ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאיטה בת חנה ארנרייך
נשתדל בשבוע בו חגגנו את יום עצמאותנו - תחילת גאולתנו ופדות נפשנו, ללמוד מן ההפטרה על עניני דיומא.
הנביא עמוס מבשר בסוף ספרו על גאולה מיוחדת שתבוא לידי ביטוי בבנין הארץ, בקיבוץ גלויות ובפריחה חקלאית - פלאית של ארץ ישראל וזה לשונו:
"בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם:... הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְקֹוָק וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה: וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם: וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ, (עמוס ט' יא-טו).
קריאה שטחית בנבואת יואל שקדמה (כנראה לענ"ד) שנים רבות לנבואת עמוס, מגלה לכאורה שאין חדש בנבואת עמוס. חתימת ספר עמוס דומה להפליא לחתימת נבואת יואל. וזה לשונו של יואל:
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן מִבֵּית יְקֹוָק יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים:... וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וִירוּשָׁלִַם לְדוֹר וָדוֹר" (יואל ד' יח-כ).
אבל עיון בנבואות מגלה הבדל מהותי בין שתי הנבואות. יואל, כמה פסוקים קודם, הבטיח גאולה בימיו (אם העם יחזור בתשובה, כנראה בימי יואש, ומצילו ומדריכו הרוחני יהוידע הכהן) "כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ" (שם, שם יד).
עמוס לעומתו, כמה פסוקים קודם, מזהיר:
"כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל ... בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי הָאֹמְרִים לֹא תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ הָרָעָה" (שם, שם ט-י).
כלומר, עמוס (בימי ירבעם השני) מזהיר מצד אחד שגזרת הגלות היא בלתי נמנעת, עשרת השבטים יגלו, שומרון תכבש בידי האשורים, ממלכת ישראל תיפול ורוב עם ישראל יפוזר בין העמים= וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם. מי שיתכחש לכך ישלם מחיר כבד. אומנם, מסכם עמוס בנבואת נחמה "בַּיּוֹם הַהוּא... הִנֵּה יָמִים בָּאִים", לעתיד לבא, לאחר גלות רבת שנים יחזור עם ישראל לארצו וארץ ישראל תפרח שוב.
המשמעות של נבואת עמוס היא "אל יאוש"! נכון, נבואת יואל לא התקיימה מכיוון שעם ישראל לא עמד בתנאיי התשובה. העונש הכולל חורבן לאומי וגלות בא יבוא. אבל לעתיד לבא יחזור ישראל לארצו, הארץ תקבל אותו בפריחה מיוחדת ולא יהיה חורבן נוסף. נבואה זו מקדימה שנות רבות את נבואת יחזקאל אודות פריחתה החקלאית של ארץ ישראל שחז"ל מסרו לנו שהיא סימן מובהק לגאולה ו"אין לך קץ מגולה מזה". וז"ל הגמרא "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל' " (יחזקאל ל"ו ח).
הבה נזכיר לעצמנו - דור התקומה, עד כמה אנו צריכים להודות לקב"ה על כך שנבואתם של נביאי ישראל מתקיימת לנגד עינינו. הסיבה שעדיין אין גאולה שלמה, אסור שתגרום לחולשה בחובה להודות ולהלל בימים הגדולים שעשה לנו ד'.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
