ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מה שקרה לתורה שבעל פה, קרה לתורת העל פה של ראשוני החסידות. מתוך שנאמר בפסוק "כי על פי הדברים האלה" למדו חכמים שדברים בעל פה אי אתה רשאי לכותבם. היתר מיוחד של "עת לעשות לה'" נצרך על מנת להתיר את כתיבת התורה שבעל פה. עד שהותר האיסור היו שהיו כותבים לעצמם מגילת סתרים, כדי להזכיר לעצמם את שחששו לשכוח.
כך גם קורה בסיפור שלנו: הבעש"ט אומר את דברי התורה כדברים שבעל פה, אולם אחד התלמידים יושב ורושם את הדברים, והופכם לתורה שבכתב. אין צל של ספק כי הסיפור שלפנינו מגלה יחס שלילי לעצם העלאת הדברים על הכתב. בין קפלי הסיפור עולה גם הסיבה להתנגדות זו של כתיבת התורה החסידית שבעל פה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
4 - שינת הצדיק
5 - הספר שבידי השד
6 - ענווה של פגישה
טען עוד
ספרו של הבעש"ט נפל לידיו של שד. משמעות הדברים היא כי הדברים הללו, שהיו אמורים להביא לידי שלמות של התלמידים, נפלו לידיים שאינן ראויות, ובמקום להביא לידי שלמות השאירו את העולם הרוחני של הכותב במצב של חסרון.
הבעש"ט מקהיל את תלמידיו ומגלה את הספר שכתב אותו תלמיד, וכאן מתבררת הסיבה לכך שהדברים לא עשו את הרושם הראוי ולא הביאו אל השלמות: כוונת התלמיד בשעת ההאזנה והכתיבה לא היתה טהורה. אפשר שנתכוון לעשות לעצמו שם, אפשר שנתכוון לפרנסה, אך עיקר הדבר שלא היתה כוונתו לשם שמים. כוונה זרה המתערבת בקניינים רוחניים הינה מחשבת פיגול, העלולה לפגום בקדושת הדברים הנאמרים, וממילא גם בהבנתם. הבעש"ט עומד על כך שבדברים שנכתבו אין דבר אחד ממה שאמר. התלמיד שכוונתו היתה זרה לא עמד על טיבם של הדברים.
העובדה שהבעש"ט רואה את ספרו בידיו של שד מרמזת לנקודה נוספת של ביקורת על כתיבת הדברים על ספר: כשדברים נאמרים בעל פה בהתוועדות רעים לעבודת ה', יכול האומר, הבעש"ט, לראות מיהם היושבים לפניו. יכול הוא לקרוא את תגובותיהם, לכוון לדעתם, לבדוק אם אכן קלטו את המסר בצורה מדויקת. ברגע שהדברים נדפסים בספר, יוצאים הדברים מתחום השליטה של האומר.
באים תלמידים, מהם מהוגנים ומהם לא מהוגנים, מעלעלים בין דפי הספר – ורואים בו מה שהם רוצים לראות. סופו של דבר שגם שדים יכולים להיות מתלמידי הבעש"ט. סופו של דבר שהדברים נתפסים באופן שונה לחלוטין מהדרך שבה נאמרו, והבעש"ט הנוטל את הספר לידיו אומר שאין כל קשר בין מה שאמר ובין מה שכתוב בספר.
מעל לכל האמור יש להתייחס לתפיסתה העמוקה של החסידות ביחס לכתיבת דברי תורה שנאמרו בהתוועדות חסידים עם רבם. מקובלת אמרה בפי החסידים על ההבדל שבין גדולי ראשי הישיבות לבין הרביים החסידיים; שראשי הישיבות השאירו אחריהם לברכה ספרים, בעוד הרביים החסידיים השאירו אחריהם אנשים.
כאמור, זוהי אמרה שנאמרה על הצד החסידי, אלא שיש בה כדי לשקף את היחס אל הכתיבה של ההדרכות החסידיות. גדולתה של השיטה החסידית היא בקשר האישי שבין הרבי לבין חסידיו, הדרכה שנעשית מתוך הקשבה וליבון של מצבי הנפש השונים. הדרכה שניתנה במצב אינטימי שכזה כוחה יפה לבניינם של אנשים, אך כתיבתה בספר עלולה להוציא אותה מההקשר שבה נאמרה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
