בית המדרש

  • שיטות הירושלמי והבבלי
לחץ להקדשת שיעור זה

השמטות מתלמוד ירושלמי

undefined

הרב אחיקם קשת

תשע"ג
3 דק' קריאה
קטעים שאינם נמצאים בירושלמי שלפנינו אך הובאו בראשונים, ונדפסו בירושלמי בסוף כל כרך
אל מלך נאמן השמטות ד"ה ה"ה‏
רמ"ה תיבות יש בקריאת שמע, חסר ג' כנגד רמ"ח אברים שבאדם, אוספין (הוסיפו) רבנן עלה שלוש - אל מלך נאמן - עד דהויין רמ"ח.
בבבלי לא הובא 1 , והרמ"א (או"ח סי' סא סעיף ג) הביא זאת בשם "יש שכתבו".
להתיז זיי"ן של תזכרו בבלי טו:‏ • השמטות ד"ה ה"ד
צריך להתיז זיי"ן דלמען תזכרו.
בבבלי לא הובא. והובא בשו"ע (או"ח סי' סא סעיף יז).
האותיות והתנועות השמטות ד"ה בפירוש
האותיות כגופות והתנועות כנשמות.
בבבלי לא הובא.
רבי עקיבא בכה בשבת השמטות ד"ה סוף
רבי עקיבא חמוי תלמידיו דהוי בכי בשבתא כי מך בריה (כשמת בנו רבי שמעון) וכו'. אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו וקראת לשבת עונג! אמר להו: האי עונג דידי הוא.
בבבלי לא הובא, והרמ"א (או"ח סי' רפח סעיף ב) פסק דין זה, שמי שיש לו עונג מהבכי מותר לבכות בשבת.
למתפלל מותר לשבת בצד מתפלל אחר בבלי לא:‏ • השמטות ד"ה פ"ד
הדא דתימא (זה שאסור לישב בצד המתפלל נאמר רק כאשר היושב) דלא מצלי, אבל אם מצלי - מאן דיתיב הוו כשני שמשין דמשמשין את הרב אחד מעומד ואחד מיושב (ולכן מותר לו לשבת).
בבבלי כתוב שאסור לשבת בארבע אמות של תפילה, ולא חילק אם היושב מתפלל. והשו"ע (או"ח סי' קב סעיף א) פסק דין זה.
מקור להשתחוואה באבות ובמודים בבלי לד.‏ • השמטות ד"ה במנהיג
מניין (ששוחים) באבות? דכתיב ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלהי אדוני אברהם. ובהודאה - ואשתחוה למלכא ומודינא למלכא.
בבבלי לא הובא מקור לדין זה.
מקור לתפילת י"ח מתפילת חנה בבלי כח:‏ • השמטות ד"ה ה"ג
אשכחן בתפילת חנה מעין שמונה עשרה: רמה קרני בה' - כנגד מגן אברהם, ה' ממית ומחיה - כנגד מחיה המתים וכו', ויתן עוז למלכו - המברך את עמו ישראל בשלום.
בבבלי הביא מקורות לכך שמספר הברכות הוא י"ח, ובמגילה יז: הביא מקורות לסדר הברכות, אך המקור מתפילת חנה לא הוזכר. בברכות דף לא. הביא כמה וכמה דינים שנלמדים מתפילת חנה.
צריך לעמוד בכל דבר שבקדושה השמטות ד"ה במרדכי
קום כי דבר ה' אליך - מכאן אמר רבי אלעזר כד ענו אמן יהא דמיה וכו' וכל דבר שבקדושה בעי מיקם ארגלוהי.
בבבלי לא הובא.
לחזור על הפרשה קודם הסעודה בשבת בבלי ח:‏ • השמטות ד"ה בכל
שלושה דברים צוה רבי את בניו אל תאכלו ביום השבת עד שתחזרו את כל הפרשה וכו'.
בבבלי רבי יהושע בן לוי ציווה את בניו אשלימו פרשיותייכו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, ולא הוזכר לעשות זאת עד הסעודה, ותוס' (שם ד"ה ישלים) הביא את הירושלמי בשם המדרש. וכן הובאה הלכה זו בשו"ע (או"ח סי' רפה סעיף ד).
ביו"ט שבמוצ"ש מברכים גם על בשמים השמטות ד"ה שם יו"ט
יום טוב שחל להיות במוצאי שבת מברך יקבנה"ז, ובכל מקום שיש נר יש בשמים.
בבבלי פסחים קב: הובאו דעות רבות, אך לכו"ע לא מברך על בשמים.
ברכת הנר בהבדלה משיכיר בין הציפורן לבשר בבלי נג:‏ • השמטות ד"ה ה"ו
מאימתי מברכין על האור, משיכיר בין ציפורן לבשר.
בבבלי יש סימנים אחרים: שיכיר בין איסר לפונדיון, שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של ציפורי. ובשו"ע (או"ח סי' רחצ סעיף ג) כתב שנוהגים להסתכל בציפורניים.
ברכת הלבנה במוצאי שבת השמטות ד"ה במנהיג
אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים.
בבבלי לא הובא, והשו"ע (או"ח סי' תכו סעיף ב) הביא זאת.
עיר שיש בה חזירים פטורים ממזוזה השמטות ד"ה ה"ג
עיר שיש בה חזירים פטורין מן המזוזה.
בבבלי לא הובא.





^ 1.כדרך הירושלמי להביא טעם אגדתי, והבבלי ממעט בטעמים כאלה. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎לג‎.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il