ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
תוס' (ד"ה אמר רב זביד) דן בדין מסייע ודוחה את האפשרות שהוא פטור לגמרי מדאורייתא ורק מדרבנן אסור. אבל יש מקום לדון מהו הדין בדין שניים שעשו ולא במסייע, האם עוברים על הלאו, או שהם פטורים גם מחטאת וגם אין בזה איסור אלא מדרבנן.
מהחכם צבי (פב) ניתן ללמוד שדין שניים שעשאוה דומה לדין חצי שיעור שאסור מהדין, אך לא בדרגת חומרה של עונש סקילה, אלא בחומר של לאו. החסד לאברהם (או"ח כח) כתב שכל היתר זה של שניים שעשאוה אכן בנוי על חצי שיעור, אבל במלאכות כמו מבעיר, או בונה שאין שיעור כדי להתחייב בהן, יהיה אסור לעשות אותם מדאורייתא גם בשניים. אמנם הבאר יצחק (יד) דחה דבריו וכתב שזה לא דומה לדין חצי שיעור. כי בניגוד לחצי שיעור שם אם יאכל עוד חצי שיעור יצטרף ויעבור על איסור שלם, וכאן לא עשה חצי עבירה, לכן אין חשש שהעבירה תצטרף. המקור חיים (או"ח תסו) לעומת זאת כתב שדין שניים שעשאוה פוטר רק מחטאת (שנמצא בפסוק של חטאת). אבל יש איסור מדאורייתא לעשות מלאכה בשניים, כמו כל מלאכה אחרת. (אמנם הציץ אליעזר ד, ד הבין שהמקור חיים דיבר רק על מלאכות שאין בהם כרת, אלא לאו, אבל בכל מלאכות שבת, אין שום איסור מדאורייתא לעשות אותה בשניים).
המנחת שלמה (ב, כט) דחה את דברי המקור חיים מכיוון שעיקר חידושו נלמד מזה שפטור שניים שעשאוה אינו אלא באיסורי שבת שצריך מלאכה שדרכה בכך, והיא מלאכת מחשבת, ולא בשאר איסורים, אלא שמרש"י ומהגמרא, שדימתה לזב לגבי אדם שמסייע והשני יכול לעשות בלעדיו, מוכח שהפטור הוא בכל איסור, אחרת זה באמת אסור בשבת, ויש איסור ומה הדימוי לשבת וגם שפטור זה גם בשאר איסורים? ויש להעיר שהרשב"א בשו"ת (א, כח) כתב שדין זה של שניים שעשאוה קיים רק 'בשבת ובזב', ומנמק שבזב גם יש דין דומה לדין שניים שעשאוה. ולפי דבריו אין להוכיח כלל מדימוי הגמרא לזב, שכך הדין גם בשאר איסורי תורה.
באר יצחק (שם ענף ג) העלה סברא שאם יש צורך בפיקוח נפש בעשיית מלאכה, עדיף שאדם אחד יעבור עבירה אפילו איסור מדאורייתא מאשר ששניים יעשו עבירה דרבנן, ולכן יש להעדיף עשייה של אחד. אך בסוף דבריו סיכם (ענף ו) שאין צורך לחפש שניים במקרים של פיקוח נפש כיון שהתורה לא רצתה להקשות עלינו את הריפוי לחולה.ההר צבי (טל הרים שוחט ב) כתב לגבי הדברת ארבה, שנחשב צורך גדול, אבל לא מגיע לרמה של פיקוח נפש כנראה, לכן כשמוציאים כלים מרשות היחיד לכרמלית יעשו את זה בדרך של שניים שעשאוה. וכתב שאולי יש מקום לומר כמו המקור חיים שאין קולא בזה, כי יש רק פטור מחטאת, ולא מאיסור.
הרב הרצוג (היכל יצחק לב) כתב שנראה שההכרעה הפשוטה היא שזה איסור דרבנן, ובעבודת המשטרה שהיא חשש פיקוח נפש, כותב שעדיף להסיע מכונית בשניים, ולא באחד. הציץ אליעזר (הובא לעיל) בגלל דברי החסד לאברהם, דוחה את דברי הרב הרצוג, כי הבערה כפי שכתבנו היא מלאכה שאין לה שיעור, וממילא אסורה גם בשניים. אמנם היביע אומר (ה, או"ח לב) משתמש בהיתר של שניים שעשאוה, באופן שצריך לשאוב חלב לתינוק, שהוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה, ומתיר, לדעתו שהוא איסור דרבנן.
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
להתיחס בכבוד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
