ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לעתים, כמו במקרים כמו של משה, יהושע ושמואל, שתי מערכות ההנהגה האלה התאחדו באדם אחד. אך בדרך כלל לכל אורך ההיסטוריה היהודית היו המערכות האלה מקבילות ולרוב גם בתחרות קשה זו עם זו.
גם כשיצאנו לגלות שני סוגי ההנהגה האלה נשארו על כנם, והיו רק מקרים מעטים יוצאים מן הכלל שבהם מנהיגותו אדם אחד, כמו רבי יהודה הנשיא, הייתה מקובלת על כולם. בגולה, אחרי שהסנהדרין התפרקה במאה החמישית, התרכזה המנהיגות החילונית של העם היהודי סביב אנשים שהיו בעלי ממון ומעמד חברתי ובעיקר בעלי קשרים עם השליטים של אותן הארצות שבהן שכנו היהודים הגולים. המשקל הנגדי לקבוצת הנהגה זו היה מורכב לרוב מרבנים ותלמידי חכמים שלעתים קרובות התעמתו עם ההנהגה החילונית. שזכתה להכרה מצד השלטון של אותה ארץ. כפי שאפשר לראות מהתיעוד של ועד ארבע הארצות (פולין וליטא במאות ה-16 עד ה-18), לא היה מחסור בסכסוכים הרסניים בין שתי הקבוצות היריבות שנלחמו על ההנהגה הבלתי מעורערת של הקהילה היהודית.
העולם הנוצרי, אחרי מאות שנים של מאבק עקוב מדם בין הכנסייה למדינה, הגיע למצב שבו כוחה והשפעתה של הכנסייה פחתו עד מאוד. הכנסייה היום מייעצת, במקרה הטוב, אך בוודאי איננה מובילה. זה לא נכון לגבי העולם היהודי האורתודוכסי, שבו המאבק בין ההנהגה החילונית להנהגה הדתית עדיין נמשך במלוא עוזו. העולם הרבני מוסיף לתבוע את זכותו להנהיג גם לאחר שהעם היהודי הקים לו מדינה חילונית עצמאית משלו.
לכן אנחנו עדים היום לתופעה חריגה בעולם של ימינו: מאות אלפי יהודים מתעלמים מהרצון של ההנהגה החילונית ולעתים אפילו מתנגדים בתוקף לחוקי המדינה. הם בוחרים להישמע אך ורק להוראות של המנהיגים הדתיים שלהם, כל אחד לרבו. מצב כזה מן ההכרח מוליד בחברה היהודית מאבקי כוח חדשות לבקרים, מאבקים שלרוב מסתיימים בלי להביא שום תועלת או פיתרון של קבע. די בזה שמראית עין של סוגיה, גדולה או קטנה, תופיע בזירה הפוליטית, ומיד מתעוררת מחלוקת ומתחיל מאבק.
המחלוקת היום בעניין חוק גיוס חדש שמבקש להסדיר את השירות הצבאי של החרדים בצה"ל היא דוגמה למאבק כזה. סוגיית השירות צבאי או לאומי, שבוודאי ניתן למצוא לה פיתרון מעשי - ושני הצדדים מסכימים בשקט שאכן אפשר - היא רק משנית לוויכוח בשאלה למי יש סמכות על עשרות אלפי הצעירים שמעורבים באופן ישיר בסוגיית השירות למדינה בדרך כזו או אחרת. במאבק הזה על הזכות להנהיג נראה שאין כמעט מקום לקוות שתושג פשרה.
לא פעם חשבתי שאנחנו חיים בתקופה דומה מאוד לתקופת השופטים וימי בית שני. רבות מהבעיות במדינת ישראל היום מזכירות את אלה שניצבו בפני החברה היהודית לפני אלפי שנים. חוסר היכולת לפתור בצורה טובה סכסוכים בין רוח התורה לצרכים החיוניים של השלטון הוביל את עם ישראל בתקופות ההן לתוצאות הרות אסון וארוכות טווח. במבט לאחור אנחנו מבינים ששני הצדדים עסקו אז במאבק כוחות ששום צד לא יכול היה, או צריך היה, לנצח בו.
נדמה לי שההערכה העגומה הזאת נכונה גם כשמדובר במחלוקות של ימינו. תהיה זו נאיביות נוראה להניח שיהודים דתיים יקשיבו אך ורק לתביעות המדינה ויתעלמו מן הדעות וההוראות של ההנהגה הרבנית שלהם. גם לא מציאותי, ולא רצוי, לצפות שההנהגה הרבנית תנהל את ענייני המדינה החילוניים. לפיכך לא נותר לנו אלא לקוות ולהתפלל שמאבק הכוחות יוסט הצדה למען טובת הכלל, וששתי מערכות ההנהגה המקבילות יעשו מאמץ להשלים זו את זו ולא רק להתנגד זו לזו בלי הרף
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
שימוש נכון בתנור הביתי
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
