ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
תוס' (ד"ה אמר רב זביד) דן בדין מסייע ודוחה את האפשרות שהוא פטור לגמרי מדאורייתא ורק מדרבנן אסור. אבל יש מקום לדון מהו הדין בדין שניים שעשו ולא במסייע, האם עוברים על הלאו, או שהם פטורים גם מחטאת וגם אין בזה איסור אלא מדרבנן.
מהחכם צבי (פב) ניתן ללמוד שדין שניים שעשאוה דומה לדין חצי שיעור שאסור מהדין, אך לא בדרגת חומרה של עונש סקילה, אלא בחומר של לאו. החסד לאברהם (או"ח כח) כתב שכל היתר זה של שניים שעשאוה אכן בנוי על חצי שיעור, אבל במלאכות כמו מבעיר, או בונה שאין שיעור כדי להתחייב בהן, יהיה אסור לעשות אותם מדאורייתא גם בשניים. אמנם הבאר יצחק (יד) דחה דבריו וכתב שזה לא דומה לדין חצי שיעור. כי בניגוד לחצי שיעור שם אם יאכל עוד חצי שיעור יצטרף ויעבור על איסור שלם, וכאן לא עשה חצי עבירה, לכן אין חשש שהעבירה תצטרף. המקור חיים (או"ח תסו) לעומת זאת כתב שדין שניים שעשאוה פוטר רק מחטאת (שנמצא בפסוק של חטאת). אבל יש איסור מדאורייתא לעשות מלאכה בשניים, כמו כל מלאכה אחרת. (אמנם הציץ אליעזר ד, ד הבין שהמקור חיים דיבר רק על מלאכות שאין בהם כרת, אלא לאו, אבל בכל מלאכות שבת, אין שום איסור מדאורייתא לעשות אותה בשניים).
המנחת שלמה (ב, כט) דחה את דברי המקור חיים מכיוון שעיקר חידושו נלמד מזה שפטור שניים שעשאוה אינו אלא באיסורי שבת שצריך מלאכה שדרכה בכך, והיא מלאכת מחשבת, ולא בשאר איסורים, אלא שמרש"י ומהגמרא, שדימתה לזב לגבי אדם שמסייע והשני יכול לעשות בלעדיו, מוכח שהפטור הוא בכל איסור, אחרת זה באמת אסור בשבת, ויש איסור ומה הדימוי לשבת וגם שפטור זה גם בשאר איסורים? ויש להעיר שהרשב"א בשו"ת (א, כח) כתב שדין זה של שניים שעשאוה קיים רק 'בשבת ובזב', ומנמק שבזב גם יש דין דומה לדין שניים שעשאוה. ולפי דבריו אין להוכיח כלל מדימוי הגמרא לזב, שכך הדין גם בשאר איסורי תורה.
באר יצחק (שם ענף ג) העלה סברא שאם יש צורך בפיקוח נפש בעשיית מלאכה, עדיף שאדם אחד יעבור עבירה אפילו איסור מדאורייתא מאשר ששניים יעשו עבירה דרבנן, ולכן יש להעדיף עשייה של אחד. אך בסוף דבריו סיכם (ענף ו) שאין צורך לחפש שניים במקרים של פיקוח נפש כיון שהתורה לא רצתה להקשות עלינו את הריפוי לחולה.ההר צבי (טל הרים שוחט ב) כתב לגבי הדברת ארבה, שנחשב צורך גדול, אבל לא מגיע לרמה של פיקוח נפש כנראה, לכן כשמוציאים כלים מרשות היחיד לכרמלית יעשו את זה בדרך של שניים שעשאוה. וכתב שאולי יש מקום לומר כמו המקור חיים שאין קולא בזה, כי יש רק פטור מחטאת, ולא מאיסור.
הרב הרצוג (היכל יצחק לב) כתב שנראה שההכרעה הפשוטה היא שזה איסור דרבנן, ובעבודת המשטרה שהיא חשש פיקוח נפש, כותב שעדיף להסיע מכונית בשניים, ולא באחד. הציץ אליעזר (הובא לעיל) בגלל דברי החסד לאברהם, דוחה את דברי הרב הרצוג, כי הבערה כפי שכתבנו היא מלאכה שאין לה שיעור, וממילא אסורה גם בשניים. אמנם היביע אומר (ה, או"ח לב) משתמש בהיתר של שניים שעשאוה, באופן שצריך לשאוב חלב לתינוק, שהוא מוגדר כחולה שאין בו סכנה, ומתיר, לדעתו שהוא איסור דרבנן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
