ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלון בן איריס
וְשִׁעוּר הַיְּחָסִים הָרְאוּיִים לַצּוּרָה הָאֱנוֹשִׁית אֵינוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁבְּרָאָהּ, וְכֵן שִׁעוּר הָאֻמָּה הַחַיָּה הָרְאוּיָה לְחוּל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּתוֹכָהּ, אֵינוֹ אֶלָּא לה' לְבַדּוֹ, וּלְפִיכָך צָרִיך לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ הַשִּׁעוּר וְהַקֶּצֶב מִמֶּנּוּ, וְאֵין לְהִתְחַכֵּם עַל דְּבָרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'". וְאֵיזוֹ עֵצָה אַתָּה רוֹאֶה לְהִדַּמּוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ, בִּכְדֵי שֶׁנְּחַקֶּה אוֹתָם וְלֹא נִתְחַכֵּם אֲנַחְנוּ בַּתּוֹרָה?
כד אָמַר הַכּוּזָרִי: אֵין דֶּרֶך לָזֶה אֶלָּא בְּהַעְתָּקַת שְׁמוּעוֹתֵיהֶם וּסְמִיכָה עַל מָסֹרוֹתֵיהֶם, אִם יִמָּצֵא מִי שֶׁיֵּשׁ לְהַאֲמִינוֹ בָּזֶה, כְּגוֹן רַבִּים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבִּים, שֶׁלֹּא תִּתָּכֵן בְּשֶׁכְּמוֹתָם הַסְכָּמָה, נוֹשְׂאִים הַתּוֹרָה וַעֲנָפֶיהָ וּפֵרוּשֶׁיהָ מֵאָז משֶׁה מְדֻיָּקִים בַּלְּבָבוֹת אוֹ בַּסְּפָרִים.
כה אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה דַּעְתְּךָ אִם יִמָּצֵא חִלּוּף בְּסֵפֶר אוֹ בִּשְׁנֵי סְפָרִים אוֹ בִּשְׁלשָׁה?
כו אָמַר הַכּוּזָרִי: יִתְחַשְּׁבוּ בְּרֹב הַסְּפָרִים, כִּי הָרַבִּים לֹא יִתָּכֵן בָּהֶם הַשֶּׁקֶר, וְיַנִּיחוּ הַיְחִידִים. וְכֵן יֵעָשֶׂה בַּמַּעְתִּיקִים כְּשֶׁיַּחְלְקוּ בֵּינֵיהֶם, הַמִּעוּט יָשׁוּב לְדַעַת הָרֹב.
כז אָמַר הֶחָבֵר: וּמַה תֹּאמַר בְּאוֹת שֶׁתִּמָּצֵא בַּסְּפָרִים מְנֻגֶּדֶת לַסְּבָרָה, כְּמוֹ "צָדוּ צְעָדֵינוּ", הַאֵין אַתָּה סָבוּר שֶׁצָּרִיך לִהְיוֹת 'צָרוּ'? וַ"אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָׁוְא נַפְשִׁי", וְצָרִיך לִהְיוֹת 'נַפְשׁוֹ', וְזוּלַת זֶה הַרְבֵּה, לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יֻגְדְּרוּ.
כח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם תָּחִיל אֵת הַהֶקֵּשׁ עַל זֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ, הֲרֵי תְּשַׁנֶּה אֵת הַסְּפָרִים כֻּלָּם, תְּחִלָּה בָּאוֹתִיּוֹת, וְאַחַר כֵּן בַּמִּלּוֹת, וְאַחַר כֵּן בַּמִּשְׁפָּטִים הַמְחֻבָּרִים, וְאַחַר כֵּן בַּנִּקּוּד, וְאַחַר כֵּן בַּטְּעָמִים, וְיִשְׁתַּנּוּ הָעִנְיָנִים, וְכַמָּה פְּסוּקִים יָכוֹל הָאָדָם לְהַעְתִּיק עִנְיְנֵיהֶם אֶל הַהֵפֶך בְּשִׁנּוּי אֶחָד מֵאֵלֶּה הַדְּבָרִים הַנִּלְוִים, כֹּל שֶׁכֵּן כֻּלָּם.
