ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- שיטות הירושלמי והבבלי
אל מלך נאמן השמטות ד"ה ה"ה
רמ"ה תיבות יש בקריאת שמע, חסר ג' כנגד רמ"ח אברים שבאדם, אוספין (הוסיפו) רבנן עלה שלוש - אל מלך נאמן - עד דהויין רמ"ח.
בבבלי לא הובא 1 , והרמ"א (או"ח סי' סא סעיף ג) הביא זאת בשם "יש שכתבו".
להתיז זיי"ן של תזכרו בבלי טו: • השמטות ד"ה ה"ד
צריך להתיז זיי"ן דלמען תזכרו.
בבבלי לא הובא. והובא בשו"ע (או"ח סי' סא סעיף יז).
האותיות והתנועות השמטות ד"ה בפירוש
האותיות כגופות והתנועות כנשמות.
בבבלי לא הובא.
רבי עקיבא בכה בשבת השמטות ד"ה סוף
רבי עקיבא חמוי תלמידיו דהוי בכי בשבתא כי מך בריה (כשמת בנו רבי שמעון) וכו'. אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו וקראת לשבת עונג! אמר להו: האי עונג דידי הוא.
בבבלי לא הובא, והרמ"א (או"ח סי' רפח סעיף ב) פסק דין זה, שמי שיש לו עונג מהבכי מותר לבכות בשבת.
למתפלל מותר לשבת בצד מתפלל אחר בבלי לא: • השמטות ד"ה פ"ד
הדא דתימא (זה שאסור לישב בצד המתפלל נאמר רק כאשר היושב) דלא מצלי, אבל אם מצלי - מאן דיתיב הוו כשני שמשין דמשמשין את הרב אחד מעומד ואחד מיושב (ולכן מותר לו לשבת).
בבבלי כתוב שאסור לשבת בארבע אמות של תפילה, ולא חילק אם היושב מתפלל. והשו"ע (או"ח סי' קב סעיף א) פסק דין זה.
מקור להשתחוואה באבות ובמודים בבלי לד. • השמטות ד"ה במנהיג
מניין (ששוחים) באבות? דכתיב ואקוד ואשתחוה לה' ואברך את ה' אלהי אדוני אברהם. ובהודאה - ואשתחוה למלכא ומודינא למלכא.
בבבלי לא הובא מקור לדין זה.
מקור לתפילת י"ח מתפילת חנה בבלי כח: • השמטות ד"ה ה"ג
אשכחן בתפילת חנה מעין שמונה עשרה: רמה קרני בה' - כנגד מגן אברהם, ה' ממית ומחיה - כנגד מחיה המתים וכו', ויתן עוז למלכו - המברך את עמו ישראל בשלום.
בבבלי הביא מקורות לכך שמספר הברכות הוא י"ח, ובמגילה יז: הביא מקורות לסדר הברכות, אך המקור מתפילת חנה לא הוזכר. בברכות דף לא. הביא כמה וכמה דינים שנלמדים מתפילת חנה.
צריך לעמוד בכל דבר שבקדושה השמטות ד"ה במרדכי
קום כי דבר ה' אליך - מכאן אמר רבי אלעזר כד ענו אמן יהא דמיה וכו' וכל דבר שבקדושה בעי מיקם ארגלוהי.
בבבלי לא הובא.
לחזור על הפרשה קודם הסעודה בשבת בבלי ח: • השמטות ד"ה בכל
שלושה דברים צוה רבי את בניו אל תאכלו ביום השבת עד שתחזרו את כל הפרשה וכו'.
בבבלי רבי יהושע בן לוי ציווה את בניו אשלימו פרשיותייכו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, ולא הוזכר לעשות זאת עד הסעודה, ותוס' (שם ד"ה ישלים) הביא את הירושלמי בשם המדרש. וכן הובאה הלכה זו בשו"ע (או"ח סי' רפה סעיף ד).
ביו"ט שבמוצ"ש מברכים גם על בשמים השמטות ד"ה שם יו"ט
יום טוב שחל להיות במוצאי שבת מברך יקבנה"ז, ובכל מקום שיש נר יש בשמים.
בבבלי פסחים קב: הובאו דעות רבות, אך לכו"ע לא מברך על בשמים.
ברכת הנר בהבדלה משיכיר בין הציפורן לבשר בבלי נג: • השמטות ד"ה ה"ו
מאימתי מברכין על האור, משיכיר בין ציפורן לבשר.
בבבלי יש סימנים אחרים: שיכיר בין איסר לפונדיון, שיכיר בין מלוזמא של טבריא למלוזמא של ציפורי. ובשו"ע (או"ח סי' רחצ סעיף ג) כתב שנוהגים להסתכל בציפורניים.
ברכת הלבנה במוצאי שבת השמטות ד"ה במנהיג
אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים.
בבבלי לא הובא, והשו"ע (או"ח סי' תכו סעיף ב) הביא זאת.
עיר שיש בה חזירים פטורים ממזוזה השמטות ד"ה ה"ג
עיר שיש בה חזירים פטורין מן המזוזה.
בבבלי לא הובא.
^ 1.כדרך הירושלמי להביא טעם אגדתי, והבבלי ממעט בטעמים כאלה. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף לג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
