ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
דניאל בן צבי אברהם ויעל שרה בת יצחק
דַּע, כִּי כָּל מִצְוָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נְתָנָהּ לוֹ בְּפֵרוּשָׁהּ: הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְוָה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר לוֹ פֵּרוּשָׁהּ וְעִנְיָנָהּ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא• כּוֹלֵל סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְעִנְיָן לִמּוּדוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה כְּפִי שֶׁאֹמַר לָךְ: הָיָה מֹשֶׁה נִכְנַס בְּאָהֳלוֹ, וְנִכְנַס אֵלָיו בַּתְּחִלָּה אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְוָה הַנְּתוּנָה לוֹ פַּעַם אַחַת וְלִמְּדָהוּ פֵּרוּשָׁהּ, וַיִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיַחֲזֹר לִימִין• מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בָּנָיו, וְהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם מַה שֶּׁאָמַר לְאַהֲרֹן — וַיִּסְתַּלְּקוּ. וַיֵּשֶׁב הָאֶחָד לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהַשֵּׁנִי לִימִין אַהֲרֹן. וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹאוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים, וִילַמְּדֵם מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד לְאַהֲרֹן וּבָנָיו. וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הֶהָמוֹן וְכָל מְבַקֵּשׁ ה' וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם הַמִּצְוָה הַהִיא עַד יִשְׁמְעוּ הַכֹּל מִפִּיו. נִמְצָא: אַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ הַמִּצְוָה הַהִיא מִפִּי מֹשֶׁה — אַרְבָּע פְּעָמִים, וּבָנָיו — שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְהַזְּקֵנִים — שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּשְׁאָר הָעָם — פַּעַם אַחַת. וַיִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה, וְחָזַר אַהֲרֹן לְפָרֵשׁ הַמִּצְוָה הַהִיא אֲשֶׁר לָמַד — שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה אַרְבָּע פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ — עַל כָּל הַנִּמְצְאִים. וַיִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן מֵאִתָּם אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעוּ בָנָיו הַמִּצְוָה אַרְבָּע פְּעָמִים: שָׁלֹשׁ מִפִּי מֹשֶׁה וְאַחַת מִפִּי אַהֲרֹן. וְחוֹזְרִין אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן, לְלַמֵּד הַמִּצְוָה הַהִיא לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים וְנִסְתַּלְּקוּ מִלְּלַמֵּד. וְנִמְצָאוּ שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים שׁוֹמְעִים הַמִּצְוָה אַרְבָּע פְּעָמִים: שְׁתַּיִם מִפִּי מֹשֶׁה וְאַחַת מִפִּי אַהֲרֹן וְאַחַת מִפִּי אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. וְחוֹזְרִים הַזְּקֵנִים גַּם הֵם אַחַר כֵּן לְהוֹרוֹת הַמִּצְוָה לְהָמוֹן פַּעַם אַחַת. נִמְצְאוּ כָּל הַקָּהָל שׁוֹמְעִים הַמִּצְוָה הַהִיא אַרְבָּע פְּעָמִים: פַּעַם מִפִּי מֹשֶׁה וּפַעַם מִפִּי אַהֲרֹן וּשְׁלִישִׁית מִפִּי בָנָיו וּרְבִיעִית מִפִּי הַזְּקֵנִים.
שינון התורה
וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ כָּל הָעָם הוֹלְכִים לְלַמֵּד אִישׁ לְאָחִיו מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִפִּי מֹשֶׁה, וְכוֹתְבִים הַמִּצְוָה הַהִיא בִּמְגִלוֹת. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשָּׂרִים• עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד וְלַהֲגוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בְּגִרְסָא• הַמִּצְוָה הַהִיא וְיַרְגִּילוּ לִקְרוֹתָהּ.
___________________________________
וְיִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיַחֲזֹר לִימִין – יעזוב את מקומו וישב ליד משה רבינו. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשַּׂרִים – ראשי העם ('שרי עשרות') יפיצו וילמדו בהמון. בְּגִרְסָא – בעל פה.
ביאורים
החיבור התורני הראשון של הרמב"ם הוא פירושו על המשנה. פירוש זה הוא יצירה יחודית המבארת את דברי המשנה. לפני הפירוש עצמו הרמב"ם כתב הקדמה. מטרת ההקדמה היא כפולה;
א. לבאר יסודות אמוניים ביחס לתורה שבעל פה אשר צריכים להיות התשתית הרוחנית שממנה האדם מגיע למשנה.
