַדּוֹ, וּלְפִיכָך צָרִיך לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ הַשִּׁעוּר וְהַקֶּצֶב מִמֶּנּוּ, וְאֵין לְהִתְחַכֵּם עַל דְּבָרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'". וְאֵיזוֹ עֵצָה אַתָּה רוֹאֶה לְהִדַּמּוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ, בִּכְדֵי שֶׁנְּחַקֶּה אוֹתָם וְלֹא נִתְחַכֵּם אֲנַחְנוּ בַּתּוֹרָה?
כד אָמַר הַכּוּזָרִי: אֵין דֶּרֶך לָזֶה אֶלָּא בְּהַעְתָּקַת שְׁמוּעוֹתֵיהֶם וּסְמִיכָה עַל מָסֹרוֹתֵיהֶם, אִם יִמָּצֵא מִי שֶׁיֵּשׁ לְהַאֲמִינוֹ בָּזֶה, כְּגוֹן רַבִּים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבִּים, שֶׁלֹּא תִּתָּכֵן בְּשֶׁכְּמוֹתָם הַסְכָּמָה, נוֹשְׂאִים הַתּוֹרָה וַעֲנָפֶיהָ וּפֵרוּשֶׁיהָ מֵאָז משֶׁה מְדֻיָּקִים בַּלְּבָבוֹת אוֹ בַּסְּפָרִים.
כה אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה דַּעְתְּךָ אִם יִמָּצֵא חִלּוּף בְּסֵפֶר אוֹ בִּשְׁנֵי סְפָרִים אוֹ בִּשְׁלשָׁה?
כו אָמַר הַכּוּזָרִי: יִתְחַשְּׁבוּ בְּרֹב הַסְּפָרִים, כִּי הָרַבִּים לֹא יִתָּכֵן בָּהֶם הַשֶּׁקֶר, וְיַנִּיחוּ הַיְחִידִים. וְכֵן יֵעָשֶׂה בַּמַּעְתִּיקִים כְּשֶׁיַּחְלְקוּ בֵּינֵיהֶם, הַמִּעוּט יָשׁוּב לְדַעַת הָרֹב.
כז אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה תֹּאמַר בְּאוֹת שֶׁתִּמָּצֵא בַּסְּפָרִים מְנֻגֶּדֶת לַסְּבָרָה, כְּמוֹ "צָדוּ צְעָדֵינוּ", הַאֵין אַתָּה סָבוּר שֶׁצָּרִיך לִהְיוֹת 'צָרוּ'? וַ"אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָׁוְא נַפְשִׁי", וְצָרִיך לִהְיוֹת 'נַפְשׁוֹ', וְזוּלַת זֶה הַרְבֵּה, לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יֻגְדְּרוּ.
כח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם תָּחִיל אֵת הַהֶקֵּשׁ עַל זֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ, הֲרֵי תְּשַׁנֶּה אֵת הַסְּפָרִים כֻּלָּם, תְּחִלָּה בָּאוֹתִיּוֹת, וְאַחַר כֵּן בַּמִּלּוֹת, וְאַחַר כֵּן בַּמִּשְׁפָּטִים הַמְחֻבָּרִים, וְאַחַר כֵּן בַּנִּקּוּד, וְאַחַר כֵּן בַּטְּעָמִים, וְיִשְׁתַּנּוּ הָעִנְיָנִים, וְכַמָּה פְּסוּקִים יָכוֹל הָאָדָם לְהַעְתִּיק עִנְיְנֵיהֶם אֶל הַהֵפֶך בְּשִׁנּוּי אֶחָד מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים הַנִּלְוִים, כֹּל שֶׁכֵּן כֻּלָּם.
___________________________
מבלעדי צמח – מצמח אחר השונה ממנו בצורתו. שעור האומה החיה – ידיעה מדויקת במעשים הראויים לאומה. חלוף – גרסה שונה. להעתיק עניניהם וכו' – על ידי שינוי אות אחת או מילה וכד' לפעמים תוכן הפסוק משתנה לגמרי.
