ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
תוס' (ד"ה אמר רב זביד) דן בדין מסייע ודוחה את האפשרות שהוא פטור לגמרי מדאורייתא ורק מדרבנן אסור. אבל יש מקום לדון מהו הדין בדין שניים שעשו ולא במסייע, האם עוברים על הלאו, או שהם פטורים גם מחטאת וגם אין בזה איסור אלא מדרבנן.
מהחכם צבי (פב) ניתן ללמוד שדין שניים שעשאוה דומה לדין חצי שיעור שאסור מהדין, אך לא בדרגת חומרה של עונש סקילה, אלא בחומר של לאו. החסד לאברהם (או"ח כח) כתב שכל היתר זה של שניים שעשאוה אכן בנוי על חצי שיעור, אבל במלאכות כמו מבעיר, או בונה שאין שיעור כדי להתחייב בהן, יהיה אסור לעשות אותם מדאורייתא גם בשניים. אמנם הבאר יצחק (יד) דחה דבריו וכתב שזה לא דומה לדין חצי שיעור. כי בניגוד לחצי שיעור שם אם יאכל עוד חצי שיעור יצטרף ויעבור על איסור שלם, וכאן לא עשה חצי עבירה, לכן אין חשש שהעבירה תצטרף. המקור חיים (או"ח תסו) לעומת זאת כתב שדין שניים שעשאוה פוטר רק מחטאת (שנמצא בפסוק של חטאת). אבל יש איסור מדאורייתא לעשות מלאכה בשניים, כמו כל מלאכה אחרת. (אמנם הציץ אליעזר ד, ד הבין שהמקור חיים דיבר רק על מלאכות שאין בהם כרת, אלא לאו, אבל בכל מלאכות שבת, אין שום איסור מדאורייתא לעשות אותה בשניים).
המנחת שלמה (ב, כט) דחה את דברי המקור חיים מכיוון שעיקר חידושו נלמד מזה שפטור שניים שעשאוה אינו אלא באיסורי שבת שצריך מלאכה שדרכה בכך, והיא מלאכת מחשבת, ולא בשאר איסורים, אלא שמרש"י ומהגמרא, שדימתה לזב לגבי אדם שמסייע והשני יכול לעשות בלעדיו, מוכח שהפטור הוא בכל איסור, אחרת זה באמת אסור בשבת, ויש איסור ומה הדימוי לשבת וגם שפטור זה גם בשאר איסורים? ויש להעיר שהרשב"א בשו"ת (א, כח) כתב שדין זה של שניים שעשאוה קיים רק 'בשבת ובזב', ומנמק שבזב גם יש דין דומה לדין שניים שעשאוה. ולפי דבריו אין להוכיח כלל מדימוי הגמרא לזב, שכך הדין גם בשאר איסורי תורה.
באר יצחק (שם ענף ג) העלה סברא שאם יש צורך בפיקוח נפש בעשיית מלאכה, עדיף שאדם אחד יעבור עבירה אפילו איסור מדאורייתא מאשר ששניים יעשו עבירה דרבנן, ולכן יש להעדיף עשייה של אחד. אך בסוף דבריו סיכם (ענף ו) שאין צורך לחפש שניים במקרים של פיקוח נפש כיון שהתורה לא רצתה להקשות עלינו את הריפוי לחולה.ההר צבי (טל הרים שוחט ב) כתב לגבי הדברת ארבה, שנחשב צורך גדול, אבל לא מגיע לרמה של פיקוח נפש כנראה, לכן כשמוציאים כלים מרשות היחיד לכרמלית יעשו את זה בדרך של שניים שעשאוה. וכתב שאולי יש מקום לומר כמו המקור חיים שאין קולא בזה, כי יש רק פטור מחטאת, ולא מאיסור.
הרב הרצוג (היכל יצחק לב) כתב שנראה שההכרעה הפשוטה היא שזה איסור דרבנן, ובעבודת המשטרה שהיא חשש פיקוח נפש, כותב שעדיף להסיע מכונית בשניים, ולא באחד. הציץ אליעזר (הובא לעיל) בגלל דברי החסד לאברהם, דוחה את דברי הרב הרצוג, כי הבערה כפי שכתבנו היא מלאכה שאין לה שיעור, וממילא אסורה גם בשניים. אמנם היביע אומר (ה, או"ח לב) משתמש בהיתר של שניים שעשאוה, באופן שצריך לשאוב חלב לתינוק, שהוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה, ומתיר, לדעתו שהוא איסור דרבנן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