ב. להסביר מהם המניעים לכתיבת הפירוש של הרמב"ם ומה מטרתו וייחודו של פירוש זה.
המשנה היא תמציתה של התורה שבעל פה, לכן רוב ההקדמה מוקדשת לבירור מסורת התורה שבעל פה. הרמב"ם בחר לעסוק דווקא בנושא זה הן מצד חשיבותו הרבה והן לאור המאבק העז שהיה בין חכמי ישראל לקראים. הקראים ראו בתורה שבכתב את חזות הכל וקראו תיגר על אמינותה ותוקפה של התורה שבעל פה. הרמב"ם מבסס את אמיתתה של המשנה, ומחזק את התוקף שיש לדברי חכמים. כל מצווה שהקב"ה מסר למשה, מסר לו את פירושה עימה. אין פסוק שנכתב ללא פירוש מוסמך מפי הקב"ה לאותו כתוב. משה רבנו ישב באהלו ולימד את אהרן וכן את כל העם. כל העם כולו שמע את פירושם של המצוות. אין כאן אוסף מצומצם של חכמים שהתורה אצלם, אלא כל העם שותף להעברת התורה שבעל פה. הרמב"ם מסכם ואומר שכל העם שמע את המצווה ופירושה ארבע פעמים. למה משה לא לימד בעצמו את העם ארבע פעמים אלא נתן לאהרן ולזקנים ללמדם שוב? האור החיים מבאר [ויקרא יט, ב] שגם עניין זה הוא חלק מבירור התורה. דבר מצוי הוא שכאשר שני אנשים שומעים שיעור אחד יתכן שכל אחד הבין דבר אחר. יש צורך לעמת ביניהם כדי שיתברר באופן חד משמעי מה נאמר. ודאי שבירור זה צריך להיעשות בפירושה של התורה. כאשר אהרן חוזר על התורה לבניו והם לזקנים והזקנים לעם, ניתן לחוש האם יש שינוי בין מסירת פירוש המצווה ממשה רבנו לבין אלו ששמעו ממנו. באופן זה הדברים יתבררו והאמת האלוהית בפירוש המצווה תצא לאור באופן מבורר, וכך התורה שבעל פה תעבור לדור הבא ללא טעויות ומחלוקות.
הרחבות
סדר לימוד התורה
וְעִנְיָן לִמּוּדוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה כְּפִי שֶׁאֹמַר לָךְ . דבריו אלו של הרמב"ם לקוחים מהגמרא בעירובין [דף נד:]. לאחר שהגמרא מסבירה את סדר לימוד התורה ומפרטת אותו, היא שואלת "וליעיילו כולן ולילפו כולהו ממשה" כלומר מדוע לא נכנסו כולם יחד ללמוד מפי משה רבנו. מתרצת שם הגמרא "כדי לחלוק כבוד לאהרן ובניו וכבוד לזקנים" (הכבוד הוא שכל אחד נכנס בפני עצמו). בהסבר תירוץ הגמרא נראה שהמטרה של נתינת הכבוד הייתה ללמד את בני ישראל (וממילא גם אותנו) שיש הבחנה והדרגה בין החכמים. בני ישראל היו צריכים ללמוד שהם לא במדרגת הזקנים, והזקנים הם לא במדרגת אהרן. ככל שאדם גדול יותר בתורה כך סמכותו גדולה יותר וממילא גם היחס אליו הוא בכבוד גדול יותר.
ממשיכה הגמרא שם ושואלת "וניעול אהרן וניגמר ממשה וליעיילו בניו וליגמרו מאהרן...", כלומר למה בסדר הלימוד אהרן לא למד ארבע פעמים ממשה ואז בניו ילמדו ממנו ואחר כך הזקנים מהם והזקנים ילַמדו את ישראל. מתרצת הגמרא "שמשה כיוון שלמד מפי הגבורה מסתייעא מילתא", כלומר הסדר היה דווקא כך כדי שכולם, גם הזקנים וגם ישראל, ישמעו לפחות פעם אחת את התורה מפי משה רבנו. והטעם הוא שכיוון שמשה שמע מפי הקב"ה לכן מי שלומד ממנו יבין טוב יותר והדברים יתיישבו יותר בליבו.
שאלות לדיון
הרמב"ם מאריך לפרט את סדר מסירת התורה. מדוע?
"וְכוֹתְבִים הַמִּצְוָה הַהִיא בִּמְגִלוֹת. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשַּׂרִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בְּגִרְסָא הַמִּצְוָה הַהִיא". מה ניתן ללמוד מכך להיום בדרך הלימוד?
מסירות או התמסרות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תורה מן השמים
דיני פלסטר בשבת
איך ללמוד אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