ביאורים
במאמר הראשון, (ע – עט) ביאר ריה"ל ששורש האמונה הוא גם שורש המרי. כלומר, אותו הגורם עצמו, יכול להוביל אותנו לאמונה – בהתייחסות נכונה ומדוייקת אליו, אך גם עלול להוביל ל'מרי' – מרידה, בהתייחסות שגויה. האלילות התייחסה לעולם הטבע כמקור לכוחות עצמאיים הנאבקים זה בזה, כוחות שהינם עצמאיים ביכולותיהם ובפעולתם. היחס הנכון לכוחות השונים המקיפים אותנו הוא שהם בעלי כוח פעולה אך כוח זה ניתן בהם מאת היוצר – בורא העולם. על העיקרון הזה חוזר ריה"ל כמה וכמה פעמים במהלך הספר, בהקשרים שונים. כאן, עיקרון זה מנחה אותנו בדרך שצריך להתמודד עם טענות הקראים. ראינו שמקומו של הרגש בעבודת האלוהים הינו רק כגורם מתלווה. העיקר הוא עשיית הרצון האלוהי בצורה מדויקת ורק למעשה הזה ניתן לצרף התפעלות והתרגשות. עולם הטבע עבורנו הוא חידה. אנו יודעים שכאשר טומנים באדמה זרע, הוא יצמח. סגולת הצמיחה היא סגולה הקיימת בזרע ויוצאת אל הפועל עם זריעתו באדמה. אלא שלמרות ידיעת תכונות הזרע, עדיין איננו יודעים כיצד לייצר זרע בעצמנו. פעולת הזריעה היא שימוש בכוח שקיים בטבע באמצעות פעולה נכונה. גם עבודת האלוהים דומה במובן זה לפעולת הזריעה. אנו פועלים בצורה מדויקת על-פי ההנחיות האלוהיות. בשלב זה, אין לסברה ולהשערה שלנו מקום. כמובן, שלפעולה הנכונה צריכה להתלוות שמחה, אך רק כערך נלווה ולא כמרכז העבודה. מרכז העבודה הוא ההתמסרות לעשיית רצון ה' בדרך שבה נצטווינו. כאשר הבסיס הזה מובן ניתן להתמודד עם הטענות של אלה המשיגים על דרכנו, ובהקשר הנוכחי – כת הקראים.
הרחבות
* נוסחים מדויקים של התורה
וּמַה דַּעְתְּךָ אִם יִמָּצֵא חִלּוּף בְּסֵפֶר אוֹ בִּשְׁנֵי סְפָרִים אוֹ בִּשְׁלשָׁה? במהלך השנים נפלו שיבושים בחלק מההעתקות של ספרי התנ"ך, ובשל כך נמצאים לפנינו מספר נוסחים. הנוסח שנחשב למדויק ביותר הוא כתר ארם צובא.
'כתר ארם צובא' נכתב בזמן הגאונים על ידי שלמה בן-בויאעא והוגה בידי חכם המסורה והמדקדק הנודע, אהרון בן אשר. במהלך גלגוליו הגיע למצרים ולאחר מכן נלקח בידי נכד נינו של הרמב"ם לחאלב, שם נשמר בכספת בבית הכנסת העתיק. הרמב"ם , שראהו במצרים, כותב עליו את הדברים הבאים: "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו" [משנה תורה, ספר אהבה, הלכות ספר-תורה ח, ד] בהמשך דבריו הוא מעתיק מהספר את כל המקומות שבהם הפרשיות פתוחות או סתומות.
נוסחים מדויקים נוספים הם כתב יד לנינגרד וכתר דמשק. זה האחרון היה גם הוא במשמרת בבית הכנסת בחאלב. כיום, ב"ה, ניתן בקלות רבה לעיין בתצלומי כתבי היד השונים.
שאלות לדיון
למה ברור לחבר שאין ביכולתנו לשער המזגים ולברוא בעלי חיים?
מלך הכוזרים חושש ששינוי קטן בספרים יגרור שינויים רבים אחרים – האם חשש כזה מוצדק? מה ניתן ללמוד מכך לחיים?
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך עושים קידוש?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