___________________________
מבלעדי צמח – מצמח אחר השונה ממנו בצורתו. שעור האומה החיה – ידיעה מדויקת במעשים הראויים לאומה. חלוף – גרסה שונה. להעתיק עניניהם וכו' – על ידי שינוי אות אחת או מילה וכד' לפעמים תוכן הפסוק משתנה לגמרי.
ביאורים
במאמר הראשון, (ע – עט) ביאר ריה"ל ששורש האמונה הוא גם שורש המרי. כלומר, אותו הגורם עצמו, יכול להוביל אותנו לאמונה – בהתייחסות נכונה ומדוייקת אליו, אך גם עלול להוביל ל'מרי' – מרידה, בהתייחסות שגויה. האלילות התייחסה לעולם הטבע כמקור לכוחות עצמאיים הנאבקים זה בזה, כוחות שהינם עצמאיים ביכולותיהם ובפעולתם. היחס הנכון לכוחות השונים המקיפים אותנו הוא שהם בעלי כוח פעולה אך כוח זה ניתן בהם מאת היוצר – בורא העולם. על העיקרון הזה חוזר ריה"ל כמה וכמה פעמים במהלך הספר, בהקשרים שונים. כאן, עיקרון זה מנחה אותנו בדרך שצריך להתמודד עם טענות הקראים. ראינו שמקומו של הרגש בעבודת האלוהים הינו רק כגורם מתלווה. העיקר הוא עשיית הרצון האלוהי בצורה מדויקת ורק למעשה הזה ניתן לצרף התפעלות והתרגשות. עולם הטבע עבורנו הוא חידה. אנו יודעים שכאשר טומנים באדמה זרע, הוא יצמח. סגולת הצמיחה היא סגולה הקיימת בזרע ויוצאת אל הפועל עם זריעתו באדמה. אלא שלמרות ידיעת תכונות הזרע, עדיין איננו יודעים כיצד לייצר זרע בעצמנו. פעולת הזריעה היא שימוש בכוח שקיים בטבע באמצעות פעולה נכונה. גם עבודת האלוהים דומה במובן זה לפעולת הזריעה. אנו פועלים בצורה מדויקת על-פי ההנחיות האלוהיות. בשלב זה, אין לסברה ולהשערה שלנו מקום. כמובן, שלפעולה הנכונה צריכה להתלוות שמחה, אך רק כערך נלווה ולא כמרכז העבודה. מרכז העבודה הוא ההתמסרות לעשיית רצון ה' בדרך שבה נצטווינו. כאשר הבסיס הזה מובן ניתן להתמודד עם הטענות של אלה המשיגים על דרכנו, ובהקשר הנוכחי – כת הקראים.
הרחבות
* נוסחים מדויקים של התורה
וּמַה דַּעְתְּךָ אִם יִמָּצֵא חִלּוּף בְּסֵפֶר אוֹ בִּשְׁנֵי סְפָרִים אוֹ בִּשְׁלשָׁה? במהלך השנים נפלו שיבושים בחלק מההעתקות של ספרי התנ"ך, ובשל כך נמצאים לפנינו מספר נוסחים. הנוסח שנחשב למדויק ביותר הוא כתר ארם צובא.
'כתר ארם צובא' נכתב בזמן הגאונים על ידי שלמה בן-בויאעא והוגה בידי חכם המסורה והמדקדק הנודע, אהרון בן אשר. במהלך גלגוליו הגיע למצרים ולאחר מכן נלקח בידי נכד נינו של הרמב"ם לחאלב, שם נשמר בכספת בבית הכנסת העתיק. הרמב"ם , שראהו במצרים, כותב עליו את הדברים הבאים: "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בספר התורה שכתבתי כהלכתו" [משנה תורה, ספר אהבה, הלכות ספר-תורה ח, ד] בהמשך דבריו הוא מעתיק מהספר את כל המקומות שבהם הפרשיות פתוחות או סתומות.
נוסחים מדויקים נוספים הם כתב יד לנינגרד וכתר דמשק. זה האחרון היה גם הוא במשמרת בבית הכנסת בחאלב. כיום, ב"ה, ניתן בקלות רבה לעיין בתצלומי כתבי היד השונים.
שאלות לדיון
למה ברור לחבר שאין ביכולתנו לשער המזגים ולברוא בעלי חיים?
מלך הכוזרים חושש ששינוי קטן בספרים יגרור שינויים רבים אחרים – האם חשש כזה מוצדק? מה ניתן ללמוד מכך לחיים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
